פרסומת
דלג

גננת לחיים... בריאים

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 19/6/2012 20:53 ● ערב ערב 2555
מה הסיכויים שאם תיכנסו לאחד מגני החובה בעיר תמצאו שם ילדים שיודעים להבדיל בין פחמימות לחלבונים?. ילדים שיסבירו לכם למה חשוב לאכול לחם מלא וירקות ומיישמים את התורה הזו הלכה למעשה. בגן 'מגן' בניצוחה של הגננת איילת צמח זה קורה. השבוע, זכתה הגננת בפרס החינוך הארצי לבריאות של משרד החינוך. מירב לוי דיאמנט ביקרה בגן ויצאה עם תובנות בריאותיות חדשות ועם מתכון לממרח חלבה. יש נביאה בגנה
גננת לחיים... בריאים

לצפייה בסרטון לחצו על כפתור ||

מי מאיתנו לא גדל בגן הילדים על סנדוויץ' השוקולד המיתולוגי או על הממרח הצמחי? אז זהו, שאולי כיום הממרח הצמחי כבר נעלם מהנוף, מה שלא נכון לומר על סנדוויץ' השוקולד שעדיין מככב בראש רשימת המועדפים על ילדי הגנים. השבוע, גיליתי שאפשר גם אחרת גם אם מדובר בגן עירוני. מי היה מאמין שדווקא בדור שנכבש על ידי האינטרנט והמחשבים, בדור שדוגל בלשבת אל מול המסך במקום להתרוצץ ברחובות, יש מי שמאמינה שאפשר גם אחרת.

חיבור תמים לאוכל בריא


האמת, צריך לראות מקרוב כדי לעמוד על גודל ההישג ומאחר ואין טוב כמראה עיניים, התמקמתי ביום ראשון כבר בשעה 8:30 בבוקר בשערי גן 'מגן' מוכנה לחזות בפלא מקרוב. ואכן, הפלא ופלא. כבר בכניסה בשערי הגן אי אפשר לפספס את גינת הירק השופעת. מצד אחד ערוגות ירקות ועשבי תיבול, מצד שני מגוון עצי פרי מניבים ופורחים. עוד רגע קט והגננת המצטיינת איילת צמח (שימו לב לשם המשפחה התואם), תיקח אותי לסיור של אמא גאה בגן הפורח שלה אותו היא מטפחת יחד עם ילדי הגן משלב הכשרת הקרקע לשתילה, דרך השתילה המשותפת, המעקב אחרי הצמחים והפירות הגדלים ועד סיום התהליך בהפרדת הזרעים מהצמחים שהתייבשו על מנת לשתול מחדש בשנה הבאה. איילת תספר לי על נפלאותיו של כל עץ ועץ, תראה לי את עץ הזית שמניב השנה זיתים בשפע, עץ הרימון, הגויאבה, הגפן שמניבה כבר ענבים ועוד. "כשאתה חושף את הילד לכל שלבי הגידול, אתה יוצר בינו לבין הירק או הצמח את החיבור", אומרת לי איילת ומוסיפה בחיוך: "אנחנו מחברים את ילדי הגן בצורה הכי תמימה לאוכל בריא". ותאמינו לה שכשילד מגדל עגבניות ושלל ירקות בערוגות, הוא לא רק לומד להכיר את שמות כל הירקות, אלא הוא גם לומד לספור אגב מדידות ובעיקר מתחבר לירקות ולומד לאהוב אותם כשהם על הצלחת. "ההתלהבות היא גדולה", מעידה איילת, "לראות את הפליאה שמגלים הילדים מהטבע, בעיקר כשמדובר בילדים אילתים שלא חשופים לטבע ביום יום. כאן הם צומחים יחד עם הצמחים ונהדר לגלות את הסקרנות שבהם".

בחצר ממוקמים שולחנות עבודה וכיסאות. כאן יושבים הילדים, יוצרים ומציירים. "אין כמו לעשות את הדברים האלו בחוץ", אומרת לי איילת, "תקשיבי לציפורים, הילדים יושבים כאן, בינות לעצים ולצמחים בחצר, מפתחים האזנה לסביבה, רגישות, ממלאים מים לחתולים שעוברים בחצר, זורקים את האשפה לפחי המחזור הממוקמים בחצר, פשוט נהדר".

תחי העגבניה


אנחנו חוזרות לגן. קבוצת ילדים עוסקת בציור, קבוצה אחרת עוסקת במשחקי בוקר, קבוצה נוספת בחוץ עסוקה בחוג משחקי עבר: "זה חוג נהדר שמחזיר את הילדים אל המשחקים בהם היינו משחקים פעם", מסבירה איילת וקושרת גם את זה לרעיון של תזונה נכונה ובריאות. "פעם היינו משחקים במשחקים הרבה יותר דינאמיים מהיום", היא מזכירה, "לא עוד לשבת מול מחשב, אלא לקפוץ, לרוץ ולהזיז את הגוף אגב משחק". בכל בוקר מקפידים כאן לעשות פעילות גופנית מסוימת מתוך אמונה כי פעילות גופנית היא חלק בלתי נפרד מהמושג בריאות. אני מסתכלת על הילדים העולצים אגב משחק גוגואים עתיק ובא בימים ונזכרת בחיוך בימים ההם. ומה עושה קבוצה רביעית? תתפלאו- קוצצת סלט ירקות. ואוי כמה נעים הריח.
אני מסתכלת על החבורה שקוצצת בעדינות את הירקות באמצעות סכינים ומגביה כלפי איילת גבה.

סלט? בגן?
איילת מחייכת: "נו, ומה חשבת...מגדלים ירקות וגם אוכלים אותם בגן". מתברר שהחזון הזה של איילת- פרויקט הבריאות הזה אותו היא התחילה בגן כבר לפני כארבע שנים, הוליד מהפך לא רק בגינה ששינתה באחת את פניה, אלא גם בתזונת הגן. לא עוד סנדוויץ' מהבית, אלא שבגן הדוגל בבריאות, יושבים בכל בוקר כל ילדי הגן ואוכלים יחד מהתפריט אותו הרכיבו יחד בתחילת שנת הלימודים בצמוד לפירמידת המזון.

כן, תתפלאו אולי לגלות, אבל בגן 'מגן', ילדים בני חמש וחצי ושש, יודעים מה זה פחמימות, אילו מוצרים הם חלבונים ואם לא די בזה, הם אוכלים בכל בוקר יחד מוצרי מזון בריאים הכוללים גבינות, לחם חיטה מלא וכמובן סלט ירקות טרי וטעים שנקצץ כמו שסיפרתי - על ידי תורני הגן. תענוג בהתגלמותו. ואל דאגה, גם מתוק יש כאן לקינוח. אמנם לא תמצאו כאן שוקולדים ושאר מתוקים חסרי תכלית, מה רע בסילאן, חלבה ואפילו ריבה? ותתפלאו, אפילו יש לצעירים האלו מתכון מנצח של ממרח חלבה טעים ובריא- "מערבבים סילאן עם ...", זורקת הגננת איילת לאוויר ומיד יש מי שמשלים אותה- "עם טחינה...", וכן, טעמתי, זה יוצא נהדר. רשמתי.

ומה עם ההורים? האם גם הם מקפידים להמשיך את התהליך הבריא הזה בבית? אני שואלת את איילת, שמשיבה לי: "ההורים מאוד משתפים פעולה. ילדי הגן הם השגרירים שלנו בבתים. הנחת שלי כשאני שומעת את ההורים מספרים מה הילדים שלהם מבקשים לאכול בבית כארוחת ערב- ביצה, לחם דגנים וגבינות. הם מצידם תומכים בתהליך הזה גם בבית. ואין חוכמות, כשילד אוכל ארוחת בוקר בריאה ומזינה, מרגישים את זה בהתנהגותו בהמשך היום", היא מודיעה לי, ואני רושמת לפני לשנות ומהר את נהלי התזונה הביתיים.

ומה על ימי ההולדת בגן? אני מנסה להוסיף קצת שוקולד לתפריט, ואיילת מחייכת ואומרת: "גם כאן החלטנו לשנות. אמנם מותר להביא עוגת שוקולד כי אין לנו כוונה להפוך את הרעיון לפנאטיות או ניתוק הילדים מהסביבה, אבל המיץ הוא מיץ פירות. ימי ההולדת אצלנו בגן נחגגים בצניעות, לא דרך הקיבה. אמנם זה מאכזב לעיתים את ההורים שמורגלים לדפוסי התנהגות שונים, אבל הילדים שכבר רגילים לזה, נהנים מאוד".

מי אמר שופינג?


אז גינת בריאות יש, גם פעילות גופנית, שפה תואמת לענייני בריאות, ארוחת בוקר בריאה, ומה חסר?

קניות. כן, תתפלאו אולי לגלות שבגן 'מגן', הנהיגה איילת נוהג מקסים לפיו בכל בוקר יוצא צוות תורנים מצומצם אל החנות הקרובה לערוך בה קניות לגן. "בסופר זו כיתת לימוד לכל דבר", מגלה איילת, "הילדים נחשפים לעולם ומלואו. אולי זו לא הפעם הראשונה שהם נמצאים בסופר, אבל זה בהחלט שונה מההליכה עם אמא לסופר. כאן הם שואלים ומתעניינים בכל דבר. הם לומדים על דרכי אריזה שונות של מוצרים, על דרכי קירור, מתרגלים מתמטיקה, דבקים ברשימת המצרכים שבאנו לקנות ונחשפים לאין ספור מושגים שלא הכירו קודם. זו לא רק חוויה, אלא גם ובעיקר לימוד".

ובחזרה לגן. קבוצת התורנים סיימה את חיתוך הסלט. בזמן שהם יערכו את השולחנות לארוחת הבוקר, שאר ילדי הגן יוצאים לגינה הקדמית. אנחנו משוטטים יחד בינות לערוגות. הילדים מספרים לי על מיני הירק, משוויצים בירקות שגידלו במו ידיהם ומקבלים מאיילת הסבר על המלון שכבר כמעט והיה בשל, אבל תולעים רעבות החליטו לנגוס בו קודם. הילדים מריחים בזה אחר זה את המלון ומתמוגגים אם לא מהטעם לפחות מהריח. אני מסתכלת עליהם פורחים בינות לפרחים ולצמחים, לומדים בשידור חי טבע מהו ונפעמת. עוד רגע קט וניתן הסימן שארוחת הבוקר מוכנה. ילדי הגן מתמקמים כמו חיילים צייתנים משני צדי שביל הכניסה לגן ועם הינתן האות, הם פוצחים ברצף דיקלומים בריאים וחינוכיים. אנחנו נכנסים פנימה. ריח האוכל נישא באוויר. הילדים שכבר עסקו בבוקר בפעילות גופנית מתמקמים רעבים מסביב לשולחנות הערוכים כל טוב. במרכז השולחן צלחת הכוללת את כל מרכיבי המזון הנחוצים לארוחת בריאות מזינה. פלוס לחם מלא. בתיאבון. כאן כן משיחים בשעת הסעודה, והילדים מעבירים ביניהם שיחה קלה ובריאה על חוויות היום. מרשים.

מפעל חיים


רק בגיל 30, אחרי 10 שנים בתחום המלונאות, החליטה איילת צמח, הגננת הנערצת, לעשות הסבת מקצוע וללמוד גננות. "זה קרה כשהילדים הפרטיים שלי נכנסו לגנים", היא מספרת, "אהבתי את הגן וגיליתי את הגננת שבי. אמנם תמיד היה בי משהו שנקשר לילדים ופעם בי, אבל בגיל 30 עם שני ילדים קטנים בבית- שלוש ושש, החלטתי לעשות את השינוי, למדתי וגיליתי את עצמי מחדש".

