הדפסה
מסע בנתיבי המבריחים
מאת: סוזי שרם כהן גיליון: 2305,

לילה שקט, אור ירח מלא, שמיים כהים וזרועי כוכבים, הרי אילת נישאים במלוא תפארתם אל תוך הלילה. הנוף המדהים הזה כמעט מאפשר לי לשכוח לרגע את מטרת בואי- הליכה בדרכי המסתננים, ממצריים לשטח ישראל, ממצריים לאילת. דומיית הלילה אינה מרמה את חיילי משל"ט עוטף אילת שעומדים סביבי. הם דרוכים, מתוחים, מוכנים לצאת לפעילות הצבאית, מעמיסים על עצמם ציוד ונעמדים מוכנים לתדריך. החיילים מזרזים אותי, דואגים שגם אני אהיה מצוידת במים, בהמשך ההליכה גיליתי שאפילו בקבוק מים הופך לנטל הכבד לנשיאה. כולנו נעמדים קשובים לתדריך לפני יציאה של סמ"פ פלוגת החוד של קרקל, שחר נחמני. נחמני, בן 23, מאשדוד, בשטח כבר חצי שנה, הגיע ממרום, יחידה מובחרת, מסביר בקצרה את מטרת הפעילות, כל חייל יודע את תפקידו ומיקומו בשטח, כולם מצויידים היטב, דממה מוחלטת, מספרי הברזל ניתנים ויוצאים לדרך, הולכים בשבילי המבריחים.

נקודת החבירה
הכניסה למסלול ההליכה מדרך יותם, כביש 12, לנחל שלמה, היכן שמטיילים רבים עושים דרכם בטיולים בהרי אילת, נכנסים לערוץ נחל ולאחר פחות מדקת טיפוס בערוץ, עוצר אותי סגן אלוף שי בלאיש, מפקד המשל"ט, "כאן", אומר בלאיש, "זוהי נקודת החבירה, זהו סוף הנתיב של ההברחה, כאן נפגשים המבריחים מהצד המצרי עם הקולטים הישראלים", אני מסובבת ראש ורואה את כביש 12 במרחק נגיעה ומבינה, כי הגבול יכול להיות קרוב מאי פעם.
סגן אלוף בלאיש, בן 33, לוחם גבעתי עם עבר צבאי מפואר, גר באשקלון עם אשתו ושני בניו, חי באילת מזה שנה, מאז הקמת המשל"ט, מכיר כל דרך, סלע ונקיק באזור. בלאיש מסביר: "המטרה שלנו למעשה היא לעצור את ניסיונות החדירה קרוב ככל האפשר לגבול, למנוע מהמבריחים להגיע כל כך קרוב לכביש ולעיר אילת. אנו רוצים למנוע את האירועים ואם יהיו אירועים, שיתרחשו צפונה מגזרתנו, רחוקים מהמרחב ומהעיר אילת".

במדרונות התלולים
ממשיכים לעלות בערוץ הנחל. חת'אם, הגשש הבדואי, הולך לפני הכוח, תפקידו לבחון את השטח והוא מודיע על עקבות בדרך וממצאים שונים אחרים שהוא רואה במסלול. גם שיעורי ספורט אינטנסיביים, סיורי ניווט בלילות אפלים בגבעות גורל או טראק בהרי האוורסט לא הכינו אותי לעלייה התלולה והקשה אותה הלכנו. מדרונות תלולים ומצוקים, שבילים צרים ותהום פעורה מלמטה, האדרנלין שלי עובד שעות נוספות. כוח החיילים הולך בדומיה ראויה לציון, רחש לא נשמע עם פסיעותיהם, נראה היה כי הם אפילו לא מתאמצים, רק רעות, דוברת צה"ל של אוגמ"ר 80 ואני, נשמעות כמו פיל בחנות חרסינה, אבנים מדרדרות ברעש קורע דממה, נשימתנו קצרה ומאומצת ואפילו נדמה לי, כי גם את הלמות ליבי יכול לשמוע גם האויב הרחוק ביותר. אבל הכוח הנשי מוכיח גבורה וממשיך במהירות ובקצב של כולם, אך עתה ברור לי מעל לכל ספק מדוע כשנכנסתי לג'יפ הצבאי גיחכו החיילים בחצי פה על האורחת הלבושה בג'ינס צמוד ובנעלי ספורט יקרות המתאימים יותר לטיול בשדרת חנויות בשאנז אליזה.

