יהדות

פרשת וישלח

כמה פעמים אנחנו אומרים או שומעים את המשפט: "כל העולם נגדנו". נו באמת, די כבר עם הפרנויה. כל העולם נגדנו?! כל הזמן? בכל הדורות? האם אף פעם זה לא ישתנה או יפסק? זה לא הגיוני, ואדם שפוי לא יכול להסכים עם הקביעה הזאת!
בעולם הזה יש רק דבר אחד שהוא נצחי וזוהי תורתנו הקדושה, וכל ההלכות המסתעפות והנלמדות ממנה הן נצחיות ולעולם לא תשתנינה. לדוגמא: המצווה להניח תפילין או לשמור שבת. מצוות אלו כתובות בתורה ולא ניתן לשנות או לבטל אותן אף פעם. הן נצחיות. כל שבת צריכים לשמור וכל יום צריכים להניח תפילין, ההלכה היא נצחית. והנה בפרשתנו, פרשת וישלח, יעקב אבינו מתכונן למפגש עם עשיו הרשע. הם לא התראו במשך 36 שנים מאז שיעקב ברח מפני עשיו המבקש לרצוח אותו. גם לאחר כל-כך הרבה שנים עשיו עדיין רוצה להרוג את יעקב והוא בא ביחד עם 400 חיילים להלחם נגד יעקב.
יעקב אמנם מתכונן לקרב אך עם כל זאת הוא לא שש אלי קרב, נהפוך הוא, יעקב עושה הכל על-מנת שלא יצטרך להלחם בעשיו אחיו ולא יאלץ להרוג או לפגוע בעשיו או באנשיו. יעקב רוצה למנוע מלחמת אחים. לא כן עשיו. עשיו בא מתוך מטרה ברורה להרוג את יעקב. לבסוף, כאשר הם נפגשים, יעקב משתחווה שבע פעמים עד שהוא מגיע לעשיו. נצנוץ כל שהוא דל שבדלים של רחמים מתעורר בליבו של עשיו הרשע ובמקום להרוג את יעקב - נופל עשיו על צווארו של יעקב ומנשק אותו. על אותה נשיקה אומר רבי שמעון בר יוחאי, הלכה - "עשיו שונא ליעקב", אלא שבפעם הזאת נישקו בכל ליבו.
הלכה - כפי שכתבנו בתחילת המאמר - לא משתנה לעולם! זוהי האמת היחידה הנצחית - עשיו שונא ליעקב. לא מדובר בפרנויה, מדובר בעובדה שהיא בטבע הבריאה של כל אומות העולם. הם שונאים אותנו, לא יעזור לנו כלום. אין זה משנה כלל מה שנעשה על מנת שאולי נישא חן בעיני הגויים. שונאים אותנו כי אנחנו עניים (נושאי מחלות, מביאי הדבר המדבק)שונאים אותנו כי אנחנו רוצים להשתלט על העולם עם הכסף שלנו (כל הבנקאים יהודים - מתוך הפרוטוקולים של 'זקני ציון') שונאים אותנו כי אנחנו חכמים או טיפשים, כי אנחנו עם כובש או עם נכבש והאמת היא שכל הסיבות לשנאה הן רק תירוצים בלבד. הגויים שונאים אותנו - כי אביהם עשיו שנא את יעקב. כאשר נבין ונפנים זאת לא נתחשב כלל בדעת הגויים ונעשה את מה שאנחנו צריכים לעשות על מנת לחיות בביטחון ובשלווה.
בן גוריון אמר - "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה שיעשו היהודים".
ואין לי אלא לאמץ את דבריו - לו יהי.