אילת טובי, רקדנית אקספרסיבית, במאית ומפיקה, חולמת על הקמת מרכז מוזיאוני עירוני, שהעדות השונות יוכלו להציג ולשמר בו את הפולקלור האתני המקורי של בית אבא. "פרוייקט החוויה האתנית הוקם בעיר לפני שנים, וצבר מאז תאוצה", מספרת אילת, "התחלנו במרכז האמנויות והופענו בפני כיתות בתי הספר היסודי וגם ילדי גנים הגיעו לצפות במופעים שלנו שכוללים ריקוד והצגה סיפור, סיפורי עמים והכנת מאכלי עדה אופייניים. היום גדלנו והתרחבנו ויש הרבה עדות. יש אצלנו מרוקאים, תימנים, מזרחי אירופה, עיראקים, הודים ויש להקה חדשה שנקראת- 'להקה אתנית', שכוללת את כולן. זו הלהקה החמישית".
אילת מספרת שבזמנו היתה גם להקה אתיופית ’מהממת’, כדבריה, "שהתפרקה כי רוב חבריה גדלו ורובם עזבו את העיר ואת המדינה". גם עם קהילת הפליטים מאפריקה שיתפה הלהקה האתנית פעולה. "אנחנו מחפשים לעבוד עם כל עדה שרוצה לשמר את תרבותה. לשמר, מבלי להיתקע בה. הבעיה שלנו בעבודה עם קבוצת הפליטים היא שכולם, כל הזמן בתזוזה, אבל עשינו ערב משותף והיה מהנה ביותר". אילת שנסעה ברחבי העולם אוהבת את הרבגוניות הבינתרבותית. בשבוע הבא היא נוסעת לירדן להיפגש עם קבוצת נשים מהלהקה האתנית המקבילה לזו של הלהקה האילתית. "אני מאמינה שאם מכירים זה את זה, זה מסוג הדברים שיכולים להביא שלום. האלוהים נמצא בפרטים הקטנים ובהכרות של אחת על אחת", היא אומרת ומספרת, "בזמנו כמעט הופענו ביחד. היחסים עם ירדן היו קרובים, אבל זה התבטל בגלל המצב הביטחוני והיציאה למבצע בעזה. בשבוע הבא אני מקווה מאד לחדש את הקשרים בין הלהקות".
אז מה מתוכנן בקרוב?
"בחמישי לדצמבר (יום שני) יהיה יום שנקרא 'מגשימים חלום'. אנחנו נופיע ונעשה 'מעגלי עדות'. הקהל מוזמן לעבור מאוהל לאוהל ולשמוע סיפורי עדות, לטעום מהבישולים ולשמוע על ההיסטוריה של העדה ואיך היא השפיעה עלינו עד היום. כולנו קורצנו מאותו חומר ולכולנו יש בית בישראל", אומרת אילת ומציינת שבזמנו היתה גם להקה ערבית שהתפרקה "עבדנו יפה ביחד וזה היה משגע. הנשים למדו שירים וריקודים אחת מהשנייה", היא נזכרת, וכיום יש נוכחות של נשים ערביות בלהקה האתנית. "הקטע הוא ללמוד אחד מהשני. הנה, קבוצה גדולה של נשים מתימן ביקרו במרוקו וחלק גדול מחברות הלהקה האתנית נסעו לספרד. יש לנו קבוצה פעילה של דוברות לאדינו". אילת מדברת בלשון נקבה כי רוב המשתתפות הן נשים. "אין מה לעשות", היא צוחקת "האשה מובילה. רואים את זה בכל מקום. האשה יוצאת החוצה ורוצה לבטא".
מהיכרותך עם נשים ואמהות מכל רחבי העולם...יש דבר כזה 'אמא יהודיה'?
"אין דבר כזה אמא יהודיה. כל אמא ולא משנה מאיזה עם היא, אוספת את ילדיה אליה כמו חיה שמגוננת על גוריה. בכל מקום בעולם זה אותו דבר. המטרה שלי היא להכיר ולכבד את האמא מהעדה האחרת". אז רשמו לפניכם "החוויה האתנית" של מתנ"ס 'יעלים'- פרויקט רב תרבותי יפהפה, מגוון ומכבד שמרחיב אופקים מעבר לראיה האתנוצנטרית הצרה למקום של כבוד הדדי וסובלנות על אמת.
