פרסומת
דלג

ראש העירייה: מוכן לקלוט בבתי המלון חלק מהמסתננים

מאת: עומר כרמון ● 10/1/2014 21:27 ● ערב ערב 2636
כ-1,500 מסתננים הפגינו מול קריית הממשלה נגד הכוונה להוציאם מהעיר: "תודה למדינת ישראל שפתחה עבורנו את הדלת", הם צעקו. ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי: "אם תהיה החלטת ממשלה שאומרת: מקרב המסתננים, באופן מבוקר, נקלוט איקס אנשים לצרכים מסוימים עם מנגנוני בקרה שלנו, אין לנו בעיה עם זה. אני לא מבחין בין עובד מאריתריאה או מהודו". אחד ממארגני המחאה אומר ל'ערב ערב': "אנחנו יכולים לעשות טוב לאילת. אנחנו עובדים ביחד עם האילתים. נוסעים באוטובוס עם האילתים. הולכים ברחובות ביחד. אנחנו לא מסוכנים ולא מחבלים שרוצים לעשות פיגוע"
ראש העירייה: מוכן לקלוט בבתי המלון חלק מהמסתננים



כ-1,500 מסתננים ערכו ביום ראשון מול קריית הממשלה את אחת ההפגנות הגדולות שידעה העיר. בנוסף, ערכו שתי עצרות הסברה המוניות בגן פרדקין. הם דרשו מהממשלה לבטל את התיקון החדש לחוק, הקובע כי ניתן לכלוא אדם לשנה ללא משפט בגין ההסתננות לישראל. המפגינים טענו כי הם פליטים ולא מהגרי עבודה, אך נאומיהם לא שכנעו את מרבית העוברים והשבים שצעקו לעברם קריאות גנאי. המשטרה לא אפשרה לתושבים להביע את מחאתם, מחשש להפרת הסדר. לאזור ההפגנה הגיע רכב מיוחד לפיזור הפגנות ויחידת פרשים, אולם לא היה בהם צורך.

"לקבל אתכם בזרועות פתוחות"


הפגנת המסתננים עברה ללא תקלות. הם הניפו את דגלי ישראל ודרום סודן, הביאו למקום ציוד הגברה ושמרו על הסדר באמצעות סדרנים לבושים בחליפות. "יש לנו בעיה אמיתית. אנחנו רוצים הגנה. אנחנו רוצים חופש. לא רוצים בית סוהר", קראו המפגינים. אחד הנואמים סיפר: "המבריחים במצרים מכרו אותנו אחד לשני ובסוף דרשו מאיתנו לשלם להם 40 אלף דולרים לכל אדם. הם מכרו כליות של אנשים שלא שילמו. הם הרגו, פגעו בנו, אנסו את הנשים שלנו. תודה למדינת ישראל שפתחה עבורנו את הדלת". נואם שני הוסיף: "יש כמה צעירים מאיתנו ששותים וזורקים בקבוקים בכביש. זה נכון. זה קורה. אבל זה לא אומר שכל האריתריאים וכל הסודנים הם כאלה".

ללב ההפגנה נכנסה תושבת העיר, ד"ר דניאל אורטנר, שחילקה למפגינים שלטים ואמרה להם: "אני מאוד מקווה שיכבדו אתכם כמו אנשים. לא באתם לפה כדי לעבוד. אתם ברחתם. מגיע לכם שיתייחסו אליכם כאנשים, כפליטים. אתם לא רק כוח עבודה, אתם אנשים טובים. אתם לא באתם לפה כדי לפגוע באף אחד. באתם לפה כי ברחתם, כי לא היתה לכם אפשרות אחרת, ואנחנו, כמדינת ישראל, כישראלים, צריכים לקבל אתכם בזרועות פתוחות".

"אולי יתנו לנו זכויות?"