נוגעים בגבול
עוצרים במעלה ההר, מתיישבים על פיסטין, משמאלנו - הר רחבעם והר יהושפט, לפנינו, בצד המצרי - ג'בל עצפר (הר צפרים) וג'בל אום ותד, מתחתנו - פרושה תהום. משקיפים במשקפת לראיית לילה על ההרים והמצוקים שמולנו, מביטים למעשה על שטח מצריים, אין כל גדר או מכשול המפריד בינינו, מכשול הגבול הוא טופוגרפי בלבד.

האם הגדר מטאבה ועד מעבר נטפים הכרחית?סגן אלוף בלאיש: "סוגיית מכשול הגדר מורכבת, מכשול צריך לקום ורצוי מהר ככל שאפשר, אלו 15 ק"מ מאוד משמעותיים. חלק ממערך ההגנה שלנו צריך להיות מכשול, בנוסף לכוח בשטח, האפקט יהיה גדול יותר. היום אנחנו עושים הכל בכדי למנוע חדירות למרות שאין אפשרות למניעת חדירות באופן הרמטי, בעיקר בשטח הזה שהוא שטח טופוגרפי קשה".

הפחד - חדירת מחבלים
במשך השנים, מבריחי הגבול יצרו לעצמם דרכי גישה ושבילים המאפשרים להם לחצות את הגבול ולעבור לשטח ישראל, דרך קשה ומפותלת אך ככל הנראה רווחית מאוד למבריחים. כל סוגי ההברחות מתבצעות בדרכים אלו בעזרת מורי הדרך המצריים, בדואים תושבי סיני. הפעילות הפלילית כוללת הברחת מיני סחורות, סמים, סיגריות והברחת סחורה אנושית, עובדים זרים המחפשים עבודה מארצות שונות, נערות עובדות, אך החשש הגדול ביותר כי בנתיבים הפליליים ניתן להבריח גם מחבלים וכל פעילות פח"עית (פעילות חבלנית עוינת) אחרת. בלאיש: "הגבול המצרי היה פרוץ לאורך שנים, אומצו מספר נתיבי הברחה קרובים לעיר, עם התגברות האיום והתממשות האיום, התחלנו בפעילות אינטנסיבית באזור, בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה, אנחנו מתייחסים לכל חדירה כחדירה פח"עית, גם אם זו חדירה לצורך פעילות פלילית, אירועים אלה גוזלים מאתנו לא מעט זמן. עם תפיסתם של המסתננים, אנו מוודאים כי הם לא חמושים ואין בידם אמל"ח ואחר כך הם מועברים לשלטונות ההגירה". בלאיש מספר על הפעילות השוטפת: "אם בעבר התייחסנו לצמצום האירועים, היום יש רצון למנוע לחלוטין חדירה מהגבול. בפעילות המבצעית, לוקחות חלק פלוגות לוחמות סדירות ופלוגות מילואים. פעילות הבט"ש היא כמו בעזה ולבנון, למרות שמדובר בגבול שלום, אנחנו לא מקלים ראש. אנחנו מבצעים פעילות מגוונת, סיורים תצפיות, פעילויות מיוחדות, בלתי צפויות ושונות בכל עת וזאת על מנת שהאויב לא יוכל ללמוד אותנו ויתקשה בחדירות פשוטות. אין ספק, כי האויב משכלל שיטות, אך אנחנו בכל פעילות מוצאים דרך יצירתית חדשה, אנחנו לא מחכים לראות מה הדרך החדשה ולמנוע אותה, אלא יוצרים דרכים חדשות בכל פעם להפתיע אותם, פגענו בשלושה מצרים מורי דרך".

מה היה האירוע האחרון?
"אתמול, נצפו בשטח שני ישראלים החשודים כקולטים, בני מיעוטים, בדואים מהפזורה, השניים נתפסו, העברנו את נתוניהם למשטרה, האחד מהם היה מופלל בסחר בסמים. השת"פ המעולה שיש לנו עם כוחות נוספים הביא למקום תוך זמן קצר מאוד את ניידת מג"ב ואת ניידות המשטרה וטיפול במקביל עם רכז בני המיעוטים. ברור לנו, כי מנענו ושיבשנו אירוע במרחב, אך עבורנו, זאת הצלחה חלקית, רצינו לתפוס יותר מכך". לילות מספר קודם לכן תפסו הכוחות במהלך הלילה 300 אריזות פקטים של סיגריות.

איזה אירוע נחשב בעיניך להישג?
סגן אלוף בלאיש מתגאה בסגן מ"פ שחר נחמני "למעשה, את רוב התוצאות מביאה הפלוגה של שחר. לאחרונה, חדרה חבורת זרים עם מורי דרך מצריים, קבוצת הזרים, שאמורה הייתה להתקבל על ידי ישראלים ולהימכר בשוק, נתפסה והועברה למשטרת ההגירה, ואילו אחר המצרים ניהלנו מרדף, אך בשל הסמיכות לגבול, הם הצליחו לחזור למצריים אם כי בקושי רב, ולכך יש ערך מוסף, המצרים מבינים שהם יירדפו, זה אינו מגרש המשחקים שלהם יותר, אנחנו בעלי הבית".

יש סיפורים אנושיים בהם פגשת?
"תפסנו במרחב קבוצה של אפריקאים מחפשי עבודה. בדקנו כי אין מדובר במחבלים, ראינו כי הם סובלים מהתייבשות מוגברת, הם לא היו מסוגלים ללכת, המסתננים סיפרו כי לא שתו שלושה ימים וכי הלכו בשטח הררי קשה במיוחד ונאלצו לטפס בעזרת הידיים. קיבלנו החלטה במקום ובחילוץ מורכב הובלנו אותם לבית חולים 'יוספטל', החלטה שלמעשה הביאה להצלת חייהם".
תפסתם גם סודנים?
"במרחב אילת כמעט שאין חדירה של פליטים, תופעת הסתננות של מחפשי המקלט מדיני אמנם מתרחבת, אולם הם חוצים את הגבול צפונה יותר, בציר פילדלפי, בו תוואי השטח קל יותר מכיוון שהם יודעים כי לא ניתן להסגירם והם מועברים ליחידה המתאימה. מהרי אילת מנסים להיכנס בעיקר מהגרים מחפשי עבודה, ברי הסגרה, ולאחר תפיסתם, הם מועברים למחלקת ההגירה ומוחזרים למדינות המוצא שלהם".

גישרון לחדירת מחבל
אני יושבת בנקודה ממנה חדר המחבל, מחמד פיצל אלסכסך, פעיל 'פלוגות ירושלים', בן 21, מהעיירה בית לאהיא שבצפון רצועת עזה. המחבל יצא מביתו ב- 26 בינואר, חדר לחצי האי סיני, כשהוא נושא עליו חומר נפץ בכמות של 4-8 קילוגרמים, חובר למורה דרך מצרי, שבדרך כלל מבריח סמים וסיגריות, אך הפעם הוא הבריח מחבל בנתיב הפתוח והוליך אותו לנחל גישרון אשר מחודש אוקטובר רבים בו המטיילים, האזור מסומן בשילוט שבילי ישראל. המחבל נכנס לנחל גישרון ומשם המשיך על נתיב המטיילים. ב- 29 בינואר, לפנות בוקר, נאסף המחבל על ידי אזרח ישראלי. המחבל המתאבד נכנס עם תיק שבו מטען הנפץ לבית המאפה בשכונת 'איזידור' והתפוצץ. ההרוגים בפיגוע, אמיל אלמליח ז"ל - בן 32, מיכאל בן סעדון ז"ל - בן 27 וישראל סמוליה - בן 25. הג`יהאד האיסלאמי וגדודי חללי אל-אקצה נטלו אחריות על הפיגוע. החיילים במשל"ט לא נותנים לעצמם לשכוח, בחדר המדרגות במבנה המרכזי תלויה תמונתו של המחבל, האמל"ח אותו נשא ותמונות מהאירוע. נראה כי החיילים שמים לעצמם תזכורת יומיומית שבעצם הכל יכול לקרות בכל יום, ושהם האמונים על ביטחוננו. בלאיש: "מאז הפיגוע הוגדל הסד"כ (סדר כוחות ס.ש.כ), נכנסו פלוגות מבצעיות למרחב נחל שלמה, היום חדירה בנחל שלמה קשה לחודרים ולקולטים, ישנה עלייה ברמת האפקטיביות המבצעית ועלייה בכמות התפיסות".

כמו תל אביב
האם אילת היא מקום בטוח?
בלאיש: "כאזרח מדינת ישראל, אני מבלה באילת עם משפחתי וילדיי כי אילת בטוחה, לא הייתי מביא את משפחתי לאזור אם היו לי ספקות או חששות לאירוע. אין התרעה ספציפית שצריכה להדאיג בכבישים 12 ו- 40 יותר מאשר בנתיבי איילון. אילת איננה אחרת או שונה אילת בטוחה כמו תל אביב. אנו מתייחסים לאילת כאל נכס חיוני, אנו שומרים על השקט בה ורוצים להעביר את תחושת הביטחון לתושבי אילת".

בדרך למטה
הדרך למטה קלה הרבה יותר, אני נצמדת להילת הפנס של חאתם ומנסה להבין מה הוא רואה, אנחנו מבחינים בסוגי העקבות השונים, גבר או אישה, אנחנו או האויב. בדרך, הקשר של בלאיש, רביד, מודיע לו כי רכב פרץ את הגבול. כבר מתפנים לטפל באירוע, יתכן כי מדובר בפריצת גבול של גורמים פליליים המנסים לברוח מכוחות הביטחון, אך גם יתכן כי מדובר באזרח תמים שעבר במהירות את המחסום והקפיץ את כוחותינו. חיילינו כבר לא יראו את המיטה הלילה.

משל"ט עוטף אילת, מפקדה קבועה בגיזרה, הוקמה לפני שנה במטרה לתת מענה לאיומים המתפתחים במרחב. היחידה שולטת ומכירה את השטח ברמה טובה מאוד ויודעת להתמודד עם האיומים והיריב בצורה טובה, כאשר המטרה - סיכול פח"ע ומניעת חדירות, סגירה הרמטית של הגבולות. גיזרתה- כל הגבולות היבשתיים של העיר אילת- 50 ק"מ בגבול מצריים - מצומת שיקמה ועד מעבר טאבה, בגבול ירדן - מהחוף 66 ק"מ עד קיבוץ לוטן, הגיזרה כוללת כמעט את כל ישובי חבל אילות. המפקדה כוללת פלוגות לוחמות סדירות ומילואים המבצעות פעילות בט"ש.
בחודש אוגוסט, נתפסו בגבול כ- 250 קילוגרם סמים וכ- 420 זרים ניסו להסתנן ונתפסו על ידי כוחות צה"ל.


© הכתבה הודפסה מאתר "ערב ערב באילת" כל הזכויות שמורות.