בפעם הראשונה שרוויה ראתה את בעלה שוקי, היא ידעה שזהו זה. חיפושיה אחרי אהבת אמת נסתיימו. הפרשי הגילאים ביניהם לא הטרידו אותה. השנים נפגשו בפסטיבל סדנאות שנערך באזור ים המלח, רוויה העבירה סדנא שנקראה "מסע של תשוקה - אלכימאי במדבר", ושוקי הנחה סדנא אישית בשם 'רעיון האחד' ובהפסקת הקפה הראשונה של מפגש המנחים המוקדם שנערך שבועיים לפני פתיחת הפסטיבל לצורך הכרות הדדית, ניגשה רוויה אל שוקי ואמרה לו: "שוקי אין לך מה לחפש יותר - זו אני".
שוקי... איך הרגשת כשרוויה ניגשה אלייך?
הרגשתי שוני גדול. פתאום הרגשתי שיש לי מאזין אחד בקהל... עד אז לא הייתי בטוח כי זו היתה סדנא אישית מאד. בסדנת 'האחד' רציתי להעביר את הרעיון שכולנו אחד. שאין 'אחר' אין 'אני' ו'אתה' אלא אנחנו כולנו אחד. וזה מהסיבה שזה לא מעניין שיהיה 'אחר'" .
היו לאחד
שוקי מספר שיום קודם 'זימן' את רוויה בדרך מיוחדת. "אני 'יצרתי אותה'", הוא אומר, "זימנתי אותה בדרך מיוחדת. יום קודם תקשרתי עם שוקי בן הארבע והסברתי לו באיזה מצב אני מצוי. אמרתי לו ש-50 שנים אני נע ולא הצלחתי למצוא שותף אחד למעשיי ואני מבקש שתארגן לי שותף, והוא עשה את זה. יום למחרת קיבלתי את רוויה. כשראיתי אותה הבנתי שקיבלתי מה שביקשתי"
רוויה: "רק בדמות של אשה"...
על תהליך הזימון אומר שוקי: "הוא יועבר לבאי הסדנא. יש להבין שעליך להיות בדרך העצמית כדי להבין את התהליך שמאחרי הסיפור".
רוויה, מה ראית בו שגרם לך להחליט שהוא ה'אחד'?
רוב חיי לא היו לי עיניים חומריות. לא הסתכלתי על כסף או מכונית וחיזרו אחריי גברים עשירים. ברגע שנפנפו בכספם, אוטומטית דחיתי אותם. שוקי הגיע לפסטיבל 'גמור'. לא היה לו כסף או תעודה או מעמד. הוא בקושי נשם. אבל היה בו משהו חזק שהפעיל אצלי את החלקים הכי פנימיים שם, היו חיבורים חזקים של רוח וחומר וכשהרגשתי את זה ידעתי שזה האחד". ושוקי מוסיף, "למרות התנגדויות של הסביבה לא הרגשתי ממנה לרגע אחד חרטה על הבחירה הזו ולו הקטנה ביותר".
על הקשיים אומרת רוויה: "שש שנים אנחנו ביחד. בארבע השנים הראשונות היו המון קשיים גם בינינו וגם של הסובבים אותנו".
רוויה מטפלת באמנות ומנחת סדנאות מספרת: "29 שנים הייתי במסע לחיפוש ה'אחד'. נולדתי בחג השבועות עם הרבה בחירות בתת מודע שלי והחלק האלוהי שבי ידע שיש חלק אלוהי נוסף בדמות של גבר ושעלינו להתחבר. הנשים סביבי ניסו ללמד אותי שאין להתייחס לגבר בהדרת קודש. ואני ידעתי שזו טעות". כיום משוכנעת רוויה שנשים רבות מדי נמצאות בדמות הלילית, שהיא שד ממין נקבה, ששונאת גברים, מקטינה אותם מבקשת לנקום בהם וצוברת כלפיהם כעסים רבים. הסיבה- תסכול מיני. רוויה ושוקי מצטטים מתוך ספר בשם "מעשה האהבה" מאת בארי לונג: "האומללות הבסיסית של האשה, חוסר הסיפוק התמידי, נובע מכך שהגבר איבד את יכולתו להגיע אליה באופן גופני. התפרצויותיה הרגשיות, הדיכאונות, דמעות התסכול ואפילו המתח הקדם ויסתי ותחלואי הרחם השונים, המובילים לעיתים לכריתתו, כל אלו נובעים מכישלונו המיני של הגבר לאסוף או לשחרר בעת מעשה האהבה את האנרגיות הנקביות המעודנות הטמונות במעשה האהבה".
נשים אינן מסופקות מינית כלומר, שאינן מגיעות לאורגזמה?
שוקי: "הגבר אינו מודע למה שעשה כשהפך את מעשה האהבה האמיתי לאובססיה מינית. כשאשה עושה אהבה היא נכנסת לחלק האלוהי שבה ועל הגבר להיכנס לשם ולהישאר שם, ואין לשדוד את החלק האלוהי של הנשים". לפי שוקי לגבר ניתנה סמכות אלוהית לאסוף את האנרגיות הנשיות. "ברגע שהוא התחיל 'לשדוד' את האנרגיות הנקביות הוא נטש את סמכותו האלוהית ורק עורר את חמתה של הנקבה".
רוויה: "ואז יוצאת הלילית, אותו שד רגשי שמקורו בחסכים, ברגש אכזבה וביצר הנקמנות". והיא מצטטת מהספר: "מאהב כושל גורם לחוסר יכולת ולפחד לאהוב. הגבר מתנכר לאהבה ולאשה וסובל מאשמה, מחרדה, מפליטה מוקדמת מהימנעות ממין עקב פחד מכישלון מרברבנות ואת כל אלו הוא משליך על האשה".
הקרע בין הגבר לאשה הוליד מלחמות כלל עולמיות?
רוויה: "זה כלל אנושי. כשישרור שלום בין גבר לאשה יחזור להיות שלום על פני האדמה. המפתח הוא האהבה".
שוקי: "למרות שאני ורוויה במודעות גבוהה, לקח לנו המון זמן ללמוד את האהבה. אני לא הובלתי אותה בדרך שלי והיא לא הובילה אותי בדרך שלה".
הטנטרה היא "השקטת המתים"
במהלך הראיון מדי פעם מחלקים רוויה ושוקי את זמן השידור מולי ומסכמים: אתה תגיד את הצד שלך והגרסא שלך למה שארע ואני אומר את שלי... רוויה מביאה לשולחן את התה ושוקי מדליק סגריה אחרי סגריה ומשתעל. הוא האש והיא האח שבה האש בוערת.
שוקי: "מוקד הנשיות - מרכז העוצמה הוא הרחם. הרחם מוליד את כל הדברים. הרחם נבנה מחדש בכל חודש, האזור שנועד לברוא ביציות ולברוא בוראים הוא מאד רגיש. כל כלי דם שנבנה שם סופג לתוכו את המולת היום יום בקצב שהוא נבנה. הד.נ.א של הרחם הוא העולם החיצון. כמה אומללים אנחנו בבואנו לבדוק את צורת חיינו. עלינו לתקן את דרכנו ויהי מה. בגלל זה נולדים ילדים לא רגועים". אליבא שוקי ורוויה יש להשקיט את הרחם, האמצעי הוא מעשה האהבה, שכן האורגזמה הגופנית היא סדרת התכווצויות של הנרתיק והרחם.
יש קשר לטנטרה?
שוקי: "טנטרה רחוקה מאד ממעשה האהבה. היא מתמקדת בטכניקה, כלומר שוב בהיבט הפיסי. הטנטרה היא דרך לחפות על המתים"
מהי סדנת 'מעשה האהבה' שאתם מעבירים?
"מרתון של שלושה ימים במהלכם בכל יום נבלה בסדנא או שתיים. האנשים שמתלווים אלינו הם אהרון דוד לייבוביץ, הוא פסיכולוג שמשלב פסיכולוגיה עם רוחניות ובעצם ממציא שיטה משלו שמדברת על הרשות ללכת בדרך העצמי. כלומר: זיהוי והימנעות ממנגנון ההרס העצמי ודרכים לשקם את עצמנו. מלווה אותנו גם פלורנס תבור שגרה ביישוב שורש ויש לה שלושה תארי דוקטור בנושאים רוחניים. היא מלאה בידע ותיתן את ליבה לכל אחד".
לסדנא נרשמו כבר עשרה משתתפים, ביניהם תתפלאו אולי לשמוע, גם אימו של שוקי.... "היא בת 77 והיא מתעניינת מאד במה שאני עושה". ובכלל, לדברי דוויה, האמהות של שוקי ושלה מגלות גמישות מופלאה: "שבועיים אחרי שנפגשנו לקחנו אותן לפסטיבל במצוקי דרגות שם הן ישנו איתנו באוהלים... עשינו סדנת אמהות", היא מתבדחת. אבל לא רק באמהות. שוקי מספר על זוגות שטופלו במשך שנים, "הם אמרו לנו שבזבזו המון כספים על מטפלים זוגיים, לטפל בהם על בסיס קבוע זה היה כמו להיות בשדה מוקשים אבל כולם נגמרו כסיפורי הצלחה", מבחינת שוקי גם זוג שמפרק זוגיות אומללה הוא בגדר הצלחה. "העיקר הוא לתת לתהליך לעבור בשלום. נתתי מניסיוני להמון אנשים שהיו בדרגת קושי כזו שפסיכולוגים כבר לא רצו להתקרב אליהם. אני בעד לתת רפואה למי שבאמת זקוק לה".
רוויה מומחית בטיפול בשמנים אתריים ובשמנים מן האדמה וגם בתדרים, ועושה שימוש רחב במוסיקה. במהלך הראיון היא מוציאה אוסף כלי נגינה מיוחדים: קערות טיבטיות, פעמונים, שופר וגם מקל גשם שהוכן בידי אבוריג'ינים מניו זילנד. כשהיא שומעת שאני מתעטשת קלות, היא משקה אותי בתקיפות כפית גדושה של שמן קצח. האמת..טעים. "מעשה האהבה נעשה למעשה של תוקפנות", מודיע שוקי לסיכום. "תוקפנות של האשה שלא זכתה לקבל אהבה אמיתית מהגבר שלה", מוסיפה רוויה, "לימדו אותה לפתות ולא לאהוב", שוקי מבהיר, "גם המצליחים הגדולים שמצליחים בעסקים וכ'ו חוזרים בסוף היום לבית ריק שבו הם נתקלים בעצמם ובילד הפגוע שחי בתוכם והם בודדים ונטולי אהבה".
רוויה תומכת בדבריו: "גם כאלו שלכאורה מצאו את הזוגיות מוצאים את עצמם במגדל הזכוכית.
כולם משקיעים הון קטן בטקס החתונה ויום למחרת אף אחד לא יודע מה זה חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה"...והם מביטים זה בזו במסירות רבה, "שרק ופיונה זה לגמרי הסיפור שלנו", הם אומרים, "וגם קורים לנו ניסים מסביבנו כל הזמן".
