צלילי ה'מונלייט'

מאת: ● 8/9/2011 15:20 ● ערב ערב 2514
הם מופיעים מדי יום בבתי המלון בעירנו, ברחבי הארץ ובחו"ל, והשנה אף חברו למופע משותף עם זמרת הפופ רותי נבון . מי ששמע – נשאר פעור פה, מי שלא – חייב לשמוע. ראיון עם הצמד שהקים את הלהקה הנוגעת באור הירח
צלילי ה'מונלייט'

למעלה משש שנים עברו מאז חברו אודי טרן (42), נגן הקלידים המוצלח ושביט קוזמה (38), זמר מוכשר מן השורה הראשונה. השניים הקימו את להקת 'מונלייט' הידועה בעיר, צירפו אליהם נגנים וזמרים נוספים ודואגים לשמור על הסטנדרט הגבוה ביותר. לאחר מסע הופעות ברחבי כל הארץ, בחו"ל, בפסטיבלים בינלאומיים, באירועים ואף כתיבת מופע לקהילה היהודית בחו"ל, חברו בקיץ האחרון למופע משותף עם הזמרת רותי נבון ברשת 'ישרוטל'. אז מה עומד מאחורי להקה כל כך מוצלחת?

כשרון מוסיקלי


אודי טרן (42) מופיע כבר מגיל 14, רכש את כישרונו במשך 11 שנות לימוד בקונסרבטוריון בחיפה יחד עם ניסיון שהביאו איתם השנים. טרן הגיע לאילת בשנת 92' על מנת לעבוד. "הייתי בדרך לארה"ב", הוא מספר, "אחרי כמה הופעות באילת כבר נשארתי פה".
שביט קזמה (38) מופיע גם הוא מנערותו, הגיע לאילת בשנת 94' לאחר שירותו הצבאי. "לא הייתי באילת לפני כן", הוא מספר, "הגעתי להפקה של צוותי בידור ב'ישרוטל', ועם השנים נהייתי מנהל בידור". הזמר המוכשר לא למד מעולם פיתוח קול, אך עובדה זו לא מפריעה לו להפגין כישרון מוסיקלי ומנעד עצום במהלך הופעותיו.
השניים נפגשו בשנת 95', כאשר שביט ניהל את צוות הבידור במלון 'ספורט', ואילו אודי הופיע מדי פעם במלון עם להקה. "הייתי עולה לשיר איתם שיר או שניים וכך התחברנו", מספר שביט. חלף הזמן, אודי המשיך להופיע עם אמנים שונים בעיר, ושביט התחתן ועזב את אילת. "שנתיים-שלוש אחרי קיבלתי טלפון מאודי", הוא משחזר, "הוא אמר שהם מחפשים זמר והציע לי לבוא לעבוד איתו באילת. באתי לסוף שבוע, התאהבתי ונשארתי. היינו להקת בית של פאב קטן".

מטום ג'ונס ועד ביונסה


סוף שנת 2005, השניים החליטו כי מיצו את ההופעות בפאב, החליטו להקים להקה משלהם, והשאר היסטוריה. את השם 'מונלייט' בחרו יחד לאחר מספר רעיונות לשם לועזי. "חיפשנו שם אוניברסלי ללהקה", מסביר אודי, "אנחנו מנגנים שירים בכל הסגנונות ובשפות שונות, מופיעים הרבה בחו"ל, השם הזה נראה היה הכי מתאים". המופע בנוי מעיבודים ייחודיים ללהקתם, החל משירי הקלאסיקה שהשאירו אבני דרך בחייהם של אנשים ועד ללהיטים העדכניים ביותר. "אפשר לומר החל מטום ג'ונס ועד לביונסה", שביט צוחק.
עיקר עבודתם מתבצע בבתי המלון באילת כאשר הם משתפים פעולה עם כלל הרשתות השונות. "אנחנו אוהבים ומעריכים את כל הרשתות", מספר אודי, "לכל רשת הייחודיות שלה". הרכב הלהקה בנוי מארבעה אנשים ועד עשרה אנשים, הכוללים זמרים ונגנים על פי בקשת הלקוח. "אנחנו מנגנים הכל ב'לייב' ולא משתמשים בפלייבקים", מספר אודי, "כמעט ואף אחד לא מנגן חי היום. לכן יש לנו גם סקסופוניסט, כלי הקשה וגם מתופף במידת הצורך". בנוסף, הם דואגים לציין, כי הם מופיעים אך ורק עם ציוד שלהם על מנת לנפק את איכות הסאונד הטובה ביותר. "אני חולה סאונד, לא מתפשר על זה לעולם", מעיד שביט על עצמו.
בעקבות ההופעות השונות בבתי המלון, פנו אל הלהקה אנשים שונים, והשניים פרחו להופעות ברחבי הארץ, מדינות שונות באירופה, פסטיבלים, מופעים בינלאומיים, אירועים ואף כתבו יחד מופע לקהילה היהודית. "יצא לנו לכתוב מופע ליהודים בחו"ל", מספר שביט, "זה מחוץ לתחומינו, אך נגענו בפן אחר- שקופיות, הומור, וכל דבר שיכל להזכיר להם את הארץ".