לפני חמש שנים, היא שובצה בגן החובה העירוני 'מגן', מאז היא כאן עובדת בגן המשולב הזה שמכיל 32 ילדים, ביניהם 12 ילדים בעלי צרכים מיוחדים יד ביד עם הצוות הוותיק והטוב שלה, עליו היא מעידה כי לא הייתה מצליחה לעשות כלום בלעדיהם: לילי מרגולין, אניטה חנה אדרי, אביבה אסולטני. "הן מאמינות בדרך שלי, והן יד ימיני שמשלימה עבורי את כל התמונה".

שנה אחת בלבד לאחר כניסתה לגן 'מגן', הפכה אותו איילת לגן ירוק, בד בבד היא הגתה את רעיון הבריאות אותו היא מגדירה היום כ'מפעל החיים' שלה.

בשנה שהוכרזה כשנת הבריאות במשרד החינוך, אך טבעי היה כי המשרד יעניק פרס ארצי למוסדות שעוסקים ומקדמים את נושא הבריאות. כך נולד רעיון פרס החינוך הארצי, וכך יצא שהמפקחת על הגנים באילת, גילה נחמני, פנתה כבר לפני מספר חודשים לאיילת והודיעה לה כי אין מתאים ממנה כמי שעוסקת מזה כארבע שנים בפרויקט הבריאות לקבל את הפרס הנחשב. "אז מילאתי טפסים", נזכרת איילת, "צרפתי תמונות שמשקפות את חיי הגן וזהו. זה היה בינואר, ומאחר ואף אחד לא התקשר מאז, לא טרחתי לחשוב על זה". כך היה עד שבשבוע שעבר, התקשרה המפקחת לאיילת ועדכנה אותה כי במרוצת הזמן שחלף, היא עלתה שלב אחר שלב בדרך לגמר הארצי ולבסוף גם זכתה להיכלל על חמש הגננות שיזכו בפרס החינוך הארצי מתוך מאות גננות שהוגשו כמועמדות. "אז כמובן שמאוד שמחנו והתרגשנו", מעידה איילת, "למרות ששום דבר מכל מה שעשינו עד היום ולבטח עוד נעשה לא היה לשם קבלת פרס, אלא מתוך אמונה שלמה בצדקת הדרך".

בהזדמנות זו מבהירה איילת, "הרי כל הדברים שאנחנו עושים בגן שלנו הם לא מובן מאליו. ולכן מגיעה תודה גדולה למי שליוו אותי לאורך כל הדרך, האמינו בדרך ונתנו לי את החופש לעשות בגן את מה שאני עושה- המפקחת על הגנים, גילה נחמני, שגם לא נרתעה מלאשר הוצאת ילדים לטובת קניות ומדריכת הגננות יוכי בויימגולד. כל ההתפתחות והתהליכים שעברנו בגן היו בליווי ושיתוף של השתיים. בזכות החוגים של 'קרן קרב' הצלחתי למנף את חוגי התנועה והגינון, דברים שעזרו בדרך, וכמובן תודה גדולה להורים שהאמינו ועדיין מאמינים בדרך, תומכים ועוזרים בהצלחת התוכנית".

ומה החזון? אני מבקשת לדעת.

"להמשיך בדרך הזו. מה שטוב אצלנו שלא צריך לשנות הרבה, אחרי הכל, כשמדובר בגן, הילדים הם שמתחלפים...".
רגע לפני שנפרדתי מהילדים המקסימים ומהצוות הנפלא, החבורה הבריאה לא ויתרה לי על סנדוויץ' לדרך, הרי אי אפשר להתחיל יום עמוס בלי אוכל בריאות. וכך צוידתי בסנדוויץ' מלחם מלא, מרוח בממרח החלבה הטעים. אחח איזה יום מוצלח היה לי וכמה טוב שיש גננות כאלו, שהן יותר מכל- גננות לחיים.

מזל טוב על קבלת הפרס ותודה על האירוח הבריא.