פרסומת
דלג

אוהד מספר 1

מאת: ● 17/11/2010 16:29 ● ערב ערב 2472
זה התחיל לפני כחצי שנה. עם צעיף על הראש ודגל מאולתר, שנתפר מבד, ממגבית שאספו כמה חברים. בזמן שכל חייל משוחרר מתפרק באיזה טיול לחו"ל ורואה עולם, ליעד יהודה דווקא מעדיף לבלות את זמנו הפנוי במגרש הכדורגל או באתר הרשמי של קבוצת הכדורגל 'בני אילת' אותו הקים. נא להכיר את יו"ר חוג האוהדים הכי צעיר בארץ, שבימים אלה מצליח להחזיר את אוהדי הכדורגל ליציעים
אוהד מספר 1

בשנים האחרונות, היה היציע במגרש הכדורגל העירוני יתום מאנשים. את חובבי הכדורגל או בני משפחותיהם של השחקנים ביציע, אפשר היה לספור כמעט על כף יד אחת. הטריבונה הכחולה שניצבת מול נופים עוצרי נשימה, מצד אחד על רקע הנוף המדברי של הרי אילת, ומצד שני מול הרי אדום, ידעה בעבר ימים יפים, אבל כמו שזה נראה עכשיו, היא תדע ימים טובים עוד יותר.
אולי יש לזה כמה סיבות. 'בני אילת' עלתה לליגה א', הרמה של המשחקים עלתה, והעניין סביב הקבוצה המקומית צובר תאוצה, אך מה שבטוח, הסיבה העיקרית למהפך הזה, שבגללו הקהל חוזר למגרשים, הוא חוג האוהדים - 'הכרישים הכחולים' שהקימו ליעד יהודה וחברו לירן אבוטבול.
הדגלים כחולים- לבנים שהציבו 'הכרישים הכחולים' ביציע, הבאנר הענק, קולות התופים והזמבורות לאורך כל המשחק ובעיקר האווירה הביתית, לכל התפאורה הזאת אחראים שני הצעירים האלה, האוהדים הכי שרופים של 'בני אילת' ואם תרצו, הדור הבא של האוהדים בעיר.

תמונת כתבה


עומס מבורך


ליעד יהודה (22), קצין ביטחון במלון 'הילטון מלכת שבא', הוא יו"ר חוג האוהדים הצעיר ביותר בארץ. לתפקיד הזה הוא הגיע לגמרי במקרה. בעונה שעברה, כאשר היה כמעט בטוח ש'בני אילת' עולה ליגה, חברו לירן אבוטבול שכנע אותו לבוא למגרש במשחקים האחרונים כי יש קבוצת כדורגל טובה.
"למרות שתמיד אהבתי כדורגל, זה לא היה ממש בראש מעייניי", נזכר ליעד. "באיזשהו שלב, השתכנעתי והגעתי. ראיתי משחק ולא יודע איך להסביר את זה, אבל הראש שלי תמיד פועל בצורה של איך לייעל דברים", סיפר יהודה. "הסתכלנו על הטריבונה, לא ראינו צבע, לא דגל ואפילו היציע היה דליל מאנשים, היה שקט, אנשים באו לצפות במשחק כאילו מדובר במשחק קריקט ולא באווירה של כדורגל. בספק צחוק, ספק רצינות, שאלתי את לירן מה הוא אומר על הרעיון של חוג אוהדים? הוא לא חשב פעמיים ולי הספיקה הרוח הגבית שלו".
מהר מאוד, עוד לפני שהספיק לתכנן דברים, הכל קרה מהר. "כבר בהתחלה אמרנו שאפשר לעשות משהו, לקנות בדים, לצבוע קצת את היציע, להתחיל בקטן. שלחתי מייל להנהלת הקבוצה דרך האתר של ההתאחדות לכדורגל, לא ידעתי אפילו אם יענו לי, קיוויתי שזה יקרה".
אחרי שלושה ימים זה קרה. "קיבלנו מייל עם מספר הטלפון של המאמן, איברהים אבו רקייק ואמרו שנדבר אתו. עם איברהים הכל זרם ואז נקבעה לנו פגישה עם נשיא האגודה, רונן שי".
"רונן מאוד התלהב מהרעיון. מן הסתם הוא יקבל באהבה מישהו שירצה לתרום ולהתנדב, כמו שהוא עושה בתפקיד שלו. הוא אמר לי שאני הבן אדם שהם חיכו לו".
מהשלב הזה, הדברים כבר התגלגלו יחסית מהר. הוא ולירן הגיעו למגרש, הכירו את האנשים והשחקנים. "כשיש תנופה ויש משהו חדש עם קבוצה יציבה שעולה ליגות, אתה אומר לעצמך שיש פה משהו, שאתה רוצה להאמין בזה", סיפר ליעד על הקליק שנוצר בינו לאגודה.
הצעד הראשון של האוהדים החדשים היה להתחיל להצטייד באביזרי עידוד. ליעד אסף כסף מכמה חברים וקנה בדים. "תודה לאל, בורכתי בשכנה שהיא תופרת, והדבר הראשון שעשינו זה דגלים בצבעי כחול- לבן של האגודה".
הם התחילו עם בד לבן באורך של מטר וחצי על שתיים וכיום, לאחר חצי שנה, מונה הציוד שלהם כארבעה דגלים ובאנר באורך של חמישה מטרים, שמוצב לאורך הגדר.
מכאן ואילך, הדרך ליציע היתה מאוד קצרה. עם הזמן הקים ליעד את האתר הרשמי של 'בני אילת'. באתר, ליעד הוא זה שכותב, מעצב, מסקר ודואג שהאתר יהיה מעודכן. "רצינו קודם כל מודעות עם אתר אינטרנט ומשהו פיזי בתוך הקהל שזה חוג האוהדים".
בהמשך אף פתח את הדף של 'בני אילת' ב'פייסבוק'. נכון להיום חברים בו 534 איש.
"כשהתחלנו לא ידענו לאן זה יתקדם. אבל היום יש לזה יותר מודעות", מסביר ליעד בהתלהבות, "בקהל אנחנו שומעים אנשים שרוצים לעזור לנו. האווירה ביציע הפכה ליותר מחשמלת. במשחק מול 'הפועל ירושלים' היתה פה אווירה מיוחדת. גם לא משנה איזו קבוצה תגיע, יבנה או ערד, עכשיו היציע עמוס ביותר מ- 500 אוהדים".

תמונת כתבה


"מי שרוצה להשתתף – מוזמן"


בשקט, בצנעה ובעיקר תוך פעילות מאחורי הקלעים, הצליח ליעד יהודה, תוך חצי שנה, כשחלק גדול מהזמן זו פגרת הליגה, לעשות מה שלא הצליחו בעבר לא מעט אוהדים. אצלו הדברים באים מהלב. כשהיה צריך לקנות ציוד לאביזרי העידוד, הוא לא פנה לעזרת ההנהלה, הוא פשוט העדיף לפתור דברים. בינתיים, למרות ההצלחה, הוא יודע שמבחינתו מדובר רק בתחילת הדרך, ועם קצת יותר רצון ואמונה, הדברים יתקדמו.

האמנת שתוך חצי שנה מאז שאתם פעילים, תגיעו לאן שאתם היום?
"האמנתי. אלה דברים שאם אתה מתמיד בהם, זה רק עניין של זמן, שדברים יתקדמו, אפילו מפה לאוזן. היום נכנסים לאתר של 'בני אילת' 400 אנשים ביום, שזה משהו גרנדיוזי. אני עוקב אחר אתרי אוהדים אחרים, לא הרבה מהם מעודכנים ופעילים. אני מאוד מקווה להמשיך עם זה כמה שיותר, כמה שיתאפשר לי. המטרה היא שהשנה תהיה יותר מודעות לקבוצה בעיר. אם אנחנו הצתנו את זה, אז אנחנו רוצים שזה מה שיבער בכל העיר".

היה זה אחד מהחלומות שלך להקים חוג אוהדים?
"לא, זה בא נטו מאהבה לכדורגל, אהבה לעיר ולתת קצת מעצמי. אני בן אדם שהולך עם ההגשמה העצמית שלו. אני רואה כיוון שאני יכול לעשות אותו ואני עושה, זה אני. חשוב לציין כי בלי התמיכה והאמונה של לירן אבוטבול, לא הייתי מצליח להקים את כל זה".

עדיין לא התחלתם בגיוס אנשים.
"זה הדבר הכי קשה לעשות. לקנות בדים בשביל להכין דגל, זה פשוט לבוא ולקנות, זה משהו שאפשר לעשות בקלות, אבל לרתום אנשים, זה לא משהו שתלוי בנו, זה אפילו קשה מאוד. אנחנו רוצים לגבש קבוצה של אנשים, להיפגש כמה ימים בשבוע, לחבר שירים חדשים, גם אם מישהו יבוא ויציע לתופף בתופים, אין בעיה. מי שרוצה להצטרף, מוזמן, אפשר להגיע אלינו בקלות ובסך הכל זה כיף גדול. מי שבא למשחקים מתחילת העונה מרגיש את החוויה".

תמונת כתבה


מהן התוכניות? מה החלום הבא עם חוג האוהדים?
"יש הרבה מה לעשות. הייתי רוצה קודם שהקהל יהיה בצבע אחיד, כחול, קהל שירעיש. הייתי רוצה שיהיה אצטדיון נורמלי והייתי גם רוצה להדפיס חולצות של 'בני אילת' ולמכור אותן, אבל בתור התחלה - שתהיה מודעות. הקמת חוג האוהדים בשבילי זו תחושת שליחות. זה מה שאני מרגיש. אני כן רוצה שתהיה פה קבוצה עם היסטוריה שכולם מכירים, להקים ממש תפאורה ביציע, לפני כל משחק. הרבה מכל זה צריך לבוא מהנשמה של הקהל, מתושבי העיר".

אתה רק בן 22, יו"ר חוג האוהדים הכי צעיר בארץ. בקבוצות אחרות, הקהל מזוהה עם מנהיגי האוהדים הוותיקים במשך שנים רבות. איך אתה מסתדר עם זה שהכל חדש ואתה צעיר מהרבה מאוד אוהדים ביציע?
"אני משתדל להעביר את המסר שהכי חשובה פה היא הקבוצה. אין ספק שבתחום הזה צריך קבלות. לירן מכיר אנשים מהמרכז, שהם חלק מארגון אוהדים של קבוצות מסוימות, ובגלל שאנחנו מתחילים ואין לנו מושג איך הכל עובד, אנחנו מתייעצים איתם בכל דבר, למשל, איזה מקלות צריך כדי להניף את הדגלים, איזה סוג בד, איך לבקש כסף מאוהדים וכל הפרטים הכי קטנים. כל שבוע אנחנו רק חושבים מה עושים, מדברים עם אנשים כדי שיבואו למגרש. למשל, נגד ירושלים, בא מישהו מיוזמתו עם שקיות מלאות בזמבורות וחילק לאנשים בקהל. זו למשל יוזמה מבורכת. אנשים יכולים לבוא ולעשות מה שהם רוצים, העיקר שיעודדו את הקבוצה".

בהנהלת 'בני אילת' שברו בשנתיים האחרונות את הראש איך מחזירים את הקהל למגרש? אתה חושב שיש התעוררות מסוימת?
"זה עובדתי, אנשים מגיעים למגרש, מעודדים, צועקים. שנה שעברה היו כמה עשרות, עכשיו יש כמה מאות. אין ספק שיש התעוררות בכיוון הזה, גם בגלל שהקבוצה בליגה א' והמשחקים יותר מעניינים. חוץ מזה, תוך חצי שנה הגענו ל- 400 איש שנכנסים מדי יום לאתר. יש התקדמות".

כולם בשביל אחת- 'בני אילת'


את הפעילות של ליעד יהודה, במונחים מקצועיים, מגדירים כחוג אוהדים. יש כאלה שיסווגו אותה כמיזם ויש כאלה שירצו להקים בשביל זה עמותה, אבל ליעד בכלל מגדיר את חוג האוהדים כארגון. "הארגון הוא של כולם, זה כולם בשביל אחת (הקבוצה) ואחת בשביל כולם... ביחד, לא רק שנעשה היסטוריה בקבוצה, אלא גם בקהל", ועם אמונה ורצון מינימלי מכל אחד, אפשר לעשות דברים מדהימים".

ל'כרישים הכחולים', חוג האוהדים של 'בני אילת', יש באתר האינטרנט רשימת שירים שליעד יהודה היה שמח לו מישהו בקהל היה מדקלם יחד אתו. "זו מטרה כתובה, אבל לא מיושמת", הוא אומר על השירים שכבר חיבר להם לחן.
"עד שאני לא אשמע עשרה אנשים ביציע ששרים את השיר הזה או שיר אחר, לא עשיתי בזה כלום".

איך בחרתם לחוג האוהדים את השם ה'כרישים הכחולים'?
"פשוט מאוד. אנחנו עיר של ים, וכמו בסמל שלנו, הדבר הכי עוצמתי שיוצא מזה הוא הכריש, דבר מאיים ומרתיע, שמתחבר לעיר. כחול זו התלבושת הרשמית, חיברנו הכל יחד וזה מה שיצא, משהו חזק, עוצמתי".

איך מצטרפים ל'כרישים הכחולים'?
"זה לא שאתה בא וצריך להירשם, לתת כסף ולהיות חבר. אנחנו בגישה אחרת, כל מי שרוצה לבוא ולתת יד, מהנשמה, מהלב, מבחינתי הוא אוהד ואחד משלנו, מהארגון הזה. זה ארגון של כולם, אנחנו מייצגים את כל מי שבא למשחק".

איזה מסר יש לך לתושבי אילת?
"אנחנו לא מבקשים בהכרח כסף. עובדה, מה שאנחנו שמנו, בא מאצלנו.
אנחנו יכולים לעשות דברים גדולים, רק תבואו ותצטרפו אלינו, זה כיף אדיר, חוץ מזה שמדובר בתרומה לקהילה. אפשר לפנות אלינו דרך האתר, דרך ה'פייסבוק', אנחנו נקבל אתכם בזרועות פתוחות, אין הגבלות, אין בקשות מיוחדות, רק תבואו".

האתר הרשמי של 'בני אילת': www.bnei-eilat.co.il