"אין קהל מאכזב - יש זמר מאכזב"


עירנו הקטנה ידועה כעיר אליה מגיעים צעירים וצעירות לעבוד לתקופה זמנית ולא בהכרח מוצאים את עצמם, בעקבות עובדה זו, השתנה הרכב הלהקה במהלך השנים פעמים רבות, אך השניים לא נפרדו מעולם וממשיכים להוות עמוד השדרה של הלהקה. "עיצבנו לעצמנו סטנדרטים גבוהים, ואנחנו שומרים עליהם במהלך כל השנים, למרות הקושי בתחלופת האנשים באילת, אנחנו מקפידים על בחירת הזמרים והנגנים ובוחרים מוסיקאים מהשורה הראשונה", מסביר אודי, "הדרישות שלנו דיי גבוהות לחלק מהאנשים, ואנחנו משתדלים לשמור על הומוגניות. גם אחרי שבחרנו כבר אנשים, אין סוף לחזרות ולעבודה המשותפת של הרכב הלהקה".

מה אתם חושבים על תרבות הלהקות באילת? אני מתעניינת.
אודי: "אני חושב שיש גיוון מוסיקלי רחב באילת, ויש מקום לכולם".
שביט: "העיר שלנו מלאה במוסיקאים, יש אחלה הרכבים. כולנו חברים".

איך מסתדרים עם הקהל השונה שמגיע לאילת?
שביט: "אין קהל מאכזב - יש זמר מאכזב. צריך לדעת להתאים את עצמך לקהל על מנת לגעת בהם. זאת לא מוסיקה מקורית שלנו ולכן כשמגיע קהל מכל שכבות האוכלוסיות השונות, צריך לדעת לגעת בכולם ולא לשעמם אותם על אף העדפות המוסיקליות שלנו".
אודי: "עם השנים למדנו להתאים את עצמנו לקהל מאוד. גם אם הקהל לא אוהב שיר מסוים, ניתן לבצע אותו בהגשה שונה שתביא אותם לאהוב ולהיות קשובים".

הכל נשאר במשפחה


ברקע השיחה שלנו אני שומעת את שיר טרן (15), בתו של אודי, מנגנת ושרה בחדרה. למען האמת, הייתי מהופנטת לשירתה השלווה. מסתבר שהיא לא למדה באופן מקצועי לא נגינה ולא שירה, אך הכישרון פורח. "שיר מגיעה מדי פעם לראות הופעות", מספר אודי.
"אנחנו רק מחכים שהיא תסיים בית ספר ותופיע איתנו כבר", שביט נכנס לדבריו בהתלהבות.
מסתבר שהכל נשאר במשפחה. אודי הכיר את אשתו והביא אותה לאילת להופיע עימו בתור זמרת. "היא אישה ואמא מדהימה", מפרגן אודי.
"גם פרודתי רצתה תמיד להיות זמרת", מספר שביט, "אבל היא טובה בדברים אחרים. היא יפה מאוד, אמא טובה ובשלנית מעולה".

גם הקטנים יותר מפגינים כישרון מוסיקלי. "הבן שלי, דניאל (8), תמיד אומר לי 'אבא , תיקח אותי למלון'. הוא והילד של אודי, גל (11), מגיעים יחד ומדקלמים את השירים. הם נהנים מאוד בהופעות".
היחסים בין השניים רחוקים מלהיות רק מקצועיים. השניים חברים טובים, יושבים מדי יום לקפה יחדיו לפני ההופעה, מעידים על עצמם שהם חובבי דייג מושבעים והולכים לנקות את הראש בים. לטענתם, הם כבר כמו בעל ואישה. רגילים לימים הטובים והפחות טובים. "למדנו להסתדר עם הפגמים של כל אחד", אודי צוחק.

מופיעים בכל מצב


כל אדם שמופיע כבר יודע כי עליו להפריד בין חייו האישיים לחייו המקצועיים. כשעולים על הבמה, זה לא משנה אם עבר עליך יום טוב או נורא, הקהל דורש אנרגיה שמחה והרבה. "גם אם אין לנו כוח, אנחנו לומדים לעלות על הבמה ולתת הכל", שביט מספר.

לא מבטלים הופעה?
"רק אם אני או אודי בבית חולים", מסביר שביט, "פעם אחרונה היתה לאודי קדחת הנילוס המערבי וביטלנו הופעה. אבל אם אתה חולה עם חום גבוה זה לא משנה, עולים לבמה".
אודי: "כמעט ולא מבטלים. שעתיים לפני אחת ההופעות שלנו, עברנו תאונת דרכים כאשר שני רכבים התנגשו ועפו לעברנו. ובכל זאת, הופענו".
שביט: "כי אף אחד לא היה בבית חולים!".

פדיחה במהלך הופעה שלא תשכחו?
שביט: "לפני שלוש שנים, הייתה לנו קבוצה גדולה שהזמינה הופעה שלנו במיוחד. כאב לי הגרון, אבל בכל זאת עליתי לבמה. לקראת סוף ההופעה, לא נשאר לי קול בכלל, לא הצלחתי לדבר. למרות זאת המשכנו את הערב".

"שביט עשה פנטומימה", אודי צוחק ומוסיף, "לי קורה שאני מתבלבל ושוכח דברים. יום אחד באנו למלון, הרכבנו את כל הציוד, עשינו בדיקת סאונד ואז נזכרתי שאין הופעה... כפיצוי לקחתי את כל הלהקה לאכול במסעדה".

"הוא אפילו שכח פעם אחת איפה החנה את הרכב והגיש תלונה במשטרה", מספר שביט.

דבר מרגש שקרה לכם בהופעה שלא תשכחו?
שביט: "היה לנו קהל של גמלאים, אז החלטתי להקדיש לסבתא שלי את השיר 'איידשה מאמא'. כל הגברות בקהל התחילו לבכות וזה ריגש אותי מאוד. בנוסף, הקדשתי את השיר 'נשבע' של חיים משה, לגלעד שליט ביום 1,342 שלו בשבי. התחלתי לבכות באמצע".
אודי: "אני לא בוכה, אני מתרגש בפנים".

בהילוך גבוה


בקיץ האחרון, פנתה רשת 'ישרוטל' ללהקה, בהצעה לחבור לרותי נבון, זמרת הפופ הראשונה בישראל, למופע משותף בחודשי הקיץ עם מבחר משיריה. השניים נענו בחיוב בשמחה גדולה, ערכו מספר חזרות והריצו עימה בחודשיים האחרונים מופע משותף ומוצלח.
"רותי זמרת נפלאה שרק השתבחה עם השנים. לא הכרנו אותה באופן אישי לפני המופע, רק גדלנו על השירים שלה", מספר שביט, "מעבר ליכולות הווקאליות שלה והאדם המקצועי שהיא, גם זכינו בחברה טובה מעבר לבמה".
"גילינו לפנינו אישה מדהימה, רגישה ומקצועית", אודי מוסיף, "אנחנו שמחים שניתנה לנו הזכות לשתף איתה פעולה ומקווים להופעות נוספות איתה בעתיד".

מה השאיפות שלכם לעתיד?
שביט: "השאיפה היא להמשיך ולהופיע בארץ ובחו"ל. היו לי מספר הצעות ממקומות שונים בהם ניתן להפוך להיות 'סלב', ביניהם תוכנית THE VOICE שתעלה בקרוב. אבל החוכמה בתוכניות כאלה היא להגיע לשלושת הפינליסטים, ולכן "לא שמים את כל הביצים בסל אחד". זה לא אחראי לא לי, לא ללהקה ולא ללקוחות שלנו. עם זאת, זה החמיא לי מאוד. אנחנו נהנים מאוד בלהקה, ולא מקפלים דבר כזה טוב שיש לך בידיים".
אודי: "התחלנו לכתוב חומרים מקוריים באנגלית, וכשזה יצא אנחנו מאמינים שכולם ישמעו. השאיפה היא להוציא את הדיסק המקורי בחורף הקרוב".

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש