ואני רק שואל את עצמי ואותי, מתי, באמת, נבין כולנו, כי מישהו כאן עובד עלינו על בסיס קבוע. מתי נבין, שאנחנו מעמד הביניים ההולך ונשחק, כי הפראיירים מתים, אבל בהחלט אינם מתחלפים. ואני רק שואל אותי ואת עצמי, האם הכתובת על הקיר איננה מספיק רועמת, ומה צריך לעשות בכדי שנבין כי אין לנו יותר קולות לבזבז על מפלגות נחשלות שכל רצונן זה לקבע את המציאות ולסחוט אותנו יותר. על שביתה ברשויות, תאגידי מים, חוק חינוך חינם, הנחות לחרדים ובעלת באסטה אחת. פתיח אנטי תזה למזג האויר הצובע את העיר בצבעים אופטימיים מלהיבים, למרות שאין סיבה אמיתית. פנטזיות של חורף קר
