פרסומת
דלג

החיים בצל המגנומטר

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 13/10/2010 08:32 ● ערב ערב 2467
בעיה רפואית הצריכה את רפי חיים, תושב אילת, לעבור ניתוח להשתלת קוצב כאבים בגופו. מאז במשך שנה וחצי הוא מתמודד בהצלחה עם הצד הרפואי, אבל לא מצליח להבין את הבורות וחוסר המודעות שמגלים עסקים בעיר כשהוא בסך הכל מבקש מהם לנתק את המגנומטר בכניסה. "החלטתי לדבר כדי שאנשים יבינו וימנעו את עוגמת הנפש הזו מאחרים במצבי", הוא אומר השבוע. הבורות בהתגלמותה

אין לו לרפי חיים תלונות על הבעיה הרפואית ממנה הוא סובל. אין לו גם תלונות על הניתוח שעבר לפני כשנה וחצי במהלכו הושתל בגופו קוצב כאב, "הקוצב מושתל באזור התחתון של עמוד השדרה וישנה אלקטרודה שעוברת לאורך כל עמוד השדרה", הוא מסביר לי השבוע. הוא גם לא מתלונן על הצורך שלו להסתובב עם מכשיר משנה עוצמות וגם לא מתלונן על המגבלות שנוצרו לו מאז, "עזבי", הוא אומר, "כל אלו בעיות שלי ולמרות המגבלות אני לא יכול לומר שהחיים שלי לא טובים, את יודעת, לומדים לחיות עם כל דבר", רק דבר אחד מרגיז אותו עד כדי כך שהוא החליט לא לשתוק יותר- הבורות שמגלה הציבור ובעיקר בתי עסק בעיר למצבו ומן הסתם גם למצבם של מושתלי קוצבים אחרים בעיר.
בשלב הראשון רפי שולף מארנקו מסמך ומציג אותו בפני, "אלו הוראות ההפעלה של החברה שמספקת את המכשירים האלו", הוא מסביר ומצביע על סעיף 3 במקצה האזהרות. שחור על גבי לבן נכתב במפורש: "אין לעבור דרך גלאי המתכות- המגנומטר".

תמונת כתבה


ואת זה למורת רוחו לא מצליחים להבין בכל בתי העסק בעיר. רפי שולף כרטיס עליו מופיעה תמונתו, "זה כרטיס זיהוי", הוא מסביר, "למי שנושא על גופו קוצב, כדי שהוא יוכל להציג אותו במקומות ובבתי עסק בהם מופעל מגנומטר, על מנת שינתקו אותו עבורו לפני כניסתו למקום. אין מה לעשות, מעבר במגנומטר יכול לעשות רק צרות, במקרה שלי זה יכול להפעיל את הקוצב ולגרום למכות חשמל לא נעימות בלשון המעטה". ואם לכאורה זה נראה מאוד פשוט, מי שנושא על גופו קוצב, שולף את התעודה המזהה ומיד מנתקים בפניו את המגנומטר, הרי שבפועל יש הרבה מתחכמים, "הרבה מידי", מבקש רפי לציין ומוסיף, "אמנם יש בתי עסק שמיד מנתקים את המגנומטר, אפילו בשדה התעופה בן גוריון, עם כל האבטחה הכבדה, אני מראה את התעודה ופשוט לא נדרש לעבור דרך המגנומטר, אבל ישנם בתי עסק בעיר, שמוצאים דרכים לנסות להימנע מכך וזה יכול להוציא אותי מדעתי".
הגעתי לחנות בגדים מוכרת בעיר, במשך למעלה מחצי שעה חיכיתי מחוץ לחנות כדי שהמוכרת תנתק את המגנומטר, היא טענה בפני כי היא לא יכולה לעשות את זה על דעת עצמה וחייבת לקבל את אישור המנהלת, אבל אחרי חצי שעה שהיא לא השיגה את זו, הרמתי ידיים. למרות שבאופן עקרוני לא הייתי מוכן לוותר, החלטתי לנסות בפעם אחרת. למחרת הגעתי שוב ופתאום היא גילתה שיש כפתור שמנתק את המגנומטר. אז היא ניתקה אותו והתנצלה על יום קודם. את מבינה את המצב, קשה לי לבוא למוכרת כזו בטענות כי מדובר כאן בעיקר בחוסר הכרה של המצב".
כמה ימים לפני ראש השנה הגיע רפי לחנות בגדים אחרת בעיר וכהרגלו הציג את התעודה בפני אחד העובדים וביקש ממנו לנתק את המגנומטר. "הוא מצידו אמר לי שאין שום בעיה ואין בחנות שום מגנומטר, אבל אני כבר מכיר את החנויות האלו והיה לי ברור שלא כך הוא המצב. אז פנינו הוא וגם אני למנהלת החנות שטענה בתוקף 'כאן לא מנתקים'. הסברתי לה בעדינות שיש בחנות מן הסתם לוח חשמל שמאפשר את ניתוק המגנומטר, אבל היא התעקשה שאין שום אפשרות לנתק אותו בחנות הזו. לאורך כל חלופת המילים האלו היא נשארה מאחורי הקופה ואפילו לא טרחה לגשת אלי כדי לדבר איתי פנים מול פנים. זה מתסכל ומעצבן. זה אמנם לא קורה הרבה, אבל גם אם מדובר בחנות אחת בעיר זה עדיין לא צריך לקרות. מגיע בן אדם עם בעיה מסויימת, מציג תעודה שמעידה על אמיתות הבעיה, למה לא לבוא לקראת? למה לא להקל"? מה שמעצבן את רפי שבמקרים לא מעטים בעלי העסקים בעיר או אפילו השומרים בכניסה הופכים להיות רופאים, "רציתי להיכנס לאחת מחנויות המזון הגדולות בעיר, ביקשתי מהשומר בכניסה לנתק את המכשיר והוא אומר לי - אין בעיה תעבור מסביב. למזלי אני יודע שלמגנומטר יש השפעה ברדיוס של 360 מעלות כך שלא הסכמתי לעבור מסביב כמובן והוא התחיל לריב איתי ולצרוח עלי עד שהגיעה עובדת אחרת ופתחה לי את הדלת הצידית. בעקבות המקרה הלא נעים הזה פניתי למנהל החנות והתלוננתי, הוא לא חשב פעמיים, מיד ניגש לשומר ופתר את הבעיה. זה טוב ויפה אבל מה יהיה עם השומר הבא? הרי גם הוא לא יקבל תדרוך לגבי אדם במצבי. בחנות מזון אחרת השומר החליט שאני יכול לעבור וטען כי המגנומטר כלל לא תקין. ביקשתי ממנו להוכיח לי את זה, הוא מצידו הביא פריט מהחנות ניסה להעביר אותו במגנומטר 'המקולקל' לכאורה וזה כמובן צפצף והוכיח שצדקתי כשלא מיהרתי להאמין לו. אז נכון היו צעקות, ואז הגיעה מנהלת החנות ששמעה את הסיפור ונתנה לו בראש. את מבינה הוא בסך הכל היה צריך להוציא את הכבל מהשקע, אבל אנשים אוהבים לחסוך לעצמם עבודה ולהתחכם וכשזה בא על חשבונך זה ממש לא נעים. בכל יום, בכל רגע אני נתקל במקרים כאלו של אי הבנה, של חוסר בקיאות וחבל שכך, מנהלים חייבים לתדרך את העובדים שיידעו. אני רק אחד כזה, כמוני ישנם לבטח עוד לא מעט תושבים בעיר הזו שנאלצים לעבור את עוגמת הנפש הזו פעם אחר פעם. אולי די?".

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש