פרסומת
דלג

מקווה לטוב

מאת: ● 13/10/2010 08:49 ● ערב ערב 2467
ביקור בביתה של שרה (שם בדוי) נכה בת 63. הריהוט הישן שבור. לא תמיד מצליחה לקנות תרופות. בחדר השינה תמונות של נכדתה הפעוטה האהובה. עוד שורדת שעוברת מיום ליום ומקווה לטוב

בביתה של שרה (שם בדוי) שולחן מטבח ישן ועליו פרושה מפה לבנה. על השולחן כוס ובה גבעולי הדס טרי, ספר תהילים, סידור תפילה, פמוטים ובהם דולקים נרות עגולים. גלוית שנה טובה מאוירת בתפוח אדום ובדבש. כך מציינת קשישה נכה את החגים ומן החלון הישן פורץ האור הלבן ומקיף את הבית כמו במעגל של שקט.

זקוקה לתרומות


שרה אינה נכנעת לעליבות שניכרת בריהוט הישן, במקרר שדלתו אינה נסגרת היטב ולדבריה המוצרים שבו מתקלקלים לעיתים קרובות. בארון חדר השינה המט ליפול, במיטה העקומה ובקיר החשוף בחדר האמבט שהאריחים כבר נפלו ואין מי שידביק בחזרה. גם כסף לתרופות לא תמיד יש. היא פנתה לקופת חולים 'הכללית' וביקשה סבסוד. "אמרו לי שאני לא זכאית כי אני לא חולת לב ולא עברתי השתלה", היא אומרת. שרה אמורה להזריק אינסולין מדי יום. קורה שהיא לא מזריקה. אין. פנינו לדוברת קופח ה'כללית' ושאלנו מה הזכויות של שרה בסבסוד תרופות ואולם תגובת הדוברת טרם הגיעה. אוכל היא קונה בעלות של חמשה שקלים לארוחה יומית שמגיעה מאגף הרווחה."יש לי בעיה באצבעות הידיים ואני לא יכולה לבשל", היא מדגימה ומתאמצת לכופף את אצבעותיה, "דברתי עם העובדת הסוציאלית ושאלתי אותה למה אני צריכה לשלם חמשה שקלים לארוחה? ביקשתי הנחה. ולא הסכימו". לאחרונה שקלה לפנות לזילי גרוסמן מעמותת 'לתת' בבקשה שיביאו לה ארוחות ללא תשלום. שרה לא רצתה להגיע למצב הזה אבל אין לה ברירה. גם ריהוט ישן יתקבל בברכה."רק לא רהיטים שבורים. שיהיו יד שניה זה לא מפריע לי" אומרת שרה. זה לא שהיא לא פנתה קודם לאגף הרווחה וביקשה סיוע. "שלחו אותי להביא הצעות מחיר אז הלכתי לחנות וראיתי שהמחירים של ארון ומיטה ומקרר זה בערך 7000 שקל בחיים לא יתנו לי 7000 שקל ברווחה. ביקשתי שיבואו אלי הביתה לראות איך הבית שלי ולא באו". פנינו אל דוברת העירייה בבקשת תגובה. את זילי גרוסמן מעמותת 'לתת' מזכירה שרה לעומת זאת בהכרת תודה. "מאז שבעלי חלה זילי נכנסה לתמונה ועזרה לי ועד עכשיו היא עוזרת. אשה נהדרת." מציינת שרה. שרה בת 63 עיוורת מנערותה בעין אחת, סוכרתית ומטופלת בתרופות פסיכיאטריות בגלל 'העצבים ובגלל שראיתי דברים, עץ זז ורוקד...ועוד כל מיני דברים. שלוש פעמים התאשפזתי בבית חולים פסיכיאטרי" היא מציינת בענייניות . מזה כשמונה שנים שהיא אלמנה. בתה היחידה גרה בתל אביב והקשר ביניהן לדבריה, רעוע.למרות זאת, לאחרונה סייעו לה הבת והחתן ברכישת הדירה מחברת 'עמידר'. "שתהיה לי קורת גג משלי" היא אומרת. בכל פינה בחדר השינה פזורות תמונת הנכדה בת הארבע. מקור גאוותה של שרה. "אני בת יחידה לניצולי שואה שנפטרו. מאמי למדתי לקנות אוכל שלא יחסר. כך שבכל 28 כשהקצבה מביטוח לאומי נכנסת אני קודם כל קונה אוכל שיספיק לחודש ועם היתר אני צריכה להסתדר".

"אלוהים יעזור”


איך עברה שרה את חגי תשרי? לדבריה, גם פה התאכזבה. עונת החגים ידועה אצל נתמכי הרווחה כעונה שבה יש חלוקת מצרכי מזון. הרעבים מחכים לחגי תשרי ולפסח. בגלל העליה בתרומות. השנה מספרת שרה קיבלה טלפון מאגף הרווחה "אמרו לי לבוא לקחת מצרכים כי השנה אין מתנדבים שמחלקים את המצרכים לבתים. אני לא יכולה להרים דברים כבדים. ויתרתי" פנינו אל דוברת העירייה ושאלנו מדוע לא מחלקים לנזקקים קשישים או נכים תלושי רכישה במקום שקיות מצרכים שאין ביכולתם לשאת? שרה אומרת שהיא מקבלת 'הרבה' כסף מביטוח לאומי. היא מקבלת קצבת זקנה וגם קצבת שאירים. חיים רצופים בעיות בריאות קשות ניתוחים אובדן עין ובעל חולה שנפטר לאחר שנות ייסורים זיכו אותה בסכום המופלג של כ3000 שקלים. "18 שנים טיפלתי בבעלי שחלה במחלת ה'גושה'. מחלה נוראה. כל הזמן נכנסנו ויצאנו מאשפוזים. זילי עזרה לי עם מימון אמבולנסים ועם רכישת טיטולים. בסוף לא היה לי עוד כוח והכנסתי אותו לבית אבות. כל הזמן היה בוכה ומבקש לחזור הביתה ואני לא יכולתי להחזיר אותו " שרה נאנחת "מסכן. היה גבר טוב. אבל לא יכולתי יותר לטפל בו ולא הייתה לי ברירה". לדבריה היא לא יודעת לממש הנחות מול המוסדות השונים. אשה שקל לומר לה 'לא' ולנפנף אותה ממקום למקום. שנים שהיא גרה באותה דירה ישנה ולא מושקעת.מראשוני הבתים באילת. מדורג שתי קומות. חדר צפוף. סלון זעיר.שירותים ומקלחת ביחד. אין אמבט אין חדר כביסה. בחצר הבית בקומה שמתחתיה מתפרע עץ דקל שמזמן לא קוצץ וערמת אשפה. מתחת למדרגות לול תינוקות שבור ועוד אשפה. שכונה של אוכלוסיה מוחלשת שהאדישות כבר פשטה אצלה. לא אכפת לאיש. גם בחברת החשמל צברה חוב. "מחר אלך לבקש מהם עוד כמה ימים לשלם. הם בסדר איתי" מונה שרה כנזקקים רבים את הארגונים שהם 'בסדר' ואת אלו שמקשים על הנזקקים. שמתישים אותם. שאפילו משפילים. שרה במצוקתה פנתה לחבר המועצה לשעבר מחזיק תיק הרווחה הרצל חנו. "יש אנשים בעיר שמקבלים דברים ואני לא באה בחשבון. הרצל אדם מקסים אבל זה לא עוזר לו. לא יתנו לו. ועליי כועסים ברווחה כי פעם באתי וצעקתי שזה לא ככה. אצלם אסור לפתוח את הפה. מה קיבלתי כל השנים ? פעם קיבלתי שמיכה ופעם 250 שקלים מאיזו אגודה. אני לא מאמינה שהם יעזרו לי. ללכת לרווחה זה רק ללכת ולהתעצבן.אמרו ברווחה שנתנו לי 600 שקלים עבור טיפולי שיניים איפה הכסף הזה? לא רצו לעזור לי כי היה לי חוב של 320 שקלים על האוכל. אם היה לי כסף לא הייתי משלמת להם את החוב? על שלוש מאות שקלים הם נלחמו בי. בגלל זה פניתי להרצל חנו. הרצל הזמין אותי לישיבה עם המנהלת פרידה בן לולו ועם העובדת הסוציאלית. בסוף הוא היה עסוק ולא הגיע והם בישיבה שאלו אותי: " מאיפה את מכירה את הרצל"? לא עניתי. זה מה שעניין אותם? זה העניין פה?. ראיתי שאני מתרגזת אמרתי שאלוהים יעזור. לא רוצה מהם כלום. אני מוותרת". שרה מתיישבת ליד השולחן הצנוע ומביטה מטה אל הרצפה. במצבה הנוכחי לא תמיד מצליחה לראות את האור שנכנס דרך החלון ונופל על תמונת הרב התלויה על הקיר. אשה מאמינה כדרכם של עניים: כמה גבעולי הדס בכוס זכוכית פשוטה כדי שתהיה ברכה שורה בבית. וספר תהילים. שאלוהים ישמור .

שאלות ללא מענה


שרה פנתה אלינו לפני חג הסוכות. הפננו שאלות אל דוברת העירייה, שהשיבה כי עובדי העירייה וביניהם אגף הרווחה יצאו לחופשה מרוכזת. כעת, לאחר החגים, פנינו שוב אל דוברת העירייה ואנו תקווה שנקבל מענה על השאלות ששאלנו:
-מדוע אין מסייעים לנתמך בעל קושי בניידות ובעל רקע פסיכאטרי ונכות להביא ניירות, טפסים לפקסס אישורים במטרה לממש זכויות סוציאליות?
-מדוע לא תוצמד לשרה סומכת שתסייע לה מספר שעות בשבוע?
-מי קבע  את סכום ההשתתפות בארוחות ועל סמך אלו קריטריונים? האם הארוחות מגיעות כתרומה? מדוע אם כן לגבות כסף מהנזקקים? 
-מה ההנחות שמעניקה העירייה באמצעות מחלקת הגביה לקשישים לנכים ולנתמכי הביטוח הלאומי?
-מתי הפעם האחרונה שביקרה בביתה עובדת סוציאלית של אגף הרווחה?
לכשתתקבלנה התשובות לשאלות נשמח לפרסמן ב'מה נשמע'.

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש