פרסומת
דלג

הגרעון העירוני בעיריית אילת צמח בכ-15 מיליון ₪ במחצית הראשונה של 2017

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: ארכיון ערב ערב ● 12/1/2018 17:32 ● ערב ערב 2845
כ-257 מיליון ₪ זהו סכום ההכנסות של עיריית אילת במחצית הראשונה של 2017 ● סך הוצאותיה עמד על סכום דומה של למעלה מ-254 מיליון ₪ ● עוד עולה מהדו''ח כי עיריית אילת העניקה בששת החודשים הראשונים של השנה פטורים והנחות בארנונה ב-17 מיליון ₪ ● לעיריית אילת פיגור בגביית ארנונה בגובה 65 מיליון ₪ ● ובתקופה האמורה גדל הגרעון שלה בכ-10 מיליון ₪ לאחר קיזוז הגידול בהכנסותיה שעמד על-5 מיליון ש''ח
הגרעון העירוני בעיריית אילת צמח בכ-15 מיליון ₪ במחצית הראשונה של 2017
יתרת פיגורים בגין ארנונה 65 מיליון ש

עיריית אילת פרסמה את דו"ח ההכנסות וההוצאות שלה למחצית הראשונה של שנת 2017. מהדו"ח עולה כי בתקופה זו נהנתה העירייה מהכנסות מארנונה בגובה 134,531,000 ₪, שהם כ-2.5 מיליון שקל (המהווים 2%) פחות ממה שהיתה אמורה לגבות. 23 מיליון שקלים נוספים נכנסו לקופת העירייה תחת הסעיף "הכנסות אחרות" שאינו מפורט. כ-2.5 מיליון ₪ התקבלו ממשרדי ממשלה נוספים וסכום דומה מהכנסות עצמיות מתחומי החינוך והרווחה. סך הכל עמדו הכנסות העירייה במחצית הראשונה של 2017 בצרוף כ-60 מיליון ₪ שהתקבלו ממשרד החינוך וכ-14.5 מיליון ₪ שהתקבלו ממשרד הרווחה – על 256,751,000 מיליון ₪, שהם כ-5 מיליון מעל צפי ההכנסות שלה לתקופה זו. 

40% מהתקציב עבור שכר
בסעיף ההוצאות מככב סעיף השכר בעירייה. סעף זה עמד במחצית הראשונה של השנה על סך של קצת יותר מ-53 מיליון ₪ המהווים חריגה של 4% מהשכר שאמור היה להיות משולם בתקופה זו. לסעיף זה מתווסף שכרם של עובדי מינהל החינוך שעמד על כ-43.8 מיליון ₪ וכ-6 מיליון ₪ שכר עובדי מחלקת הרווחה – סך הכל שילמה העירייה במחצית הראשונה בסעיף השכר סכום של 103 מיליון ₪ המהווים כ-40% מהוצאותיה. בשני סעיפים אלו חרגה העירייה גם כן מצפי התשלום, בשכר עובדי החינוך היא שילמה 4% יותר מהצפי  ובשכר עובדי הרווחנה חרגה העירייה ב-1%, ואולם גזבר העירייה ציין כי: "להוצאות ביתר בשכר החינוך והרווחה, יש כיסוי מלא בהכנסות יתר ממשרדי החינוך והרווחה". 
בעבור פעילויות חינוך הוציאה העירייה כ-39 מיליון ₪, 8% יותר משתוכנן, על פעולות רווחה הוציאה כ-18 מיליון ₪ נוספים שאף הן חרגו ב-15% מהתקציב היחסי שאמור היה להיות לתקופה זו. 
גם בסעיף ההוצאות מציינת העירייה בדו"ח סכום עתק של למעלה מ-74 מיליון ₪ שהוצאו עבור "פעולות כלליות", זאת מבלי לפרט אותן. הוצאות נוספות של עיריית אילת היו בגין פירעון מלוות שנטלה בתחום המים והביוב, אך לא רק. סכומי הלוואה אלו עמדו על למעלה מ-26 מיליון ₪. רק הוצאות הריבית ששילמה העירייה לבנקים הסתכמו בסכום של למעלה מ-4 מיליון ₪. סך הכל הוציאה עיריית אילת סכום של 254,286,000 ₪ במחצית הראשונה של 2017. סכום זה חרג ב-6% מהסכום שאמורה היתה העירייה להוציא בתקופה זו על פי הצפי. הגרעון שהתווסף בתקופה זו עמד על כ-15 מיליון ₪ ובקיזוז 5 מיליון עודף בהכנסותיה – על 10 מיליון ₪.