תמונת כתבה
עיסא באכר ועות'מאן יצחק


כמה ממארגני מחאת המסתננים באילת סירבו לחשוף בראיון ל'ערב ערב', את זהות מובילי המאבק. הם טענו כי מדינת ישראל צריכה לדאוג להם לטיפולים רפואיים ולאפשר להם להמשיך לשלוח כסף לבני משפחותיהם. ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, אמר לנו, כי אין לו התנגדות לכך שחלק מהמסתננים ייקלטו לעבודה בבתי המלון, תחת פיקוח, בתנאי שבתום התקופה ישובו לארצותיהם. "אם המדינה תרצה לקלוט אותם, שתייצר את המנגנונים לכך. אי אפשר לגלגל את זה עלינו", הוא אמר. ראש מינהלת השכונות, נחום סרי, שעבר במקום, אמר ל'ערב ערב', כי לא יסכים לכך שהמסתננים ימשיכו להתרכז בשכונות החלשות ויביאו בכך לקריסתן.

אחד ממנהיגי המסתננים באילת, עיסא באכר, מצפון סודן, אמר ל'ערב ערב': "ההפגנה היא דבר טבעי. אנחנו פליטים במדינת ישראל וביקשנו מקלט והגנה. התדפקנו על הדלת של ישראל כדי לקבל מקלט והגנה. הצבא בגבול קיבל אותנו יפה. אמרנו להם שברחנו מהמלחמות בסודן והגענו למצרים. בשנת 2005 הרגו 220 פליטים סודנים במצרים, ואז באנו לישראל שהיא המדינה הכי חזקה במזרח התיכון".

מי יזם את ההפגנה?
"זה רעיון טבעי של כולם. פליט הוא כמו ציפור, אין לו מקום ללכת. הוא מבקש מקלט. פתאום המדינה החליטה לתת לנו ויזה לחודש או שנלך לכלא או שנלך למדינה שלנו. המדינה שלנו היא מקום מסוכן מאוד. אנחנו ברחנו משם".

מה מסוכן בסודן?
"יש מלחמה בין הצפון לדרום וגם מלחמה בדארפור. הממשלה שם חושבת שאנחנו נגדה ושמה אותנו בבית סוהר. מי שבא מישראל, חושבים שהוא בא לעשות בסודן משהו רע".

אז מדוע הנפתם דגל ישראל?
"אנחנו לא שונאים את ישראל. אנחנו אוהבים את ישראל. יש לה את הצבא הכי חזק. אנחנו רוצים שיבינו שלא באנו לקחת את הארץ או לקחת עבודה של ישראלים".

כיצד הצלחתם לגייס להפגנה כל כך הרבה אנשים?
"זו שנת 2014 . לכל אחד יש טלפון. אנשים אמרו אחד לשני. כמו שחבר מביא חבר לעבודה".

שבתתם בנוסף השבוע?
"כן".

בבתי המלון ראיתי הרבה מחבריכם שכן התייצבו לעבודה.
"יש אנשים שעוברים על החוק של הפליטים".

אתם כועסים עליהם?
"לא. כל אחד יכול להחליט לעצמו מה טוב ומה לא. בעוד חודש המשטרה תבוא ותיקח אותנו לבית הסוהר או שתכריח אותנו לחתום על ניירות וללכת לסודן או לאריתריאה. אנחנו רוצים לבקש מראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא יחתום על החוק הזה".

במהלך ההפגנה, ראיתי שהתחולל ויכוח בין המארגנים, האם לקרוא לשביתה או לא?
"גם כשראש העירייה, מאיר יצחק לוי, אומר משהו, לא כולם מסכימים. כך גם אצלנו".

נפגשת פעם עם מאיר יצחק הלוי?
"לא ראיתי אף פעם פליט מדבר אתו או מצטלם אתו. אני רוצה לפגוש אותו ולהגיד לו: 'אנחנו אזרחים שלך ואתה אחראי עלינו. אתה כמו הנשיא של העיר ומחליט מה קורה פה. כדאי שתפגוש אותנו, כדי שיהיה שיתוף פעולה".

אתם מתכננים הפגנות נוספות?
"אנחנו רוצים שישמעו אותנו ויפתרו את הבעיות שלנו. המדינה משכה אותנו למצב הזה".

מי מימן את ההפגנה?
"הכל הגיע משיתוף פעולה. מכל הפליטים בארץ ישראל. אף אחד לא דוחף אותנו. אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים. אנחנו שמונה שנים בישראל ורוצים חיים טובים יותר".

מדוע זה סוד להגיד מי ארגן את ההפגנות?
"אני מעביר את השאלה לאדון עות'מאן יצחק". באכר אומר לו בערבית: 'הוא רוצה לדעת מי המנהיג שלנו' . עות'מאן יצחק אומר ל'ערב ערב': "אנחנו סובלים מהיעדר מנהיג. אבל יש לנו כמה מנהיגים שמייצגים את הקהילות שלנו: בתל אביב ובאילת. אנחנו מחכים לראות מה תהיה התגובה על ההפגנות. אנחנו בידי האלוהים. אני מניח שיהיו תגובות חיוביות. אולי יתנו לנו זכויות".

אתם יודעים מדוע הרבה אילתים כועסים עליכם? שאלנו את עיסא באכר.
"זה טבעי. בכל מדינה שנכנסת אליה כמות גדולה של אנשים ממדינות מוסלמיות, זה יוצר בעיה. אנחנו פליטים. לא יכולים לחזור לארצנו. אנחנו עובדים כאן, בלי עתיד. הילדים כאן נולדים ללא תעודות. אנשים שנמצאים כאן לא יודעים לכתוב את השם שלהם בעברית. בבית חולים עושים לנו עזרה ראשונה.אבל אין טיפול רפואי אחר וטיפול פסיכולוגי למי שיש לו בעיות בראש".

אתם עובדים. מדוע שלא תשלמו על טיפול רפואי?
"אנחנו פליטים, אין לנו כסף. הביטוח הרפואי לא עוזר לאנשים שיש להם בעיות ישנות".

אנחנו צריכים לשלם עבור הבעיות הרפואיות הישנות שלכם?
"המדינה היא האחראית עלינו. אנחנו נכים, כמו פליטים. פליטים הם כמו ציפור. אין להם לאן ללכת".

יש הרבה ישראלים חולים שטוענים שמגיע להם כסף מהמדינה. מדוע שאתם תקבלו והם לא?
"בן אדם חי פעם אחת. מי שמגיע לו, שיבקש ממדינת ישראל ויקבל תרופות. אבל אני לא במדינה שלי. במדינה שלי הממשלה הורגת את העם שלה. אלה אנשים נכים".

אתם לא חוששים שלאחר ההפגנה, האילתים יראו בכם איום?
"אני לא רוצה שמישהו באילת יפחד מאיתנו. אנחנו לא מסוכנים ולא מחבלים שרוצים לעשות פיגוע או לפגוע בעם ישראל. זאת מדינה שפתחה לנו את הדלת. שנתנה לנו כוס מים כשחצינו את הגבול. אני הייתי פצוע ברגל וטיפלו בי בתרופות. הבדואים במצרים מכרו את הכליות שלנו. אנחנו יכולים לעשות טוב לאילת. אנחנו עובדים ביחד עם האילתים. נוסעים באוטובוס עם האילתים. הולכים ברחובות ביחד".

אין באילת גזענות?
"יש גזענות בכל מקום בעולם. באילת יש אנשים טובים. אף אילתי לא עשה לי משהו רע".

אם יוחלט להשאירכם בישראל. לא תבקשו בעתיד להביא לכאן גם את שאר בני משפחותיכם?
"אי אפשר להשאיר את כולם רווקים. זה הגיוני?".

אז תארגנו הפגנות כדי להביא נשים? כדי להביא את ההורים והאחים?
"הרבה פליטים זה כוח למדינה. הפליטים עוזרים לישראל".

חלק גדול מהכסף שאתם מרוויחים בישראל, יוצא מחוץ לגבולות המדינה. זאת פגיעה בכלכלה הישראלית. האם תסכימו על איסור להוצאת הכספים לחו"ל?
"אנחנו רוצים שהכלכלה הישראלית תהיה טובה. אבל אנחנו לא רוצים לשכוח את האמא ואבא שלנו או את הילדים שלנו. בשביל זה אנחנו שולחים להם כסף".

ואם יבקשו מכם ללכת לצבא הישראלי?
"אני מאמין שהרבה אנשים ירצו ילכו לצבא. אבל אני לא חושב שהצבא הישראלי יסכים לקבל אותנו".

"עניי עירי קודמים"



תמונת כתבה


ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, אמר ל'ערב ערב' בתגובה למחאות המסתננים, כי אם המדינה תחליט לקלוט חלק מהם כעובדים בבתי המלון, אין לו התנגדות לכך: "ההפגנה הזאת ממחישה יותר מכל את מה שאמרתי לפני חמש שנים, ולא מעט אנשים לגלגלו על אמירותיי - לגבי המשתנה הדמוגרפי בעיר אילת", הוא אמר, "מפגן הכוח הזה מלמד על הסכנה הטמונה בחדירה של אוכלוסייה בלתי לגאלית לעיר אילת ולמדינת ישראל. אני יכול להצטער על המכאובים שלהם, אבל אני יותר מצטער על מכאובם של תושבי אילת. אני חושב שצריך למהר לתת מענה לאוכלוסיית המסתננים ולהעביר אותם אחר כבוד למקום שרוצה בהם. אמרתי את זה לא מהיום ואני אומר את זה בצורה מאוד ברורה. בצד זה, צריך לחזור להצעה שלנו לאשר אלף מקומות עבודה לעובדים זרים בתעשיית המלונאות. העליתי את הסוגיה הזאת בישיבה עם מנכ"ל משרד הכלכלה בשבוע שעבר. אני טוען שמתהווה תחת עינינו תופעה דמוגרפית לאומית שנצטרך לראות איך מטפלים בה".

מדוע לא 'להכשיר' את המסתננים הקיימים, במקום להביא זרים חדשים?
"אם תהיה החלטת ממשלה שאומרת: מקרב המסתננים, באופן מבוקר, נקלוט X אנשים לצרכים מסוימים עם מנגנוני בקרה שלנו, אין לנו בעיה עם זה, אם ייקחו למשל רק מסתננים רווקים וישתמשו בהם כחלק מהמכסה לעובדים זרים ובתום פרק זמן מסוים הם יחזרו למכורתם. אני לא מבחין בין עובד מאריתריאה או מהודו. אני נגד תופעה של הסתננות בלתי לגאלית. יש כאן עיוות של תכנון עיר בצורה הקשה ביותר ולצערי הרב, זה מה שאנחנו רואים באילת. התרעתי על זה, ונדמה לי שהייתי הראשון שהתריע על זה".

אחד ממנהיגי המסתננים באילת אמר שישמח לפגוש אותך.
"נפגשתי איתם בהרבה אירועים. אין לי שום בעיה להיפגש עם כל אחד, אבל אין לי שום בשורה לתת לו. אני אגיד לו מה שאני אומר לך: כל כניסה בלתי לגאלית לעיר, תקבל יחס כפי שצריכה לקבל. אני לא מתייחס אליהם כפליטים. זאת לא בעיה מקומית, אלא לאומית. אין לי בעיה אישית עם אף מסתנן. אני מכבד אותם, אבל המדינה צריכה לעשות מהלכים נבונים, להחזיר אותם למולדתם או למדינה שרוצה לקלוט אותם, ואם המדינה תרצה לקלוט אותם, שתייצר את המנגנונים לכך. אי אפשר לגלגל את זה עלינו".

יכול להיות שגופים ישראלים סייעו לארגן את המחאה הזאת?
"אין ספק שיש הרבה מאוד גופים שמסייעים להם. אבל טענתי כבר בעבר, שעם הזמן הם יפתחו את המוסדות הקהילתיים שלהם: מנהיגות, עזרה הדדית וכן הלאה. לי יש את עניי עירי. עוד לא סיימנו לטפל בהם. אנחנו חסרים במשאבים לטפל בהם. אין לנו שום מסוגלות, נכון להיום, לייצר כאן קהילה נתמכת חדשה. אני חושב שהמהלכים שמייצרים ראש הממשלה ושר הפנים הם המהלכים הנכונים. הודעתי לשר הפנים ביום ראשון, שאתמוך בו בכל מהלך, ואם צריך אנשים שיהיו בפרונט, אני אהיה אחד מהם. אני מאוד רגיש לבני אדם, לתושביי, לילדינו, למצוקות .במקרה הזה, אני חושב שצריך למצוא כל דרך רגישה ואנושית כדי לפנות את האוכלוסייה הזאת".

חדשות אילת