פרסומת
דלג

פארק הצפרות לאן?

מאת: ● ● ערב ערב 2328
כבר שנתיים שהאזרח דן עפרי מתכתב עם כל גורם אפשרי ומתלונן על סגירתו וגידורו של פארק הציפורים . מנגד, טוענים בפארק, כי הסגירה הייתה הכרחית עקב מקרים קשים של ונדליזם ובעיות תקצוב . מדוע הפארק פתוח רק שלוש שעות ביום, מה חושבים על כך בחברה להגנת הטבע, ביחידה הסביבתית וברשות הטבע והגנים ומה הקשר בין נדידה בינלאומית והעדר תקציבים מקומיים .וגם: על פסטיבל הצפרות הבינלאומי שיתקיים בפארק במרץ וקווים לדמותה של לילית המדבר, בעקבותיה נוהרים אלפי חובבי צפרות לאזור
פארק הצפרות לאן?

פארק הצפרות, לדידו של האזרח דן עפרי, היה אחת הסיבות לכך שמשפחתו החליטה לעבור לעיר: "מאז הגעתי לעיר, שימש פארק הצפרות ובריכות המלח שלצידו, למקום המועדף על משפחתי וחברינו. שם טיילנו בבקרים ושם ראינו שקיעות פסטוראליות...ראינו במקום דוגמא ומופת להשתלבותם של ערכי שמירת טבע בקהילה. הן קבוצות והן מבקרים פרטיים היו נפעמים מהעובדה שבצפון העיר יש גן שהיה בעצם לריאה הירוקה היחידה בעיר. אין לנו 'גן סאקר' ולא 'פארק הירקון' והבריכות היו גירסה שכל כך התאימה לעיר הממוקמת במדבר קיצוני", טוען עפרי. אולם לפני שנתיים, לאחר שטפון גדול בערבה שהחריב חלקים מפארק הצפרות וחייב את שיקומו, נסגר הפארק וגודר, והכניסה אליו מתאפשרת רק מספר שעות מועט ביום. עפרי התקשה לקבל את השינוי: "הסגירה של הפארק לא עברה כל הליך מסודר בו ניתן היה לבחון את המשמעות. מדינת ישראל סבלה וסובלת מכל כך הרבה דוגמאות בהן נסגרו רצועות חוף או פינות חמד בפני הקהל הרחב כדי לשמור על נקיון האתר ותקינותו, והכניסה שפעם היתה נגישה לכל, הפכה לנחלתם של משלמי כרטיסים בלבד או קומץ מקורבים לנושא. המכנה המשותף לפארק הצפרות ולאותן רצועות חוף היא העובדה שהציבור הרחב לא הרוויח. הציבור נושל מנכס שהיה פעם שלו ולא עוד. עם גידורו, לא יצליח הפארק לעולם למלא את המקום הציבורי אותו מילא בעבר. לעולם לא. הפארק יוכל כך לענות יותר טוב על צרכיו של מנהליו, אך אני מבקש לדעת האם מקבלי ההחלטה דאגו גם לי ולשאר בני תמותה", האם אכן הציבור מנושל מנכסיו כאשר העמותה האחראית על פארק הצפרות מחליטה לסגור את השטח ולפתוח אותו רק לשעות ספורות ביום? שי טחנאי, רכז שמירת טבע וסביבה של מחוז דרום, רואה בכך בעייתיות: "מדובר בפארק עירוני שנמצא על שטח יער של קק"ל. כל השטחים של קרן קיימת הם פתוחים ונגישים לקהל ללא תשלום. זו החלטה של קק"ל. כל אחד יכול לבוא ולהכנס 24 שעות ביממה כמעט. במקרה של פארק הציפורים, זו פעם ראשונה שסוגרים שטח. אני חושב שמחזיקים את הפארק באופן אופטימלי, ברמה הכי טובה שאפשר, הבעיה היא הנגישות של הציבור. יש לנו בעיה עם זה. והעלנו את זה בכל מיני פורומים".

