פרסומת
דלג

הסופר חיים באר בקמפוס אילת

מאת: מערכת ערב ערב ● 13/6/2011 17:51 ● ערב ערב 2064
במסגרת סדרת בימת הדיקנית למדע, תרבות וחברה שוחחו פרופ' תמר אלכסנדר, פרופ' יגאל שוורץ וד"ר חיים וייס, חוקרים מהמחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על ספרות ועל תרבות יהודית עם הסופר פרופ' חיים באר
הסופר חיים באר בקמפוס אילת

במסגרת סדרת בימת הדיקנית למדע, תרבות וחברה שוחחו פרופ' תמר אלכסנדר, פרופ' יגאל שוורץ וד"ר חיים וייס, חוקרים מהמחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על ספרות ועל תרבות יהודית עם הסופר פרופ' חיים באר.

את האירוע החגיגי פתחה הדיקנית, פרופ' מירי עמית, שהציגה את הכוונה לפתוח באוניברסיטת בן-גוריון באילת חטיבה בלימודי ספרות עברית.

תמונת כתבה


עיקרו של המפגש עסק בספרו החדש של חיים באר: "אל מקום שהרוח הולך". לדברי הסופר, ספרו הוא למעשה "אגדת קדושים", בעזרתה הוא מנסה לתאר את תולדות חייו של אדמו"ר בני-ברקי, החי במציאות הישראלית המודרנית. מכאן התפתח הדיון למקומם ותפקידם בתרבות ובחברה הישראלית של החולמים והחלומות, של החסידים והאדמו"רים, של סיפורי הקדושים והמאגיה. ניכר שחיים באר בכל ספריו חש חובה עמוקה מאד להחזיר אל החברה הישראלית אוצרות תרבות ורוח הכוללים את ספרות חז"ל, ספרות ימי הביניים והסיפור החסידי.

פרופ' יגאל שוורץ הגדיר את מקומו של חיים באר בתוך המפה הכוללת של הספרות הישראלית העכשווית. עיקר תרומתו של חיים באר, לדבריו, היא בחשיפתה של הספרות העברית לקולות שעד עתה היו מושתקים בקרבה, קולותיהם של החרדים והציונות הדתית.
פרופ' תמר אלכסנדר הגדירה את ספרו של חיים באר כמעין מבוך בו סיפור אחד גדול בולע או מכיל בתוכו הרבה מאוד סיפורים קטנים. זוהי מערכת ספרותית הדומה לאלף לילה ולילה בה סיפור רודף סיפור.

ד"ר חיים וייס טען כי מה שמייחד את ספרו של באר הוא המבט שמורכב הן מביקורת והן מאהבה כאשר מימד ההתנשאות נעדר מהספר לחלוטין. ניכר בחיים באר שהוא כותב על החברה בה הוא חי וצמח מתוך היכרות עמוקה עמה ועם מנהגיה.

פרופ' מירי עמית יזמה את בימת הדיקנית באוניברסיטת בן-גוריון באילת כדי לקרב את הקהילה האילתית לקמפוס ואכן, קהל אילתי רב מגיע לאירועי הסדרה. מן הקהל עלתה השאלה מה על רובו של הדור הצעיר, אשר אינו יכול ליהנות מן השפה העשירה של חיים באר. הסופר השיב שהיה כותב גם אם לא היו לו קוראים, היות שחש שצריך לתת ביטוי לעולם הפנימי שלו. הוא אינו יכול לוותר או לשנות את מה שהוא יודע ורוצה. ועל כך הוסיף פרופ' יגאל שוורץ: השפה העברית תקום מתוך עצמה, למרות אלה שמנסים לרדד אותה ובכלל מסתמנת מגמה מעניינת של חזרה אל השפה העשירה והמגוונת של המקורות היהודיים.

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש