אחת עשרה משסיימה את משמרתה, ניגשה אליו ואמרה בחיוך רחב: "אני לא יודעת למי אתה מחכה, אבל לא נראה לי שמישהו מגיע. אני גם יודעת שאתה יודע בעל פה את התפריט, משום שקראת אותו בעיון כמה וכמה פעמים במשך שלוש השעות שחלפו. אני משוכנעת שאתה רעב שכן אתה יושב כאן כבר שעות ארוכות מבלי לאכול כלום. לא אוהב לאכול לבד, אה? גם אני רעבה וגם אני לא אוהבת לאכול לבד. אכפת לך אם אצטרף אליך?". בפעם הראשונה מאז תחילת הערב, הביט בה הבחור ברצינות ואהב מאוד מה שראה – גם את הלבוש הספורטיבי, גם את השיער האסוף בקפידה וגם את המשקפיים. לא יפיפייה זוהרת מהסוג הזול, להיפך בחורה רצינית וסימפטית, ומאחר ובהחלט הרגיש שהוא זכאי למעט סימפטיה, אחרי שה"בליינד דייט" שלו סידרה אותו, השיב בחיוך: "את צודקת, אני לא נשוי ואני מחכה למישהי שכנראה לא תגיע. אני לא יודע אם להרגיש מאוכזב או לא, שכן אני לא מכיר את הגברת. חבר לעבודה סידר לי את הפגישה הזו. אני חדש בעיר והוא החליט שהתפקיד שלו בחיים זה להכיר לי מישהי. הסכמתי, שכן אחרת לא היה מפסיק לנדנד ותראי מה קרה. קבעתי עם הבחורה כאן בשמונה ואני תקוע כאן כבר שלוש שעות ומפחד לזוז, שמא אחמיץ את הזדמנות חיי לפגוש את אהובתי הנצחית... מצחיק מה? שמי גיא, בואי שבי. בהחלט יהיה נעים ביחד ואני באמת רעב מאוד". " שמי סילביה ואני לא חושבת שזה מצחיק בכלל. זה משהו שבדרך כלל קורה לי.כמו שאתה רואה, אני לא בדיוק נערת זוהר והבחור שמגיע בתקווה לפגוש, איך אמרת? "את אהבת חייו הנצחית" ורואה אותי, מתאכזב קשות ועוזב, מעמיד פנים שלא הוא ה"דייט" שלי ובורח. אני יודעת, שכן אחרת איך אפשר להסביר את מספר הפעמים שנשארתי לשבת לבד בבית קפה או במסעדה ליד שולחן. לא יתכן שלכולם קרה משהו בדרך, שגרם להם לא להגיע", ענתה סילביה. " את חושבת שהיא נכנסה, ראתה אותי, התאכזבה וברחה?", תהה גיא. " לא יודעת מה בראש שלה. אולי בכלל לא הגיעה, נבהלה ברגע האחרון. אני על כל פנים, לא הייתי בורחת אילו קבענו פגישה עיוורת והייתי רואה אותך. אתה בהחלט עונה על הדרישות שלי, לפחות בעניין הצורה החיצונית", אמרה סילביה. " תודה על המחמאה. נעים לחשוב שלפחות מישהי חושבת שאני " בסדר" אמר גיא, " מה תאכלי"? " סלט ירקות גדול וקפה ענקי".הסלט כאן נהדר, אני יודעת.אני עובדת כאן. גם הקפה טוב", אמרה סילביה"." עכשיו אני מבין את הגוף החטוב. סלט, אה? לא לחם, לא עוגות, לא בשר", אמר גיא וסקר בהערכה את גופה החטוב של סילביה שהסתתר מאחורי זוג מכנסיים שחורים וטי שרט שחור שהיו מדי המלצרית של המסעדה בה עבדה." חבל שאתה לא רואה את הרגליים שלי" צחקה סילביה, " הרגליים שלי, הן החלק הכי יפה שלי"." בואי נקווה שעוד אראה אותן יום אחד", ענה גיא." תלוי בך", ענתה סילביה והחלה בולעת בתאבון את הסלט הענקי שהונח לפניה. גיא אכל בתאבון את הכריך שהזמין ולגם מהקפה וסקר את הנערה שלפניו." זה קבוע אצלך שאת מתחילה עם לקוחות?" שאל, "או שאני אטרקטיבי במיוחד?". " אני תמיד מתחילה עם לקוחות בודדים, גברים או נשים", ענתה סילביה ולמראה ההבעה שעלתה על פניו פרצה בצחוק: " אל תהיה טיפש, כמובן שאני לא עושה זאת. הבוס היה מעיף אותי מהעבודה מזמן. אתה פשוט נראית אומלל ומאוכזב כל כך, שהייתי מוכרחה לעשות משהו שיעשה לך את היום. חוץ מזה אתה באמת אטרקטיבי במיוחד". משסיימו לאכול ליווה גיא את סילביה הביתה. לפני ביתה אמר לפתע: "את מוכרחה ללכת הביתה? עוד מוקדם, אולי נמשיך קצת. נלך לרקוד, נעשה משהו, אולי נטייל על שפת הים, או נלך לשמוע ג'אז בסצ'מו?". כבר חשבתי שהחלטת להפטר ממני", נאנחה סילביה אנחת רווחה, "כמובן שאני לא רוצה ללכת הביתה. מה יש לי שם מלבד שותפה לדירה, חתיכה עולמית שמעצבן אותי אפילו לראות אותה, למרות שהיא החברה הכי טובה שלי מאז היינו ילדות. תודה,בהחלט. נלך לרקוד ואחר כך נשב בסצ'מו נטייל על שפת הים ומי יודע אולי אפילו תתאהב בי קצת ובסוף אפילו נתחתן... סתם, סתם, אל תפחד!".בילו יחד ערב נפלא. רקדו, שמעו מוסיקה, טיילו ארוכות לאורך הטיילת ועל שפת הים, שתו קפה של בוקר בקפולסקי ואחר כך ליווה גיא את סילביה הביתה ונפרד ממנה בנשיקה לוהטת ובהבטחה לטלפן בערב, שכן סילביה סיפרה לו שהערב יש לה ערב חופשי. משנפרדו, מיהרה הביתה ואחרי שהתקלחה ושתתה קפה נכנסה לחדרה בשקט כדי לא להעיר את דורית שותפתה לדירה ונרדמה. אחר הצהריים העיר אותה צלצול הטלפון. דורית ענתה. במעומעם שמעה אותה סילביה אומרת: "רק רגע, אראה אם היא כאן בכלל. לא ראיתי אותה חוזרת בלילה. חיכיתי לה עד חמש ואז התייאשתי. אה, היא הייתה איתך? עכשיו הכל ברור. אני כבר מעירה אותה". תוך דקה ניצבה דורית ליד מיטתה וטלטלה אותה: "יש לך טלפון. גבר, שאומר שבילית אתו את הלילה. ממתי יש לך גברים שאיתם את מבלה את הלילה? מאז שאני מכירה אותך את מבלה את הלילה עם ספר או עם המחשב". "אספר לך אחר כך" אמרה סילביה והסמיקה עד האוזניים. מיהרה לעבר הטלפון לקבוע עם גיא בשמונה. " אני לא יכול לחכות עד שמונה. בואי נאכל צהריים יחד. יש לי הפסקה בצהריים", הפציר גיא וסילביה נמסה והסכימה. הניחה את השפופרת על כנה ומיהרה לעבר המקלחת. החליטה שתלבש מיני כדי שגיא יוכל להתפעל מרגליה שהיו באמת חטובות ביותר." לא סיפרת לי מי זה, מתי הכרת אותו? הוא נחמד? מה זה שכבר בפגישה הראשונה את מבלה איתו עד הבוקר", חקרה דורית ובטרם הספיקה סילביה לענות שאלה: "דרך אגב, לא סיפרת לי איך נראה הבחור שהגיע למסעדה שבה את עובדת כדי לפגוש אותי. איך היה הבליינד דייט שלי? טוב, אני מניחה שאם לא טלפנת הוא היה עקום לגמרי. הבטחת לצלצל אם הוא נחמד, כדי שאבוא ואפגוש אותו. לא טלפנת, אז הנחתי שאין מה לרוץ. בכל זאת היית צריכה לטלפן ולא להשאיר אותי לחכות כל כך הרבה שעות". " הבליינד דייט שלך לא הגיע" שיקרה סילביה במצח נחושה, " הבחור שאיתו יצאתי אתמול זה מישהו שהכרתי לפני שנים. הוא צלצל פתאום אתמול אחר הצהריים. הוא מקסים, לא זכרתי עד כמה הוא מקסים". וכי מה היא חושבת לעצמה דורית. היא היפה תשב בבית ותקבע פגישות וסילביה צריכה לדווח לה אם כדאי או לא כדאי לבוא. בפעם הבאה, אם היא רוצה פגישה, שתבוא בעצמה. אם רוצים לאכול בשבת, צריך לטרוח בערב שבת. ידעה שדורית וגיא לעולם לא יגלו את האמת, שכן גיא טלפן לדורית במקום העבודה שלה ולא יכול היה לדעת, על פי הטלפון שקיבל מסילביה, שהבליינד דייט שלו היא בעצם חברתה לדירה של המלצרית ש"התלבשה" עליו בלילה הקודם. מה לעשות שסילביה ראתה את הבליינד דייט של חברתה והחליטה לשמור אותו לעצמה? הרומן נמשך כמעט שנתיים והסתיים בנישואין. דורית היתה שושבינה, יפה מתמיד ועדיין רווקה.