נזקים רבים לפארק


ד"ר ראובן יוסף, מנהל פאר הציפורים ומי שמחזיק את רב נטל הפארק על כתפיו, יודע היטב להסביר את הסיבות לסגירה: " רק מעט אנשים מודעים לכך שאנחנו מתמודדים עם תופעות לא קלות על בסיס יום יומי כמעט: לכלוך, למשל - מלחמת אבטיחים (שרוב הסיכויים נגנבו בשדות של קיבוץ אילות) וקבוצות שמשאירות ערימות של זבל לאחר אכילת ארוחות בפארק, עשיית צרכים והשארת פדים משומשים בפארק. גניבת ציוד יקר לצרכים אישיים - כולל רשת צל של מאות מטרים, עמודי חשמל רבים ואפילו אזרח שנתפס מפרק סככת תצפית בכדי לבנות פרגולה בחצרו בבית! גונבים לנו ציוד השקיה, ציוד גינון, שילוט להדרכת הציבור ועוד דברים רבים שלא ניתן כל הזמן להשגיח עליהם. יש הרס מתמיד של ציוד מחקר יקר ערך, כולל שריפת תחנת המחקר שלנו באחת הפעמים. כל אלו עושים בנוסף לנזק הכלכלי גם נזק תדמיתי בגלל מספר רב של חוקרים ומתנדבים מחו"ל הנמצאים בכל זמן נתון במרכז ומגבשים לעצמם תדמית שלילית ביותר של הישראלי (והאילתי בפרט!) המכוער". מספר ד"ר יוסף ומוסיף: "הנזקים לא מסתיימים בהשחתה ובגניבות, אלא נוגעים גם לבעלי החיים בפארק: גניבת ציפורים הנמצאות בשיקום בפארק הציפורים כמו עיט ערבות אשר מקומם בטבע ולא בחצר של אף אחד מאתנו. צריך לזכור שהשטח של פארק הצפרות מופיע בשתי תמ"א שונות של מדינת ישראל. בתמ"א של מדינת ישראל זה מופיע כפארק צפרות, בתמ"א של קק"ל זה מופיע כשטח לייעור. בחמש עשרה השנים האחרונות, שיקמנו את המזבלה הזו שמוכרת על ידי רשם העמותות כפארק לציפורים, אנחנו יכולים להנות ממנו, זה פארק לתדלוק ציפורים בעת נדידתם. הפארק עונה על דברים רבים שפישלנו בהם ברמה הארצית ביחס לציפורים. מדינת ישראל חתמה על אמנה לשמירת מינים נודדים של ציפורים והתחייבנו לשמור על בתי גידול. אנחנו הרסנו את מלחת אילת למרות שידענו שהיא קריטית. כל פיתוח, שדה התעופה והיתר, היה על חשבון הציפורים. הפארק הזה באמת שומר על הטבע וצריך לשמור עליו". גיא איילון, מנהל מחוז אילת של רשות הטבע והגנים ודירקטור בעמותה האחראית על פארק הצפרות, מעלה גם סוגיות בטיחותיות שבעטיין סגירת הפארק הכרחית: "צריך לזכור שבפארק יש בריכות עמוקות, נחשים ארסיים ועופות מוגנים. אם משהו יקרה שם לאחד המבקרים, האחריות הינה על כתפינו". טיעוני הבטיחות, לא ממש מצליחים לשכנע את שי טחנאי מהחברה להגנת הטבע: "גם בגני יהושוע עובר נחל הירקון ומישהו יכול, חלילה, ליפול למים. לא בגלל זה סוגרים ומגדרים את הפארק. הוא פתוח לציבור 24 שעות ביממה. מבחינה סטטוטורית, פארק הצפרות הוא חלק מתחום השיפוט של העיר אילת, ואנחנו חושבים שהוא צריך לקבל את החותמת של פארק טבע עירוני כמו המרכז לציפורי ירושלים בירושלים שנמצא מאחורי הכנסת שטח טבע עירוני שפתוח לכולם. הציבור מגיע, יש פעילויות חינוכיות. נכון, יש ונדליזם, צריך לשפץ ולתקן, אך המקום פתוח כל הזמן וזה חלק מהתרבות העירונית. אני חושב שזה מאוד חשוב שנקרב אנשים לטבע לא באמצעות גדרות ושלטים, אלא באמצעות פארקים פתוחים ומזמינים". עבור הצוות הזעום של פארק הציפורים הניזון מתקציבי תרומות בעיקר, הפתרון בלתי אפשרי והם מדגישים את המטרה הראשונית של הפארק - לשמש את הציפורים באזור ורק אחר כך את בני האדם. ראובן יוסף: "פארק הציפורים הינה עמותה ציבורית שאת מרבית תקציבה מגייסת בחו"ל ושאין 'שומן עודף' שאנו יכולים להרשות לעצמנו לספוג נזקים, בכל שנת תקציב, יכול להגיע בין 20% ל- 25% מהתקציב השנתי שלנו! אנו מעוניינים שאילתים וישראלים יבקרו בפארק שהכניסה אליו איננה כרוכה בתשלום בשעות הפתיחה. גם אם הציבור מבקש הדרכה, אנחנו גובים מחירים נמוכים במיוחד: מחיר הדרכה למשפחה עומד על 100 שקלים וההדרכה נמשכת כמעט ארבע שעות. המחיר לקבוצה עומד על 600 שקלים! צריך לזכור, שהפארק הזה נועד קודם כל לטובת הציפורים ורק אחר כך לטובת האנשים", מדגיש יוסף. דורית בנט, מנהלת היחידה הסביבתית של חבל אילות ואילת, מסכימה עם גביית דמי ההדרכה, אולם לא משוכנעת לחלוטין שהפארק אכן צריך להיות סגור למשך שעות רבות כל כך: "על הדרכה אפשר לגבות כסף, זה לגיטימי. אני הייתי רוצה שאנשים ייכנסו לפארק הזה. צריך לזכור שהפארק הוא קודם לציפורים ואחר כך לאנשים, אולם היום, שעות הפתיחה של הפארק הן לא בגלל מחקר או אמירה מקצועית, אלא בגלל אילוצים וזה לא מקובל עליי - כח אדם, תקציבים, הם לא מעניינים אותי בכלל!
הנהלת פארק הצפרות הבטיחה לנו שתינתן לנו חוו"ד מקצועית מהם הצרכים של הציפורים - באילו שעות נחוץ לציפורים שקט ושביתר השעות הפארק יהיה פתוח לקהל ללא בעיה. אני מחכה לחוו"ד המקצועית של גורם מקצועי מוסמך ובהתאם לזה אני מוכנה לקבל שינוי בשעות הפתיחה. את חוות הדעת ביקשנו כבר לפני חצי שנה, והיא עדיין לא הועברה. לכן זה לא הוגן שכרגע הפארק הזה סגור ושעות הפתיחה הן לפי אילוצי מנהל הפארק ואנשיו. אנחנו לא קיבלנו עדיין הסבר. אי אפשר שכל אחד יסגור שטח ויעשה בו כרצונו. אם אחר כך נבין שיש בעיות של ונדליזם וכו', הנושא יגיע לפתחה של העירייה". בתגובה לדבריה של בנט, אמר ד"ר ראובן יוסף, מנהל הפארק, כי: "גם אנחנו בפארק ממתינים לחוות הדעת הזו ולדו"ח הרשמי".

