פרסומת
דלג

תנו להן בזומבה

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 17/11/2010 14:45 ● ערב ערב 2472
טרנד חדש מאיים לכבוש בימים אלו את אילת- הזומבה. המקצב- לטיני, התנועות-פשוטות, החוויה- סוחפת. אז מה הפלא שנשות אילת לא נשארו אדישות. שיחה קצבית עם דלית וידן מיקנובסקי, מדריכת הזומבה הראשונה והיחידה בעיר
תנו להן בזומבה



מוצאי שבת. השעה מתקדמת לכיוון 19:30. ב'מרכז הגוף' של סימון מרקמן במלון 'דליה' ישנה תחושה של עלייה לרגל. מי היה מאמין שדווקא במוצאי שבת, עם הצולנט' שעושה עדיין סיבובים בבטן, או אפילו שיירי הג'חנון של הבוקר, יש מי שתעזוב את הבית ותגיע להתנועע, אבל מסתבר שכשמדובר בזומבה, הלהיט שכובש את העולם, את ישראל ועכשיו גם את אילת, זה קורה. בזה אחר זה מגיעות לכאן הנשים. נפרדות מהבגד העליון, מחממות מעט את השרירים ובשלב זה בעיקר את שרירי הלסת, מדברות, מצחקקות, מתעדכנות והופ, דלית מקפצת לה על הבמה, המוסיקה נותנת בקצב לטיני מטריף והאמת, גם מי שלא נולדה לרקוד, היתה מתחילה לנענע כאן את הגוף...
דלית על הבמה מול המראה מתחילה בצעדי הזומבה לצלילי המקצבים הסוחפים ומאחוריה כמו עדר קרוב ל-50 נשים. כולן מחייכות, מרוצות, מתנענעות לקצב המוסיקה, מנענעות את מה שיש יותר ומה שיש פחות (כל אחת והמטען החורג שלה...), מדביקות את 'כדור האנרגיה' המקפצת למולן על הבמה, יאללה זומבה. שעה של שכרון חושים, של שריפת קלוריות, הוצאת אנרגיה ואיך לא - ניקוי ראש ובעצם מי צריך יותר?

תמונת כתבה


אירובי דאנס בסגנון לטיני


שמונה שנים כבר מטריף הזומבה את העולם, שנתיים שהחיידק הזה כבר עושה את שלו בארץ ובחודש וחצי האחרון הוא כאן אצלנו באילת, כי איך אומרים אצלנו בעיר, מה שלא הולך לאיבוד בדרך, בסוף מגיע גם לאילת. עובדה.
מה זה השיגעון החדש הזה? אני שואלת את דלית וידן מיקנובסקי, שהרזומה המשכנע שלה כולל את הטייטלים הבאים: מורה לחינוך גופני בבית הספר 'יעלים', בעלת תואר ראשון והתמחות במחול, מדריכת אירובי מוכרת ומעורכת בעיר מזה שנים, כוריאוגרפית ולאחרונה נוסף גם התואר- מדריכת זומבה.
דלית: "הזומבה הוא סוג של אירובי דאנס. מוסיקה לטינית עם תוספות מוסיקה מכל המקומות- מוסיקה לטינית ובינלאומית. הממציא- בטו פרז. מורה לאירובי קולומביאני, שהגיע לשיעור וגילה שהוא שכח בבית את כל החומר שהכין. מה עושה מורה טוב? יורד לרכב, אוסף את כל הדיסקים שלו ומאלתר. וכך בדיוק נולד הזומבה. הטרנד עבר מארצות הברית וייראו כי טוב, ומכאן ועד לפריצתו לכל העולם הדרך היתה קצרה".
ואיך דלית מאילת מגיעה לזומבה?
"האמת, שנתיים הזומבה בארץ, אף פעם לא שמעתי עליה עד שבראש השנה פתאום מישהו סיפר לי על החיידק החדש שכובש את הארץ. נכנסתי כמובן ל'יו טיוב', ראיתי המון סרטונים ומהר מאוד נדלקתי, כי תמיד המקצבים הלטיניים עושים לי את זה. השלב הבא היה השתלמות בחיפה. לזומבה העולמי יש סניף בארץ הממוקם בחיפה. שני גברים, לא צעירים מפעילים אותו ולטובת ההשתלמויות הם מביאים לכאן מדריכים מחו"ל".

תמונת כתבה


מסוקסים ומנענעים?


דלית מחייכת, "דווקא לא. המדריך שלי היה לפלף קטן ורזה בן 27, אבל ברגע שהמוסיקה התנגנה והוא התחיל לזוז, לקח לנו שתי שניות ליפול בקסמיו. קולומביאני מצחיק וכובש. הוא כבר עבר לצרפת ומלמד שם את תורת הזומבה. אלו היו יומיים מרוכזים של 'קריעת תחת' תרתי משמע, כי אחרי כל הענטוזים האלו גם כשאת הולכת הישבן שלך בורח לך מצד לצד", היא צוחקת בצחוקה הכובש והמתגלגל. להשתלמות הן יצאו שתיהן, דלית וסימון שהתלהבה גם היא מהרעיון. רגע אחרי שחזרו לעיר היה צורך למצוא זמן בלו"ז המפוצץ של החוגים. "הצעתי לה ללכת על מוצאי שבת", מודה דלית, ואם היה חשש קטן שמא הנשים לא תצאנה מהבית בערב שבת, הזומבה הוכיחה אחרת. "זה נתפס כמו חיידק טוב", מגדירה דלית את התופעה.