 

התב"רים משנים את התמונה


נתון מעניין נוסף העולה מהדו"ח מתייחס לגובה ההנחות שמעניקה עיריית אילת בארנונה ושעמד במחצית הראשונה של השנה על סכום של למעלה מ-17 מיליון ₪, שהעלו את הוצאות העירייה ל-271,710,000 ₪. סכום הנחות זה חרג משמעותית מהצפי שתוכנן שאמור היה לעמוד על לא יותר מ-11 מיליון ₪. 
אלא שעיון בדו"ח האמור אינו נותן תמונת מצב נכונה אודות ניצול תקציב העירייה, זאת משום שלצד התקציב הרגיל, קיים תקציב ענק המכונה תב"ר (תקציבים בלתי רגילים), אלה מאושרים במהלך השנה על ידי מועצת העירייה ורק בהינתנם ניתן לקבל את התמונה השלמה. כך למשל קיבלה עיריית אילת ממשרדי ממשלה שונים סכום של קצת יותר מ-45 מיליון ₪ בעבור פרויקטים שונים, כשהמרכזיים בהם היו של משרד החינוך (9 מיליון ₪), ומשרד הפנים (3.5 מיליון). גם כאן רשמה העירייה סעיף תקבולי "סל" ללא פירוט שמציין הכנסות בגובה של יותר מ-10 מיליון ₪ מ"מקורות אחרים". 
הוצאות התב"רים היו גבוהות עוד יותר והסתכמו בתקופה האמורה בסכום של כ-51 מיליון ₪. רובן שולמו בעבור עבודות שונות ופרויקטים שניהלה העירייה ומיעוטן (כ-8 מיליון) על ציוד ותכנון של אותן עבודות, לפיכך סיימה העירייה את המחצית הראשונה של השנה בגרעון של יותר מ-5 מיליון ₪ רק בסעיף התב"רים – גרעון זה מצטרף כאמור לגרעון שבתקציב השוטף, ושניהם יחד מצטרפים לגרעון המצטבר של עיריית אילת העומד על יותר מ-80 מיליון ₪.
אם בתחילת 2017 היה הפער בין התקבולים שנצברו לתשלומים שנצברו על יותר מ-7 מיליון ₪, הרי שבסוף התקופה קפץ הפער לסכום של למעלה מ-13 מיליון ₪.

 

בתי המלון שילמו 87 מיליון ₪ ארנונה בחצי שנה


בתחום גביית הארנונה עמדה יתרת הפיגורים בגבייה על סכום של למעלה מ-65 מיליון ₪. רק על מנת לסבר את האוזן, בשנה הקודמת באותה תקופה עמדה יתרת הפיגורים על סכום הנמוך בכ-4 מיליון ₪. כ-10 מיליון ₪ הוכרו בשנת 2016 כחובות מסופקים שגבייתם עומדת בספק. בצרוף ריבית והצמדה אך בניכוי הנחות ופטורים מארנונה עמדה יתרת גביית הפיגורים של העירייה מארנונה על סך של למעלה מ-71 מיליון ₪. יתרה זו משקפת תשלומי ארנונה שלא נגבו מסיבות שונות בשנים עברו. בתקופה זו גבתה העירייה כ-139 מיליון ₪ לאחר הנחות ופטורים.
סעיף מעניין אחר מפרט את סך חיובי הארנונה שגבתה העירייה מכל מגזר בעיר, כך למשל נגבו יותר מ-81 מיליון ₪ ארנונה ממגורים, כ-74 מיליון ₪ עבור שירותים ומסחר ורק קצת יותר מ-13 מיליון ₪ ממלאכה ותעשייה. המגזר העסקי הנושא בנטל הארנונה הכבד ביותר הם בתי המלון ששילמו כ-87 מיליון ש"ח ארנונה, ובנקים שאף ששילמו רק כ-5 מיליון ש"ח ארנונה, משלמים את התעריף הגבוה ביותר העומד על 1357 ש"ח למ"ר לשנה. רק לשם ההשוואה התעריף המשוקלל למגורים עומד על 38 ₪ למ"ר, ועל 161 ₪ למ"ר עבור שירותים ומסחר. 


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש