הדפסה
לומדים להיות יהודים
מאת: אסטר שטרית גיליון: 2580, 12/12/2012 11:51

איך הייתם מגיבים לו הגעתם לקראת יום חתונתכם לרבנות וגיליתם כי אינכם יהודים?. רבים מאזרחי ישראל מגלים במהלך חייהם כי אינם יהודיים ונאלצו להתמודד עם הקשיים בתהליך הגיור. תושבי אילת יכולים להיות רגועים. 'עמי אולפני גיור' פותח את הדלת בפני כל מי שרק ירצה ללמוד ובימים אלו, פותח כיתה רביעית. הרב דוד כהן: "סוף סוף אפשרות ראויה ונגישה לעשות זאת"



למעלה מ- 350,000 אזרחים שאינם יהודים חיים במדינת ישראל, חלקם אפילו לא יודעים כי אינם יהודים. מסמך אחד שחסר, שם משפחה יהודי ואם גויה, ואין סוף מקרים בהם נדרש האזרח להוכיח את יהדותו או לעבור תהליך גיור שלם גם אם חי כל חייו באורח חיים יהודי דתי. תהליך הגיור אינו פשוט, דורש מאמץ ולמידה ועד לא מזמן, גם דרש מתושבי אילת לנסוע מדי שבוע עד לבאר שבע כדי לקיימו. לאור התופעה ההולכת ומתרחבת שבה תושבי העיר צריכים ומעוניינים להצטרף בצורה רשמית לשורות העם היהודי, פותח מכון הגיור 'עמי אולפני גיור' באילת כיתה נוספת בריכוזם של הרב דוד כהן ונחום גלצר. "המורים הם אלו שמספקים לתלמידים את הסירה והמשוטים, אבל אתם התלמידים הם אלו שצריכים להתאמץ ולעשות כברת דרך משמעותית כדי להגיע לצד השני", ציין נחום גלצר, "מתפקידנו לעזור לכל אחד שמעוניין בכך למצוא את הדרך ולהתחבר עם הלב והרגשות על מנת להשלים את התהליך המקודש והמיוחד".



ועדת הקבלה לעם היהודי
תהליך הגיור אינו פשוט בלשון המעטה. זהו תהליך המתבצע במשך עשרה חודשים במתכונת של יומיים בשבוע, במהלכם לומדים התלמידים מושגים, מנהגים ותפישות עולם הנוגעים לעולם היהדות. בסוף התהליך, צפויים המתגיירים להגיע לבית הדין לגיור של מדינת ישראל שמהווה את ועדת הקבלה לעם היהודי, במסגרתו הם יישאלו האם הם באמת רוצים להיות יהודים, מה הם למדו וכיצד הם מיישמים את הדברים. לאחר בחינה זאת, הם יהפכו ליהודים לכל דבר. "אני מודה שלפני כשנה וחצי בתחילת הדרך קצת חששתי, לא ידעתי מה גורם לאנשים שלכאורה לא חסר להם דבר, לרצות ללמוד על יהדות, לבוא פעמיים בשבוע לאחר יום עבודה, לעיתים להשאיר ילד או ילדה קטנה בבית זה לא דבר קל", ציין הרב דוד כהן, המרכז ומלמד בכיתות הלימוד של 'עמי אולפני גיור' בעיר, "לא ידעתי אם הם וגם אני נוכל לעמוד בכך. היהדות, בניגוד לדתות אחרות, אינה דת מיסיונרית ואין שאיפה לגייר את מי שאינו יהודי. מי שבאמת רוצה להתגייר ולקיים אורח חיים יהודי יכול לעשות זאת, אך הוא צפוי לעבור קשיים ועיכובים וצריך לדעת זאת מראש. המתגייר צריך להיות מוכן לשינוי באורח חייו, שמירת שבת, כשרות וקיום מצוות, אך כשאני רואה את המסירות, את ההתלהבות, את הסיפוק ללמוד ולדעת, אני יודע שהדבר אפשרי. כמו כן, בדרך כלל למתגייר יש בן זוג יהודי ישראלי, וכשראיתי שבן הזוג מגיע לשיעורים ולומד על יהדותו, על שורשיו, הוא נפגש עם היהדות בצורה ישירה, לא באמצעות כלי התקשורת ועיניו בורקות מאושר, הוא צמא למזון רוחני וגם בן הזוג רוצה בשינוי ולחזור לשורשיו. לפיכך החלטתי שאני נרתם באהבה לתוכנית זו".

מה גרם לפתיחת כיתות גיור באילת?
"אילת מאופיינת באוכלוסייה איכותית ומצוינת של יוצאי חבר העמים שהגיעו לארץ מכוח חוק השבות, אך מיעוטם אינם נחשבים כיהודים על פי ההלכה היהודית. כעיר קולטת עלייה המאופיינת במספר רב של תושבי יוצאי חבר העמים, אנו חשים שקיים רצון כן ואמיתי אצל רבים מהמתגיירים לעבור את התהליך הנפשי והמורכב הזה שמצריך תעצומות נפש רבות ורצון אמיתי להתחיל דרך חיים חדשה. הרשמים שאנו מקבלים עד כה מהמתגיירים הוא כי הם שמחים על האפשרות האמיתית שנפתחה בפניהם, שכן עד היום המקום הקרוב ביותר לתחילת התהליך היה בבאר שבע, מרחק של מספר שעות נסיעה. זהו רגע מרגש מאוד שפותח דלת לאלו שעד היום ביקשו להצטרף לשורות העם היהודי ונמנעו מלהתחיל בתהליך בשל קשיי מרחק וניוד. זו גם ההזדמנות להודות מקרב לב לרב חיים פרג'ון, מנהל המכללה- ירושלים, שלוחת אילת, על כך שמאפשר לנו ללמוד בכיתה של המכללה, כאן בשכונת ערבה. ההחלטה לפתוח לאחרונה כיתת גיור רביעית במספר מגיעה מהשטח - מריבוי פניות מצד התושבים עצמם שפנו אלינו, הדברים עוברים מפה לאוזן ואנו מנסים לתת מענה ולהסביר על התהליך".



"מצאתי את מה שחסר לי בחיים"
מסתבר כי לא רק אנשים שחיים אורח חיים יהודי מעוניינים בגיור. האילתית ססקייה פייפר היא ההוכחה לכך. לאחר שגדלה בהולנד כנוצרייה פרוטסטנטית ועלתה לארץ עם בעלה לשעבר לפני כ-30 שנה, החליטה לעבור את תהליך הגיור, אותו החלה לפני כשלושה חודשים בלבד, כאשר היא בגיל 63. "אף פעם לא התחברתי לדת הנוצרית", היא מסבירה, "במהלך חיי שמעתי הרבה סיפורים על היהודים, שלא נותנים להם לעלות לישראל, ששונאים אותם. אף פעם לא הבנתי למה עושים להם את כל זה. לאור ההיסטוריה של העם היהודי, תמיד אהבתי אותם והרגשתי חיבור עמוק יותר. בשנת 1971 החלטתי להגיע לישראל, לטייל ולראות מקרוב, ופשוט התאהבתי. מאוד אהבתי את החיבור בין האנשים, ממזרח ומערב יחד. את האירוח הנפלא והחמימות שיש ליהודים לא ראיתי בשום מקום אחר בעולם, וזה פשוט עשה לי טוב. באותו הרגע החלטתי שכאן אני רוצה לגור. הגעתי לארץ המון פעמים, אך לא יכולתי לעשות עלייה כיוון שלא הייתי יהודייה. רק לאחר נישואיי עם יהודי, עליתי לישראל".

למה חיכית עד שלב זה בחייך כדי להתגייר?
"כבר בשנת 76', כשעוד גרתי בהולנד, קניתי כמה ספרים בשביל הגיור, אך לא הצלחתי לסיים את התהליך מפאת חוסר זמן. תמיד אמרתי לבעלי לשעבר שנעלה יחד לארץ וכי אני רוצה להתגייר לפני שיהיו לנו ילדים, שיזכו גם להיות יהודים, אך הוא חי באורח חיים חילוני ולא רצה לוותר על החופשיות שלו בשבת. לצערי, לא הצלחנו לקיים משפחה והתגרשנו. במשך שנים רבות עבדתי בשבתות, הלחץ בעבודה מנע ממני לעשות את התהליך. הרגשתי שהחיים שלי ממשיכים בהרגשה ריקה. רציתי ילדים, בעל ולהיות יהודיה, אך לא הצלחתי. רק לפני שנה הרגשתי כי זה הזמן שלי להתחבר עם אלוקים, ורציתי לעשות זאת במסגרת היהדות, זה הדבר היחיד שעניין אותי. בזכות חברה דתייה הגעתי אל מכון הגיור 'עמי' בחודש ספטמבר האחרון, פניתי אל הרב דוד וגיליתי שהכיתות החלו ללמוד כבר במאי. על אף הפערים, הצלחתי להשתלב בזכות קבלת הפנים החמימה של הרב דוד ומנחם גלצר. הם קיבלו אותי בכל כך הרבה אהבה ורצון, לא ציפיתי לזה. כל השבוע אני מחכה ללכת לכיתה מרוב שאני נהנית".

מאז החלה את התהליך, שומרת פייפר שבת, הולכת לבית הכנסת בכל סוף שבוע, מתלבשת צנוע ושומרת מצוות. בכל לילה היא נרדמת עם קריאה מספר התנ"ך ובתיק שלה תמיד תמצאו תהלים. בעוד כחמישה חודשים, היא צפויה לסיים את התהליך ולגשת לבחינות בבית הדין. "בית הכנסת עבורי זה אושר גדול, מצאתי את מה שחסר לי בחיים", היא אומרת.

איך מתמודדים עם הקשיים בתהליך?
"השינוי לא קשה לי כיוון שאני עושה זאת עם המון רצון ואהבה. קצת קשה לי עם השפה העברית עדיין היות ומעולם לא למדתי באולפן, ובגלל שאני לא צעירה, לוקח לי יותר זמן ללמוד ולהכיל את כל החומר על היהדות, אך בזכות התמיכה בכיתה, אני מצליחה. אנשים חושבים שלא קל לעשות את תהליך הגיור באילת כי יש כאן המון חופשיות, אבל את החופשיות הזאת אפשר למצוא בכל מקום בארץ. אילת השתנתה, עם השנים יש פה הרבה יותר דתיים".

ואיך מגיבה המשפחה הנוצרייה שלך?
"יש לי שתי אחיות המתגוררות בחו"ל שלא הבינו למה אני צריכה לעשות את זה, אך בסופו של דבר הן אמרו לי 'תעשי כל מה שעושה לך טוב', אף פעם לא התנגדו לתהליך. אני מרגישה שמצאתי בארץ משפחה חדשה, עם כל הדתיים והאנשים הנפלאים שיש פה. אין להם טלוויזיה והם עוזרים אחד לשני, היחסים בין הבעל לאישה מלאי כבוד – זה כל מה שרציתי ואף פעם לא מצאתי. כמעט ולא רואים את זה בדתות אחרות".

"החלטה חשובה והרת גורל"
'עמי אולפני גיור' הינו אולפן גיור מבית 'אור עציון' במרכז שפירא הפועל בהכנת תלמידים לקראת גיור ומספק מענה לתלמידים שמעוניינים להיכנס לעם היהודי. המכון פועל עם למעלה מ-25 כיתות ב-12 ערים ברחבי הארץ. הכיתה הראשונה נפתחה באילת באוגוסט אשתקד ובחודש הקרוב, יסיימו כשמונה תושבי אילת את התהליך. בראשות העמותה עומד ראש מערך הגיור לשעבר, הרב חיים דרוקמן, חתן פרס ישראל וראש מוסדות 'אור עציון'.

"אדם שמתגייר אינו מצטרף לדת ישראל בלבד, אלא הוא נולד לתוך עם ישראל – לא למשפחה יהודית מסוימת אלא לכלל ישראל", ציין נחום גלצר, "מפאת חשיבותו ומשמעותו של מעשה הגיור והשלכותיו, ובניגוד לדתות אחרות, הגיור איננו מעשה חד פעמי שמתמצה בטבילה, אלא הוא דורש תהליך הכנה ומוכנות וההצטרפות לעם היהודי מצריכה תהליך לימודי ונפשי של קרוב לשנה, בליווי משפחות מתוך הקהילה הדתית המסייעות למתגיירים להרגיש ולחוות מהי יהדות ומסורת ישראל. כפי שלידה ביולוגית או שינוי פסיכולוגי דורשים זמן, הכנה כך גם הגיור".

"עולים רבים בעיר חיים את חייהם כיהודים לכל דבר - הם חוגגים את חגי ישראל, התחנכו ולמדו בגנים ובבתי ספר יהודיים, וחלקם אף מחזיקים בשמות משפחה יהודיים לכל דבר, אך בפועל הם אינם יהודים", מספר הרב כהן, "יתרה מזאת, חלק גדול מהפונים למכון לא היו מודעים במהלך השנים כלל לעובדה כי הם אינם יהודים עד לרגע שבו החליטו להקים בית בישראל. חלקם מגיעים לרבנות על מנת ולהירשם לקראת חתונתם, כשהם מגלים שהם אינם יהודים, הם מרגישים שחרב עליהם עולמם. בנוסף, ישנם כאלו שכל חייהם גדלו כיהודים, אך אין להם דרך להוכיח זאת בגלל שאיבדו את המסמכים. לכן, חשוב לי להדגיש כי אותם אלו שהופתעו לגלות כי הם אינם יהודים- יש פתרון. ואם אתם מעוניינים להצטרף לשורות העם היהודי, קיימת עבורכם סוף-סוף אפשרות ראויה ונגישה לעשות זאת. אנחנו כאן בשבילכם. הליך הגיור הוא אמנם מורכב, אך הוא תהליך שגם כולל הרבה מאוד רגעים מרגשים וקסומים. במהלך השנה, לצד הלימודים העיוניים שיפתחו בפני התלמידים של מושגים ונושאים ביהדות, זוכים התלמידים לפעילויות חברתיות בתקופות החגים, לטיולים וסיורים משותפים באווירה מיוחדת. הרבה אנשים באים ללמוד ומספרים כי לקח להם שנים ארוכות להתבשל עם הרעיון עד שהם החליטו לעשות את הצעד ולהתחיל בתהליך. דווקא אנשים כאלו שבאים מתוך בשלות נפשית פנימית חזקה מחזיקים יותר מעמד, שכן מדובר בהחלטה חשובה והרת גורל, בעלת משמעות אדירה".


© הכתבה הודפסה מאתר "ערב ערב באילת" כל הזכויות שמורות.