הדפסה
נצ"מ דהן בראיון פרידה: "ההימורים – מחולל הפשיעה מספר 1"
מאת: גיליון: 2401,

מפקד משטרת מרחב אילת, נצ"מ יהודה דהן, עוזב ולפני שזה קורה, הוא מדבר על הכל . על האכזבה מתיקי הרצח שטיפל בהם באופן אישי ושלא פוענחו . על פרשת הרצח שהוא לקח ללב באופן אישי . על האתגרים הקשים שעמדו בפניו . על המלחמה במשפחות הפשע . על תופעת ההימורים שהכי מדאיגה אותו . על הפשיעה בקרב בני הנוער . על השוטרים שהושעו והסטיגמה של המשטרה בעיני הציבור . על הרצון לתפוס את אחד מרוצחי התכשיטן . ויש לו גם מסר חד משמעי לעבריינים: "אני בטוח שנגיע לכל אלה שחושבים כי המשטרה הפסיקה לחפש אותם". ראיון פרידה מהשוטר מספר 1 בעיר

בעוד כשלושה שבועות (4 באוגוסט), ייפרד נצ"מ יהודה דהן מתפקידו כמפקד משטרת מרחב אילת לאחר שנתיים וחצי בתפקיד. בתחילת הדרך שלו באילת, הוא הבטיח שישלים לפחות שנתיים וחצי בתפקיד, דבר שהוא הצליח לקיים. כחלק מסבב המינויים במשטרה, יעבור נצ"מ דהן לפקד על מרחב איילון. בימים אלה, הוא עושה את החפיפה מול מחליפו, סנ"צ משה כהן, מפקד תחנת חדרה וכבר החל בהליכי הפרידה מהתחנה.

כבר מתגעגע
נצ"מ דהן (45), איש מנומס ונעים הליכות, אולי בחזות שלו מטעה במידה מסוימת את הדעה הרווחת שאיש משטרה צריך להיות קשוח ונטול רגשות. אילולא המדים שלבש, לא כולם היו מזהים דמות של שוטר. עם זאת, גם לאחר ששירת ביאחב"ל (יחידה ארצית לחקירות בינלאומיות- מ.א), נלחם במשפחות הפשע וקיבל את המינוי לפקד על מרחב אילת, תפקיד שעד כה סלל את הדרך לצמרת המשטרה, אין אצלו פשרות, אפילו ראשי ארגוני הפשע בארץ מכירים אותו ויודעים למה הוא מסוגל, אנחנו באילת, דווקא למדנו להכיר את הצדדים האחרים שלו. מה שאפיין את דהן היתה המעורבות שלו, החיבור והתיאבון שלו לדעת כל דבר. הוא היה מעורב כמעט בכל תיק, אפילו בסוגיות שהיה לו קשה להתמודד עמן, הוא היה פתוח, היתה לו אוזן קשבת לאזרחים, הוא לא חשש לדבר על הצלחות וגם על כישלונות.
בראיון פרידה, הוא מסכם את התקופה שלו באילת: "הצלחתי לממש ולהביא לשיא את כל הסמכויות ותחומי האחריות שהמשטרה והמדינה הפקידו בידי, ולו בגלל הסיבה שאתה נבחן יום יום, שעה שעה, על ידי אנשיך והציבור, האם באמת אני מבצע את תפקידי בצורה שהיו מצפים ממני. לא היססתי לרגע לבקשות, גם מהאנשים הקרובים אליי ביותר בחיי היום יום. אין אדם שהוא מעל לחוק, לא שוטר, לא מפקד משטרה, לא אזרח ולא כל בעל תפקיד באשר הוא".
למרות הקידום שקיבל והשאיפות שלו להגיע רחוק בצמרת הפיקוד במשטרה, מודה דהן שהוא עוזב בית חם, אליו הוא מאוד יתגעגע, "לקראת המעבר, הרגשות שלי מעורבים. מצד אחד, אני שמח לסיים תפקיד ולהתקדם לתפקיד בכיר יותר, אבל עם זאת, אני מתרגש ומרגיש שאני עוזב משפחה, של השוטרים והפקודים שלי במרחב אילת, ממשמר הגבול, ימת"א, מאות המתנדבים והגורמים השונים: צה"ל, יחידת החילוץ, לוט"ר, גורמים ממלכתיים וכל הקהילה המקומית. מה שבטוח, בכל מהלך בקריירה שלי, אילת תהיה חרוטה בליבי כאחד התפקידים המרתקים ביותר ואחד התפקידים שעיצבו אותי גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית כאיש משטרה", אומר דהן ומוסיף: "המעבר קשה, תמיד תהיה לי פינה חמה בלב לאילת, האוכלוסיה פה חמה מאוד, תומכת, מחבקת ומאוד מרתקת ומעורבת".

כמו תיקי הרצח הלא מפוענחים?
"כן. ישנו תיק אחד במהלך כהונתי, שעד כה לא פוענח, תיק דניאל חזן שהוא עדיין בעבודה, יש צח"מ (צוות חקירה מיוחד- מ.א) שעובד עליו ושלצערי עדיין לא פוענח. חשוב להבין, שבכל תיק פשע או עבירה, תפקידה של המשטרה להביא ראיות ובמקרה הזה אין עדיין בידינו את הראיות הנדרשות. הצלחנו לפענח בקדנציה שלי את רצח ההומלס אנוחין, את הרצח של צחי רביד ואת הרצח של התכשיטן, ארנון סייג, שהוא תיק מפוענח, אבל מדובר בתיק רגיש מאחר וכל העצורים לא בידי המשטרה".

יש עדיין שלושה תיקי רצח מהעבר שלא פוענחו?
"הקמתי צח"מים מחודשים במהלך השנתיים האחרונות. עשינו מספר פעולות לגבי אנשים שנעצרו בחשד לרצח של ג'קי אדרי מהדואר ולצערי, לא הצלחנו להביא לתוצאות והתיק נגנז על ידי הפרקליטות, גם ברצח של מרגריטה לוי הגענו לחשוד פוטנציאלי, אבל לא הצלחנו להוכיח ראייתית, ולכן, הפרקליטות גנזה גם את התיק הזה. לגבי רצח הקבלן, אהרון ברק, התיק עדיין בחקירה".

זה בטח מתסכל שלא הצלחת לפענח את התיקים הללו?
"בטח. למרות שמדובר בתיקים מאוד ישנים, הייתי מעורב בהם אישית, ואני מאוכזב שלא הצלחתי לפענח אותם. האירוע האוניברסלי הקשה ביותר זה נטילת חיי אדם. אני מעורב בכל תיק רצח, מנהל את הדיונים באופן אישי ונותן הנחיות מקצועיות, מאוד מפורטות וזו אכזבה גדולה שלי, כי אחרי כל נרצח כזה יש משפחה שרוצה לסגור מעגל, לקבור את יקיריה ולהביא אנשים לדין. בכל תיק כזה יש לנו אדם שמסתובב בחוץ חופשי וביצע פשע נורא. לנו יש מחויבות כחברה ומשטרה לשים יד על האנשים ולהכניס אותם מאחורי סורג ובריח".

לזכור ולא לשכוח
לפחות דבר אחד לא ישכח נצ"מ דהן כשהוא עוזב את אילת, את הרצח של סוחר התכשיטים, ארנון סייג. את הרצח הזה לקח נצ"מ דהן באופן אישי, גם בגלל ילדיו היתומים וגם בגלל אי ההצלחה לסגור מעגל ולסיים את הפרשה. הדבר הראשון שהראה נצ"מ דהן לחברי הצח"מ (צוות חקירה מיוחד) שהוקם לאחר הרצח, היתה תמונת הילדים של סייג, "אמרתי להם שיביטו היטב בתמונה ומפה ישאבו את העוצמה והכוח לפענוח הפרשה לתפיסת הרוצחים השפלים". אגב, עד היום התמונה הזאת נמצאת ברכב שלו, "אני מניח שזה יהיה איתי גם כשלא אהיה פה".

מה הדבר שאתה לוקח איתך לפני שאתה עוזב את העיר? משהו בלתי נשכח מבחינתך?
"זה שעדיין לא תפסנו את אחד משני השותפים העיקריים (ג'ו נחמיאס). יש תחושת החמצה והרצון לסגור מעגל תמיד ילווה אותי. אני סמוך ובטוח שגם אחרי סיום תפקידי, אנשים ימצאו את הדרך לתפוס אותו ולהביאו לדין. דבר נוסף שאני אקח מפה בלבי, זה את המשפחות השכולות. יש לי מקום של כבוד אליהן. הכאב שלהן על שאיבדו את היקר להן מכל מלווה אותנו כאנשי משטרה ומסמן לנו את הדרך ואת המצפן המוסרי בתחושת השליחות. להיות איש משטרה זו שליחות אמיתית. אני בקשר הדוק עם המשפחות, מבקר אותן בבתים ומלווה אותן בכל בעיה. יש כאן את מיקי ירקוני, יו"ר 'יד לבנים', אב שכול שעושה עבודת קודש, ובגלל ההתמדה שלו, הוא גורם לנו, כמפקדים, לעסוק בזה יום יום. אני לוקח איתי רוח התנדבות בלתי רגילה של קהילה מאוד מעורבת וכאן למדתי מה זה המושג שיתוף פעולה, זה נובע מהצורך שאנשים מבינים שאנחנו מאוד רחוקים כעיר וקהילה ולכן זה קריטי".

מה היו האתגרים הכי קשים?
"האתגר הראשון הוא ביטחון הפנים. לאחר הפיגוע הראשון בעיר, שיניתי את כל תפיסת הביטחון, בכל שבוע קיימתי הערכת מצב ביטחונית עם כל גורמי הביטחון, הוצאתי תוכנית שבועית לטיפול בנושא הביטחון השוטף, הידוק המעטפת של העיר על מנת למנוע פיגועים. בנוסף, גם הרחבתי את פלוגת מג"ב שאחראית על הבט"ש, נתנו משימה נוספת למעטפת העיר ובדיקת חשודים ובבדיקה באתרי בנייה, תפסנו ארבעה מתחזים ליהודים ששינו את שמם ושם משפחתם והסתובבו עם תעודות מזויפות. האתגר השני הוא בפשיעה החמורה. היו מספר דמויות עברייניות בעיר שהסתובבו, הטילו אימה על כולם ועשו כרצונם. אני יכול לומר בשמחה שעד לפני כחודש, שבעה מהם, שהיו מעורבים בתיקים הכי קשים, הוכנסו לכלא להרבה שנים. כבר עכשיו מרגישים שינוי בהורדת הפשיעה החמורה בעיר, הם היו מעורבים כמעט בכל סוגי הפשיעה ואין לי ספק שמנענו הרבה פשעים אחרים. אפשר לומר שעשיתי ניקיון בעיר. אומנם, יש עדיין כמה דמויות שהייתי שמח להכניס לכלא. גם אלה שחושבים כי המשטרה הפסיקה לחפש אותם, אני בטוח שנגיע גם אליהם".

מה היה היעד הכי גדול שהצבת לעצמך מתחילת עבודתך באילת והצלחת לעמוד בו?
"בגלל השירות שלי ביאחב"ל (יחידה ארצית לחקירות בינלאומיות) ומלחמתי בארגוני פשיעה חמורה ומשפחות הפשע, היעד ששמתי לי למטרה הוא להרחיק את משפחות הפשע מאילת. עכשיו אני יכול לספר כי מנעתי הגעה של עבריינים עם מאבטחים וכל מי שהגיע לעיר עם רכב ממוגן, הרכב הוחרם, המאבטחים נעצרו, הורחקו ואף הוחרמו כלי נשק. אין עבריין, בכיר ככל שיהיה, שמגיע לעיר אילת ומתנהל כמו שאנחנו רוצים. אנחנו יודעים איפה הם נמצאים כשהם מגיעים לעיר. היו ראשי ארגוני פשע שהגיעו לכאן ופתחו שולחן על החוף, ביקשתי מכוח משטרה להגיע מיד, לבדוק אותם ולבקש מהם להתפזר, בגלל שיש איום על חייהם, ועצם השהייה שלהם מהווה סכנה להם ולאזרחים תמימים. משטרת מרחב אילת בקשר עם היחידות הארציות בכל הטיפול בארגוני פשיעה. אני חושב שטיפול כזה אף מעביר מסר לעבריינות המקומית. עדיין יש תופעות שמדאיגות אותי כמו ההימורים הסמויים ומשחקי הקובייה. יש לנו לא מעט מהמרים מכורים, והצורך הזה, בגלל שאתה מפסיד, להשיג כסף מהיר וקל, גורם לאנשים לגנוב, לשדוד ולעשות פשיעת רכוש".

איזו תופעה הכי מדאיגה אותך באילת?
"נושא ההימורים. הדבר הזה שהוא מחולל הפשיעה מספר אחד, חדר לכל שכבות הגיל. אם חסר לך כסף, אתה הולך לגנוב ולרצוח ופה מתחילה הבעיה".

גם הפשיעה בקרב בני הנוער היא תופעה מדאיגה?
"מרבית בני הנוער באילת (כ- 98 אחוז מהם) הוא נוער חיובי וממושמע, אבל יש לנו אחוז קטן מאוד, שיכולת ההשפעה שלו מורגשת. למשל, חיסלנו את תופעת גניבת הקטנועים בקרב בני נוער, אנחנו לא מתפשרים ומענישים בני נוער שגורמים לרעש במקומות ריכוז שמטרידים את התושבים, אבל אני גם חייב לציין שמערכות הענישה בחברה והמסגרות האופציונליות לנוער בסיכון, לא מספיק חזקות. הגרעין הקשה של העבריינות, אלה נערים שהתחילו את הפשיעה עוד כשהיו ילדים, ושם היינו צריכים לתת את הטיפול המחמיר. אנחנו פשרניים בענישה, והמדיניות היא לשקם, אבל אסור לנו לאפשר לאותם בני נוער שעוסקים באלימות ובפשיעה, להסתובב בינינו".

ועדיין, יהיו הורים שיחלקו עליך?
"להורים יש אחריות והשפעה ישירה, נקודה. שאף אחד לא יספר סיפורים, ההורים צריכים לדעת לאן הילדים שלהם יוצאים, היכן הם מבלים ועם מי. היו לי מקרים ששאלתי את ההורים מה קרה, והם בכלל היו מופתעים לגלות שהילד שלהם בילה בשעות מאוחרות".

בלי חשבון
בכל הקשור לשוטרים שתחת פיקודו, נהג נצ"מ יהודה דהן להציב גבולות ברורים. נצ"מ דהן לא אהב שהשוטרים שלו מבלים במועדוני לילה והוא אף אסר זאת עליהם במפורש. שני שוטרים שהמהלך הזה לא מצא חן בעיניהם הגישו נגדו שתי קבילות לנציב קבילות משטרת ישראל, ונצ"מ דהן התבקש לענות מדוע הוא אוסר זאת עליהם, "נימקתי בדיוק מה דעתי וטענתי שמי שרוצה להיות איש משטרה, יש מגבלות וקיימים דברים שהוא לא יכול לעשות כמו כל אזרח, זה יהיה בפירוש ניגוד אינטרסים. גם אני מקפיד לאן ללכת, למרות כל הפיתויים".

ארבעה שוטרים הושעו מהמשטרה בקדנציה שלך, מה זה אומר מבחינתך?
"משטרת מרחב אילת נמצאת בעיר תיירות מלאת פיתויים, לכן היו גם כמה שוטרים שמעדו, והתוצאה היתה שהם סיימו את שירותם. לי באופן אישי מאוד כואב על שוטרים שכל עולמם חרב עליהם, איבדו את מקום העבודה ואפילו נגרמו להם נזקים ברמה אישית ומשפחתית. ראיתי מקרים מאוד מצערים, אבל עם זאת, אני אומר שמי שמחליט להיות איש חוק, יש לזה השלכות מרחיקות לכת לצורת ההתנהגות שלו. אין לי ספק שהמקרים כאלה גורמים לשוטרים אחרים להיזהר שבעתיים".

ועדיין, הסטיגמה של המשטרה בעיני הציבור היא לא כל כך חיובית, אולי בגלל שהציבור מאוכזב מרמת השרות?
"מי שכבר מכיר אותי יודע שאני מאוד מחמיר עם אנשי המשטרה שלי, בטיפול מול האזרח, באדיבות, בנימוסים ובמקצועיות. שוטר שלא יודע לתת שירות, הוא לא מקצועי. כאשר הוא לא מקצועי, הוא טועה, וכשהוא טועה, הוא יכול לגרום לאזרח למפח נפש".

במקרים מסוימים יש גם בעייתיות, אתה לא יכול לדעת אם שוטר תקף אזרח או ההפך?
"אני מסוגל לאתר את כל החריגים במאת האחוזים, אבל עם זאת, אני בטוח שבגלל ההתמקדות שלי בנושא הזה ובגלל שיש לנו רשויות כמו מח"ש (מחלקה לחקירות שוטרים) ומשרד המשפטים וטיפלנו בשוטרים בצורה מאוד חמורה, אין לי ספק שזה גורם להרתעה בקרב שוטרים צעירים או שוטרים שיש לנו ספק לגביהם".

איך אתה מסכם את התקופה באילת?
"הצלחתי לממש ולהביא לשיא את כל הסמכויות ותחומי האחריות שהמשטרה והמדינה הפקידו בידיי ולא היססתי לרגע לבקשות, גם מהאנשים הקרובים אליי ביותר בחיי היום יום".


© הכתבה הודפסה מאתר "ערב ערב באילת" כל הזכויות שמורות.