את הטור הזה אני מקדיש באהבה לחבריי (יש כמה כאלה) שהצביעו לאורך השנים לש"ס, וזאת עקב תחושת הקיפוח העדתי הקשה. גם כותב השורות כתב בעבר על נחיצותה של ש"ס כמפלגה עדתית שטוב שקמה, וזאת למרות שבעצם שורשיי הרחוקים נעוצים אי שם באירופה. חברי מצביעי ש"ס אינם חרדים, הם שירתו בצה"ל, עובדים ויצרנים, יוצרים, בעלי משפחות שבקלות ניתן לכנותן מעמד הביניים ההולך ונעלם. טור היסטורי, שלא לומר היסטרי, על סיום תפקידה של ש"ס כמפלגה עדתית שרצתה להחזיר עטרה ליושנה והפכה עם השנים למפלגה דתית, חרדית, חרדתית, גזענית, המורידה את ראשה וכבודה בפני רבנים ליטאים, שומו שמיים. הטור הזה מוקדש באהבה לחבריי, בני אילת, שהגיע הזמן שיתפכחו מהעטרה לפני שיהיה מאוחר מדי. וכן, זה הנושא החם ביותר בציבוריות הישראלית, גם כאן באילת, שלא תחשבו לרגע, אחרת
