פרסומת
דלג

נולד לרקוד

מאת: רותם ג'קסון ● 10/11/2010 16:42 ● ערב ערב 2471
בן קורנט ידע כבר בגיל צעיר שהוא רוצה לרקוד. אחרי שנים של התמדה, ולמרות שהיה תמיד הבן היחיד בחוג לריקוד באילת, הוא הצליח להגשים חלום ולעבור ל'ליגה' של הגדולים. בחנוכה הקרוב כבר תוכלו לראות אותו רוקד בפסטיגל לצד מיטב הכוכבים. תנו כבוד, הוא משלנו!
נולד לרקוד

תמונת כתבה


בן קורנט, רק בן 22 וכבר יכול לרשום ברזומה שלו נוכחות מלאה באחד מהמופעים המצליחים ביותר בארץ- הלא הוא פסטיגל הילדים שנערך מידי שנה בחג החנוכה.
השנה, בין שלושים הרקדנים שירקדו על הבמה, לצד הזמרים, השחקנים והכוכבים הגדולים של עולם הבידור הישראלי, יהיה גם בן קורנט, אילתי משלנו, שעבר את האודישנים יחד עם עוד תשעה בנים ועשרים בנות מבין 500 מתמודדים...אתם מבינים את גודל ההצלחה?
החל מה-18.11.10 ועד 1.1.11 יתקיים הפסטיגל על בימות הבידור ברחבי הארץ, בקצב רצחני של ארבע הופעות ביום מול אלפי אנשים בכל פעם. משמע, יותר ממאה הופעות בחודש ולמעלה ממאתיים וחמישים הופעות סך הכל, כור היתוך די רציני לילד בן 22 שרק עכשיו התחיל את קריירת הריקוד שלו בחיים.
מה שאומר שקורנט של לפני הפסטיגל, כבר לא יהיה אותו קורנט לכשיגמר הפסטיגל. קרוב לוודאי שאחרי שיתחכך עם הכוכבנים הישראלים במשך כל כך הרבה זמן על במה אחת ויספוג את נשמת הבמה ותרועות הקהל לחיקו בצורה כה אינטנסיבית, תאלצו לעבור אצלו סינון טלפוני כשתתקשרו, או לפחות להמתין יום או יומיים עד שיצליח לחזור אליכם, אם בכלל.

תמונת כתבה


הכל בגלל העקשנות


אין ספק שצ'ופר הפסטיגל הוא תוצאה ישירה של נחישות, ביטחון, כשרון לא מבוטל והתמדה עיקשת במה שבאמת רצה לעשות וזה לרקוד, כי כל זה לא היה קורה אילולא התמיד קורנט בלימודי הריקוד שלו אצל שרית קפון, ולולא התגבר על הפחד והמבוכה שחש כשרק החליט להירשם לבית ספר לריקוד, ולהיות הבן היחיד, מבין עשרות בנות במשך חמש שנים רצופות.
למרות היותה של אילת מרוחקת ממרכז העניינים, ועל אף היותה עיירת ספר מיושנת מעט בדעותיה, הצליח בן לעשות את מה שתמיד חלם לעשות- לרקוד.
כבר מגיל צעיר הוא הפליא בכישרונות האומנות והציור, אבל רק בגיל שש עשרה הוא גילה את כישרונו גם בתחום הריקוד. הפלייר שהפיצה שרית קפון על חוגי הריקוד שלה נגע לליבו מרגע שהציץ בו, ונדרש לו זמן מה עד שאזר אומץ להתקשר לברר פרטים. וגם אז היתה זו אמו שנאלצה לעשות זאת עבורו. אבל מרגע שהגיע לשיעור הניסיון הראשון שלו, הבין בן ואיתו גם שרית קפון, שעל כישרון כשלו אסור לוותר. דווקא בגלל היותו הבן היחיד בקבוצת הריקוד הבינה קפון כי צריך לטפח אותו והיא אכן לקחה אותו תחת חסותה, המליצה לו על מסלול ריקודים מגוון כדי שיוכל להתנסות במגוון הסגנונות ודחפה אותו מידי יום להמשיך ולהשקיע. חמש פעמים בשבוע, במשך חמש שנים רצופות התמיד קורנט לרקוד בבית הספר לריקוד של שרית קפון. השיעורים הראשונים שלקח בריקוד היו בסגנון ה'היפ הופ', אבל מהר מאוד הוא התפתח גם לכיוונים אחרים ולמד ג'אז, בלט מודרני ובלט קלאסי. כשהסגנון שהוא מתמחה בו היום הוא ג'אז.
שום דבר לא עצר אותו בזמן שהתעופף לו עם נעלי הריקוד בסטודיו לריקוד. לא הבגרויות במגמת האומנות בתיכון ולא השירות הצבאי- אותו ביקש לעשות קרוב לבית כדי להמשיך לרקוד ולהופיע. קורנט המשיך לרקוד ולחלום על היום בו יתעופף לו בנעלי ריקוד על בימות גדולות מול אלפי אנשים.

איך קיבלו אותך הבנות כבן יחיד בקבוצה?
"האמת, שבאופן מפתיע קיבלו אותי מאוד יפה. התגובה לא היתה פרימיטיבית כמו שחששתי ולא עברתי בשום צורה את סיפור 'בילי אליוט' (הילד שרצה לרקוד ונאלץ להילחם מול כולם), או לחילופין כמו בסדרת הטלוויזיה החדשה 'חיים אחרים' עם עוז זהבי, סדרה, שכולנו בפסטיגל, מקפידים לראות כפרגון לעוז שמופיע איתנו בפסטיגל. בקבוצות הריקוד אצל שרית קפון עברו מידי פעם בנים, אבל אף אחד מהם לא התמיד כמוני. אני הייתי היחיד שנשאר חמש שנים ברציפות. יאמר לזכותה של שרית שהיא לקחה אותי כפרויקט. פרגנה, עודדה ותמכה לאורך כל הדרך ועד היום אנחנו בקשר הדוק. אנחנו מדברים המון והיא הכתובת איתה אני מתייעץ כשצריך. איך שלא מסתכלים על זה ולמרות שהתקדמנו כבר מאז ימי הביניים ואפילו מאז סיפורו של 'בילי אליוט', הדעה הקדומה לגבי ריקוד נשארה קדומה כבעבר, אלא שהיום, בניגוד לפעם, שהיו לועגים לגברים שרוקדים בראש חוצות, אלו שרוצים להרים גבה, עושים זאת בחדרי חדרים כדי לא להיתפס כפרימיטיביים.
תודות לסדרות הטלוויזיה המצליחות 'נולד לרקוד' ו'רוקדים עם כוכבים', לא רק שהריקוד לא נתפס עוד כשייך למין הנשי בלבד, אלא שהוא אפילו מעניק לגברים הרוקדים, סקס אפיל מחודש.
כשקורנט נסע לתל אביב כדי להבחן באודישנים הפתוחים לתפקיד רקדני הפסטיגל, הוא עשה זאת על חשבון יום עבודה במלון 'הילטון מלכת שבא', שם עבד כחלק מצוות הבידור של המלון, עד שעבר את האודישינים ונאלץ להעתיק את מקום מגוריו לתל אביב כדי להשתתף בחזרות האינטנסיביות.
"אפשר לומר שבזכותה של שרית קפון גם הגעתי לצוות בידור במלון", מודה קורנט, "באחת ההופעות של בית הספר שלה, ראה אותי יורם ביטון, במאי ומנהל צוותי בידור, וביקש את מספר הטלפון שלי. כשסיימתי את הצבא החלטת ללכת על זה בתור עבודה מועדפת. היה לי ברור שאני מעדיף לעבוד במשהו שקרוב לליבי ולכישרונותיי ולא לבזבז את זמני בתור מלצר או מתדלק בתחנת דלק. לשמחתי, הבחירה היתה נכונה כי שם נפתחתי גם לתחומים אחרים באומניות הבמה כמו שירה ומשחק".

איך במשפחה קיבלו את הבחירה שלך בריקוד?
"המשפחה שלי הכי מפרגנת בעולם. הם תמיד עודדו ותמכו בי להמשיך ולרקוד ולהופיע, ותמיד הגיעו לכל ההופעות שלי. כל הבית מלא תמונות שלי מהופעות וקלטות וידאו. חוץ מזה שמהרגע שהתחלתי עם זה, אמא ואבא אמרו שירשתי את זה מסבא שלי, אבא של אבא, שהיה מורה לריקודים סלוניים. כך שלמשפחה זה לא היה חדש שיש רקדן במשפחה אלא המשך טבעי לסבא. גם החברים שלי תמיד פרגנו והודו שיש לי את הפוטנציאל. גם הם היו מגיעים לכל ההופעות ומריעים מהקהל עם הרבה אהבה. למעשה אף פעם לא היו לי קשיים עם מה שבחרתי לעשות- תמיד כולם מסביבי דחפו אותי ולעיתים אפילו בכוח כי האמינו בי".

איך זה להופיע על במה אחת לצד כל הידוענים?
האמת, זה מאוד כיף, זו חוויה ענקית להופיע בכל הדבר הזה שנקרא פסטיגל. והידוענים מאוד נחמדים ולא כמו שחושבים שהם סנובים. הם מדברים עם כולם ומחבקים את כולם ובסופו של דבר הם אנשים רגילים. אבל אני במיוחד מחבב את כל הכוכבים החדשים כמו ליבי רן, דיאנה גולבי, רוני דלומי ועוד כי הם ממש צעירים, אפילו יותר ממני. והם באמת מקסימים".

לאן ממשיך החלום מפה?
כרגע אני רק מתחיל להתערבב עם אנשים מהתחום אז אני מאמין שעד שהכל יגמר אני בטח אמצא פרויקט חדש לעבוד בו. הפסטיגל הגיע אלי די בהפתעה ואני בעצם מתחיל חיים חדשים מכאן והלאה. עברתי לגור בתל אביב, קבלתי הזדמנות נפלאה להתחיל משהו חדש וגם המשכורת ממש טובה, בהתחשב בעובדה שאי אפשר לעשות שום דבר אחר מלבדה. זו עבודה ממש קשה ואינטנסיבית, אבל מאוד ממלאה ומאתגרת.

מקווה שתשמעו עליי גם בהמשך...
ובינתיים, להתראות בפסיטגל...".