הבעיות התקציביות אולי לא מעניינות את היחידה הסביבתית, אך הן בהחלט לחם חוקם של אנשי הפארק. צוות הפארק, המארח מדי שנה מיליוני ציפורים, כולל את מנהל הפארק, ד"ר ראובן יוסף, נעם וייס - רכז חינוך ותיירות וצדוק - איש האחזקה והגנן. איך מצליחים שלושה אנשים לעמוד בכל המשימות? בקושי. מלבד היותו גורם מקצועי חשוב וראשון במעלה בנושא הציפורים, ד"ר ראובן יוסף הוא גם מדריך, גם פועל, גם מנהל ענייני הפארק וגם מגייס כספים נחוש שמכתת רגליו ברחבי העולם ומשכנע קהילות ותורמים בחשיבות העצומה של הפארק עבור הנדידה, הציפורים וחובבי בעלי הכנף. לצערם של אנשי הפארק, את גורמי התיירות המקומיים, המלונאים ובעלי הממון שמשקיעים בעיר, הם לא מצליחים לרתום לטובת השקעה בפארק שיש לו אמנם חשיבות גלובלית, אך הוא נעדר הילה סקסית. למרות הקשיים, חולמים בפארק הצפרות על בניית מרכז הדרכה גדול והפיכת הפארק למתחרה למצפה התת ימי המזוהה כל כך עם אילת. "אנחנו רוצים שאילת תהיה מפורסמת בזכות הציפורים כמו בזכות הדגים", אומר יוסף. אז איך לעזאזל עושים את זה בלי תקציבים? "אין לנו תמיכה מגופים בעיר", קובל ד"ר ראובן יוסף, גופים תיירותיים ומלונאים לא מוצאים לנכון לתמוך בנו, רק העירייה מסייעת. כולם נותנים תשובה שלילית. כשלא תומכים במקום יש בעיה. אנחנו רוצים שאנשים יבואו לפארק לא רק לאכול ג'חנון. אנחנו תורמים לעיר, מדריכים ילדים, כיתות, מעבירים שיעורים וביוטופים, חבל שלא מעריכים אותנו על כך. אנחנו מצילים ציפורים כל השנה. אנחנו עושים את זה בלי לצייץ, כי אכפת לנו מהציפורים ומהעיר, חבל שאין תמיכה אילתית לכך".
גיא איילון, דירקטור בעמותה ומנהל מחוז אילת של רשות שמורות הטבע, מודע לבעייתיות סביב הפארק ואף מדבר על פתרון: "אנשים צריכים לשאול את עצמם איך בלי תקציבים מצליחים לשמור על פארק יפה ומטופח. אנחנו ברשות סבורים, שאם הפארק היה תחת ניהולה ותפעולה הישיר של הרשות, הפארק היה זמין יותר לתושבים. אנחנו מנסים לשכנע את יתר השותפים להנהלה בכך ומקווים שנצליח".

הצפרים באים


במהלך חודש מרץ, בין ה- 18 ל- 25, יתקיים באילת ובפארק הצפרות פסטיבל בינלאומי לצפרות. אלפי צפרים מרחבי העולם יגיעו לחזות בציפורים הנודדות במלחת אילת ובערבה, יטיילו באזור, יצפו בעופות מים ויערכו סיורים גם בירדן השכנה. בפארק מבטיחים סיורים ופעילויות מרתקות ושפע בל יתואר של מיני ציפורים שיגיעו לבקר באזור וידגמנו תצוגה ססגונית ומרהיבה. פרטים נוספים באתר הפסטיבל www.eilatbirdsfestival.com

מי את לילית המדבר?


אחד העופות הדורסים שמצליח למשוך לאזור אילת חובבי צפרות שרופים שנוהרים לכאן באלפים, היא לילית המדבר: עוף דורס בינוני בגודלו ויפה במיוחד, הנמצא באילת, ממשיך למדבריות ערב הסעודית וממשיך לאירן. "זה מין שקיים רק אצלנו, אילת היא קצה גבול תפוצה מערבי שלו ואנחנו יודעים עליו יותר מכל אחד אחר", מסביר ד"ר ראובן יוסף, "הלילית מושכת לאזור אלפי אנשים". בשנים האחרונות, חוקר יוסף יחד עם שותפו המסור, נעם וייס, דורסי לילה באזור: "אנחנו ממפים את אזורי הקינון, מנסים להבין איך משפיע עליהם האדם ובודקים איך אנחנו דואגים לכך שהצפרים וחובבי הטבע לא יהפכו למטרד עבור הליליות", אומר יוסף. עבודת המחקר הזו, היא קרוב לוודאי אחת היחידות שאפשר למצוא בנושא לילית המדבר הנדירה ובמסגרתו, ערכו לאחרונה אנשי הפארק סיור מסודר לכל הפקחים ומנהל המחוז של רשות שמורות הטבע במטרה להגביר את הערנות וההכרות עם הדורס הנדיר.
תנו להם תקציב
כשמדברים על משאבים טבעיים ועל הצורך לנצל את הייחודיות של אילת, מתכוונים בעיקר לסביבה המדברית. פארק הציפורים יכול בקלות להפוך לאחד מהאטרקציות הגדולות בישראל. כבר היום, מגיעים אלפי צפרים מדי שנה לחזות בנדידת העופות, ציפורים באזור אילת. הגיע הזמן כי עיריית אילת תירתם במלוא המרץ ותשקיע לא רק דיבורים אלא תקציבים גדולים, בכדי להפוך את המשאב הטבעי הזה, לענף תיירות גדול, ייחודי, שימשוך לאילת קבוצות צפרים, חובבי טבע מכל העולם. ייחודו של האזור ידוע, כעת נותר רק לשווק ולהשקיע. ראובן זלץ