פרסומת
דלג

ראש השנה: פרשת האזינו - שבת שובה

מאת: הרב דוד שנה ● צילום: מערכת ערב ערב ● 17/9/2017 13:24 ● מה נשמע 514
מי מאתנו לא היה רוצה לשפר קצת את החלודה שיש לנו במח, למצוא איזו מין תרופת פלא שתעורר לנו את התאים ותעזור לנו לזכור טוב יותר את מה שאנחנו לומדים או עושים? חלק חשוב מאוד של חיינו הוא ההתרפקות על הדברים שעברנו בחיינו, להיזכר בטיולים שעשינו, בתכל'ס אנחנו יוצאים לטיולים על מנת שנוכל לספר לאחרים מה עבר עלינו בטיול, להיזכר בחוויות של ילדותנו, להיזכר בכל הרגעים המתוקים של חיינו. יש אנשים שנולדו מחוננים במתנת זיכון צילומי או במספר טרה ג'יגות כמעט בלתי מוגבלים במח
ראש השנה: פרשת האזינו - שבת שובה


ראש השנה: פרשת האזינו - שבת שובה

 

מי מאתנו לא היה רוצה לשפר קצת את החלודה שיש לנו במח, למצוא איזו מין תרופת פלא שתעורר לנו את התאים ותעזור לנו לזכור טוב יותר את מה שאנחנו לומדים או עושים? חלק חשוב מאוד של חיינו הוא ההתרפקות על הדברים שעברנו בחיינו, להיזכר בטיולים שעשינו, בתכל'ס אנחנו יוצאים לטיולים על מנת שנוכל לספר לאחרים מה עבר עלינו בטיול, להיזכר בחוויות של ילדותנו, להיזכר בכל הרגעים המתוקים של חיינו. יש אנשים שנולדו מחוננים במתנת זיכון צילומי או במספר טרה ג'יגות כמעט בלתי מוגבלים במח. ( לרב עובדיה יוסף זצ"ל היה זיכרון צילומי מדהים).

כיום יש מכונים המלמדים פטנטים כיצד לזכור טוב יותר, וכל מיני רוקחים מבטיחים לנו שאם רק נשתה את שיקוי הפלאים שלהם זה ישפר לנו את הזיכרון עשרות מונים. גם בחז"ל מצאנו בגמרא לגבי מאכלים מסוימים שהם גורמים לשכחה (למשל זיתים) ומנגד מאכלים אחרים שעוזרים לזיכרון טוב יותר (שמן זית).

אך האם באמת אנחנו רוצים לזכור הכל? נתאר לעצמנו מה היה קורה אם לא הייתה מציאות של שכחה בעולם, אדם בגיל 50 עלול למצוא את עצמו בוכה בלי הפסקה בגלל שהגננת בגן טרום חובה צעקה עליו בגיל 4, כי הרי הזיכרון חי וממשי כאילו צעקו עליו היום. להבדיל, כל אחד היה זוכר את כל הצרות שעברו עליו מיום לידתו עד יום מותו ולא היה לאדם רגע אחד של מנוחה מרוב מחשבות על הצרות הרבות שסבבו אותו. כל מריבה בין בני זוג לא הייתה נשכחת לעולם, ולא היה קיים מושג של פיוס והתפייסות, כי כל "הקרבות" טריים בזיכרון. אז איך אפשר לסלוח אם אני מרגיש עדיין פגוע, על מריבה ישנה נושנה מלפני עשרים ושלושים שנה?

בדיוק לשם כך ברא הקב"ה את השכחה, חסד ה' עלינו, ובחסדו נתן לנו את היכולת לשכוח דברים קשים שעברו עלינו, על-מנת שנוכל לחיות חיים נורמטיביים ולזרום עם שגרת החיים ולא להיות שקועים תמיד בזיכרונות וכאבים מן העבר.

ואכן בפרשת 'האזינו' משה רבינו משבח מאוד את השכחה מצד אחד, אך באותו פסוק מוסיף משפט שכולו זעקת כאב: "צור ילדך תשי – ותשכח א-ל מחוללך".

הקב"ה נתן לנו את השכחה, ומה אנו עושים איתה? – שוכחים את הקב"ה, שוכחים את כל הטוב שה' גמל וגומל עלינו, שוכחים את יציאת מצרים, את מעמד הר סיני, את הכניסה לארץ. משתמשים בשכל שנתן לנו ה', ביכולת שהוא נטע בתוכנו על-מנת לפגוע בקדוש ברוך הוא. משל למה הדבר דומה, לאדם שמבקש ממני מטאטא וכשאני נותן לו את המטאטא הוא מכה בי עם המטאטא שנתתי לו, כך ה' נתן לנו את השכחה ואנו משתמשים בה על מנת לשכוח את ה' שנתן לנו אותה.

ראש השנה נקרא "יום הזיכרון" והזיכרון הוא הדדי. אנחנו מבקשים מה' שיזכור אותנו לטובה ויכתוב אותנו לחיים טובים,.אנחנו מתפללים לה' שיזכור לנו את זכות אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, אנחנו רוצים שה' יזכור לנו רק את הדברים הטובים שעשינו במהלך השנה, אך מנגד גם הקב"ה מצפה מאיתנו שנזכור אותו ונשוב אליו בכל ליבנו ובכל נפשנו, נזכור שה' הוא האלוקים, הוא בעל הבית של העולם, הוא המנהיג שלא פורש לעולם. "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל". נזכור את ה' בראש השנה וה' יזכור אותנו לטובה. כך אומרת הגמרא: "אמר הקב"ה לישראל אמרו לפני בראש השנה מלכויות זיכרונות ושופרות. מלכויות כדי שתמליכוני עליכם, זיכרונות כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה, ובמה – בשופר". השופר הוא האמצעי שפועל לעורר את הזיכרונות המתוקים שלנו אל ה' ופועל שאנו ניזכר גם כן בה'.  

יהי רצון שנזכה כולנו לשנה טובה מלאה בזיכרונות טובים ונעימים יחד עם כל בית ישראל.


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש