הוא נשאר בן 19, כבר למעלה משלושים וארבע שנים. הוא נותר צעיר לנצח, ממש נער שלא הספיק להתבגר.ונשארו רק התמונות, המצהיבות, זיכרונות דהויים של קולות, צחוק ובכי. והוא נשאר בן 19, ואנחנו התבגרנו, הוריו הזדקנו, וחלקת הקבר הקטנה כוסתה בצמחים ובפרחים. כל הפרחים שנקטפו בטרם עת, שהותירו אחריהם שובל של שכול ועצב עד אין קץ, כל הצעירים, האבות, האמהות, מגש הכסף כך אנו מכנים אותם. יום הזיכרון, יום העצמאות ומה בעצם אנו עושים למנוע את השכול הבא ולהיות ראויים לעשרות האלפים שנותרו מאחור. על עצב שאין לו סוף ועל עצמאות. לתפארת מדינת ישראל