אוקיי, חיידק, תופעה, מה בתכל'ס?
"כל שיעור בנוי מריקודים אם עדיין לא הבנת, הסגנונות הן: מרנגה, סלסה, רגה טון, קומביה, פלמנקו, ריקודי בטן, קליפסו (מהקריבים), קברדיטה. כל שיעור מורכב מ-12-13 ריקודים. הרעיון הוא לעבוד במשך כמה חודשים על אותם ריקודים, אבל מאחר ולי מצ'עמם מהר, אני מוסיפה בכל שיעור ריקוד חדש, כך שבכל שיעור יש ריקוד חדש וגם חוזרים על הריקודים הקודמים. ומאחר והצעדים הם מאוד, אבל מאוד פשוטים, אין כל בעיה. הזומבה זה פשוט ובסיסי. לימדו אותנו בהשתלמות שבניגוד לאירובי בזומבה המדריכה לא מדברת יותר מידי בזמן הריקוד, יש סימני ידיים, גם לא סופרים כמו באירובי, הסיבה לכך פשוטה, אם נדבר הרבה במיקרופון כמו בזמן האירובי נשמע במקרה הזה כמו כלב מתנשף, כי הקצב כאן הוא מאוד מהיר"...

מה הופך בעצם את הזומבה לכזה טרנדי?
"הכל יחד. המוסיקה המטריפה, הצעדים הקלים, המורה המקסימה", היא צוחקת, "והעובדה שעושים שמח, נהנים ועוד שורפים הרבה קלוריות".

כמה שורפים?
"הטענה היא שבשעה של זומבה שורפים בין 500-800 קלוריות, הכל ביחס למשקל ההתחלתי של הרוקד, אבל בעצם מי סופר?".

כל אחת יכולה זומבה?
"כן, וזה מה שטוב בזה שהצעדים פשוטים וקלילים. עם הזמן גם התנועות והנענועים מגיעים עם הביטחון ועם הצעדים שהופכים כבר למוכרים. אז נפתחים ומתחילים להזיז את מה שיש"...

50 בנות בשיעור?
דלית מחייכת, "כן, ראית? מאחר ואין כאן תנועות מורכבות, אין הרמת ברכיים ורגליים כמו באירובי, 50 בנות יכולות לרקוד זומבה וזה בסדר. אני לא רואה את הזומבה כאירובי אלא דווקא כמו מסיבה. זה פאן. ההמולה, הביחד, הצחוקים, זה מה שעושה את הכיף. הרבה אנשים זה הרבה אנרגיה".

מה עם גברים?
"אני משוכנעת שגם גברים מסוגלים, אבל הסטודיו שלנו הוא סטודיו נשי כי יש לנו נשים דתיות כך שגברים - סורי, לא אצלנו".

מי על הכוריאוגרפיות לריקודים?
"יש אתר מיוחד של הזומבה שמיועד למדריכים, בתשלום כמובן, ממנו אפשר להוריד מוסיקה. בכל חודשיים אנחנו אמורים לקבל דיסק מוסיקה ודיסק די.וי.די עם כוריאוגרפיה מכל העולם. אבל אני מלמדת זומבה כבר חודש וחצי ודיסק אין, אז כמובן שמתוך היצירתיות והניסיון אני מחברת ריקודים לגמרי לבד וכולן מרוצות".
אז מה, אפשר כבר לומר ביי ביי לאירובי?
"ממש לא. עם כל הכבוד לזומבה הוא לא יחליף את האירובי. שום דבר לא יחליף את האירובי, אבל זה בהחלט טרנד עכשווי חזק. יש בארץ כבר 180 מדריכי זומבה וזה אומר הכל. זה הולך וצובר תאוצה. זו בהחלט תוספת נעימה ומרעננת לגיוון מערכת השיעורים".

כל אחד יכול להדריך?
"לא כל אחד. בניגוד לאירובי בזומבה את צריכה שתהיה לך יצירתיות, תעוזה וביטחון בשמיים, לעמוד על במה, לענטז, להחליף אביזרים כמו כובעים, חצאית מתנפנפת כמו שאני תופרת עכשיו, זה קטע קטע ואני מה זה נהנית..."

קורה ששוכחים צעדים על הבמה?
"ברור. אז ישר ממציאים", היא צוחקת, "זה יכול לקרות לכל מורה, בכל גיל, עם כל הניסיון ובכל סוג של שיעור. גם אם מאלתרים זה בסדר, העיקר לא לקפוא ולא להתאבן על הבמה"..
אז יאללה זומבה