"אני לא יודעת מה נכנס בך. בכלל לא בראש שלי ילדים, אני עושה הפלה וגמרנו". אמרה זיוה." לא בא בחשבון. אנחנו נשואים ואין שום סיבה שלא יהיה לנו ילד". רתח יוסי. " גם כן נשואים.נשואים בדיוק חודשיים! ומה יהיה עם הלימודים שלי? ומה עם הקריירה שלי? אני בסך הכל בת עשרים ושלוש. כשהסכמתי להתחתן איתך, הבטחת שלא תפריע לי ללמוד. אמרת שרק אחרי שאגמור את התואר שלי נקים משפחה ועד אז נמשיך לחיות כמו שחיינו בשלוש שנים האחרונות – כמו זוג סטודנטים ללא אחריות, למעט לימודים! ופתאום: בום! אתה רוצה תינוק! זה לא פיר! אתה תמשיך לך ללמוד ואני אשב בבית עם תינוק". רתחה זיווה.
"אני לא רוצה תינוק סתם כך! קרה מה שקרה, נכנסת להריון ואני חושב שחבל לקלקל. זה הילד שלנו. אני מאמין שכל מה שקורה צריך לקרות – כך כתוב. אני מבטיח שהילד לא יפריע לך בשום דבר. אני אעזור. נהיה שותפים שווים בגידול הילד. תמשיכי ללמוד ואחר כך, אם תרצי תעשי גם תואר שני, ואם תרצי תצאי לעבודה. ילדים זה לא במקום קריירה – אפשר שגם תהיה קריירה וגם יהיו ילדים". ביקש יוסי. " התינוק הזה לא היה קורה אילו הגלולה הייתה פועלת כמו שצריך. מנין לי לדעת שאני אהיה המקרה האחד למיליון שנכנסת להריון, על אף העובדה שאני משתמשת בגלולות נגד הריון. בכל מקרה זו הייתה תאונה ואני לא משאירה את התינוק הזה. זה פשוט לא בא בחשבון. זה הגוף שלי ואני אעשה מה שאני רוצה. אתה רוצה תינוק – תכנס אתה להריון ותקיא ותתנפח ותלד ותשב בבית ותניק אותו – אני עוד לא מוכנה". פסקה זיוה. לא הועילו תחנונים ובקשות והבטחות – יומיים לאחר השיחה הזו כבר ביצעה זיוה הפלה. יוסי וזיוה היו זוג עוד מימי התיכון. זיוה הייתה צעירה מיוסי בשנה ולכן סיימו יחד את שרותם הצבאי, יחד נרשמו לאוניברסיטה. יוסי היה תלמיד טוב, אבל זיוה הייתה הכוכב של הכיתה וכולם נבאו לה עתיד מזהיר. יוסי אולי עתיד להיות עורך דין מצליח ולפרנס בכבוד את משפחתו, אבל זיוה ללא ספק עתידה הייתה להיות כוכב עולה בשמי המחקר הגנטי.ולכן, משנכנסה להריון, סירבה לוותר. רצתה קריירה, רצתה להיות מדענית בעלת שם בינלאומי, רצתה לשנות את פני העולם הגנטי – לא רצתה לשבת בבית ולשחק באמא ואבא. ידעה שאי אפשר לבצע את מה שיוסי אומר – אי אפשר להתמסר למדע וגם לגדל תינוק. מה יש? מה בוער? תעשה תינוק כשתהיה בת שלושים. עד אז יהא מעמדה מבוסס ושמה יצא לתהילה ברחבי עולם המדע. אז תוכל לצאת לחופשת לידה אחת אולי שתיים או שלוש ושום דבר לא יברח, אבל עכשיו? בשום אופן לא. כמו תמיד עשתה זיוה בדיוק מה שהיא רוצה ויוסי, כמו תמיד, ויתר. אהב את זיוה, לא רצה להפסיד אותה, רצה שתהיה מאושרת וויתר. קיבל את הטעון שילד אפשר לעשות גם בגיל שלושים ועד מהרה חזרו חייהם לזרום במסלול שקבעו לעצמם – הרבה לימודים ועבודה קשה וגם הרבה אהבה. כמו שצפתה, כשמלאו לה שלושים, כבר הייתה זיוה מדענית מפורסמת. המציאה שיטות מחקר חדשות, גילתה תגליות מסעירות, כתבה מאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים ברחבי העולם והרצתה בכנסים בינלאומיים. יוסי היה עורך דין מצליח שהתמחה בחוזים וחברות. היה חריף, ידע את החוק על בוריו והיה אדם חביב. לא פלא שהיו לו לקוחות רבים, הוא הרוויח כסף רב. היה לשניים כל מה שרצו – בית יפה, הרבה כסף, קריירות מצליחות – בדיוק כמו שניבאה זיוה. ביום הולדתה השלושים הזכיר יוסי לזיוה את הבטחתה. " אמרת שבגיל שלושים, אחרי שתשיגי את כל מטרותיך, נעשה ילד. אני רוצה ילדים. לכל החברים שלנו יש כבר שלושה וארבעה ילדים ורק לנו יש בית ריק". אמר. " אני לא מבינה מדוע זה כל כך חשוב. יש לנו אחד את השני ויש לנו כל מה שעולה על דעתנו. תראה לי עוד מישהו, שיש לו כל כך הרבה. ענתה זיוה." אני אוהב אותך זיוה ואני חושב שאת צודקת – יש לנו הרבה יותר מרבים אחרים, אבל כל זה לא מספיק – אני רוצה ילדים. אני רוצה משפחה. את ואני זוג נפלא, אבל אנחנו לא משפחה. אני בן יחיד ותמיד הבטחתי לעצמי שיהיו לי הרבה ילדים. הגיע הזמן להתחיל לקיים את ההבטחה הזו". אמר יוסי. "מה לא אעשה בשבילך מתוק שלי. אתה רוצה ילד – שיהיה ילד. אין דבר פשוט יותר מזה וגם התהליך בהחלט מענג". צחקה זיוה ופרשה את זרועותיה כדי לחבק את בעלה. אבל התברר שזה לא כל כך פשוט. יום אחרי השיחה, חדלה זיוה להשתמש בגלולות והשניים עשו כל מה שצריך לעשות כדי שזיוה תהרה. כמו שאמרה זיוה, התהליך היה בהחלט מהנה – אבל ילד לא יצא מזה – זיוה לא נכנסה להריון. משחלפו חודשים מספר החלו מתייעצים ברופאים ואז התברר שמשהו אצל זיוה לא בסדר – משהו התקלקל בזמן שביצעה את ההפלה שבע שנים קודם לכן ויהא צורך לפתוח סתימות ולתקן שיבושים. " ממש כמו אינסטלציה". צחקה זיוה " יהיה בסדר. אל תדאג מתוק שלי. יהיה לנו ילד". שלוש שנים חלפו. זיוה עברה טיפולים וניתוחים והפריות – מאומה לא קרה.זיוה לא נכנסה להריון. "בואי נשכח מזה. יש לנו אחד את השני. עזבי". אמר יוסי אחרי אחד הטיפולים המכאיבים ביותר כשחיבק את אשתו הבוכייה בזרועותיו " אני אוהב אותך. כנראה שנגזר עלינו להסתפק זה בזו. אני מסתפק בך. יש לי אותך וזה יספיק". " בשום אופן לא! אני לא אוותר". התייפחה זיוה. החיים הפכו לגיהינום. זיוה שכחה את העבודה שלה, שכחה את הקריירה שלה, שכחה גם את יוסי בעלה – כל מה שהיה לה בראש היה להיכנס להריון. דיברה הריון. נשמה הריון ועבדה על הריון. יוסי לא הבין לאן נעלמה האשה המבריקה שאותה נשא לפני שנים. כל מה שהייתה זיוה מסוגלת לדבר עליו היה תינוקות. אמנם הוא היה זה שרצה משפחה, אבל לא בכל מחיר . לא הצליח בשום אופן לשכנע את זיוה לוותר על המאבק ובכל ערב כשחזר מיום עבודה הביתה כל מה שציפה לו, הייתה אישה היסטרית שדיברה רק על הריון ועל תינוקות והאשימה את עצמה שוב ושוב בכך שאין להם ילדים. החל להגיע הביתה מאוחר יותר ויותר ולעיתים קרובות החל ממציא לעצמו נסיעות בענייני עבודה לערים אחרות, רק כדי להתעסק בענייני התינוק שלא נולד. רצה ילד, אבל לא בכל מחיר... זיוה גם הזניחה את צורתה החיצונית. חדלה להקפיד על לבוש ותסרוקת ודיאטה ובגיל שלושים ושלוש נראתה כבת ארבעים וחמש. יוסי לעומת זאת היה גבר נאה, מצליח וחכם שהשנים הטיבו איתו ונשים חיזרו אחריו בכל מקום אליו הגיע. שנים לא הביט באשה אחרת, אבל כשבבית רע ומשעמם ומדכא מתחילים לפזול לצדדים, ובסופו של דבר קרה מה שקורה תמיד במצבים כאלה. למשרדו של יוסי הגיעה סטז'רית צעירה ונאה שהתאהבה מייד בבוס החתיך שלה.יוסי העריץ אותה בתחילה מרחוק – את שכלה החריף, את חריצותה, את יופייה – אבל " הקטנה" לא שמרה מרחק וערב אחד, אחרי שכל העובדים במשרד עזבו , נכנסה למשרדו של יוסי , סיפרה כמה היא אוהבת אותו ויוסי הוכרח להודות שגם הוא לא בדיוק אדיש לקסמיה. שנה נמשך הרומן עד שהגיעה השמועה לאוזניה של זיוה. חברה טובה במיוחד, צלצלה אליה כדי לספר לה שליוסי יש מאהבת ושכל העיר מרכלת על העניין. " שמעתי שאומרים שהיא בהריון ממנו! את חייבת להפסיק את זה מיד. תאמרי לו – או את או ההיא". וזיוה שמעה בקולה של החברה. עוד באותו ערב ארז יוסי את חפציו ועזב את הבית למרות שלא היה כל אמת בשמועה, שלילית בהריון. וכי מה היה לו להפסיד? ילדים לא היו להם, וזיוה, היפה והמבריקה שאותה נשא לפני שלוש עשרה שנים נעלמה, במקומה הייתה לו בבית אישה לא נאה, מרת נפש ובכיינית שלא עניין אותה מאומה מלבד ניסיונות אבודים להביא ילדים לעולם... תוך שלושה חודשים נכנסו הגירושין לתוקפם. זיוה לא נאבקה. האשימה את עצמה בכל מה שקרה. מיד אחרי שהתגרשו נשא יוסי את לילית וזיוה חזרה לבית הוריה באילת. שנה אחרי שנשא לאשה את לילית כבר היה ליוסי תינוק ולילית הייתה שוב בהריון. יוסי הבטיח לעצמו משפחה גדולה ולילית הייתה יותר ממוכנה, למלא את רצונו של בעלה, למרות שהייתה רק בת עשרים ושש ובתחילת הקריירה שלה. הקריירה שלה לא תפסק, היא רק תצא לחופשות לידה קצרות מפעם לפעם. לילית היפה ידעה שהיא מוכשרת וידעה שהיא יכולה בקלות גם להיות עורכת דין מצליחה וגם בעלת משפחה גדולה... קריירה לא באה על חשבון ילדים, בדיוק כמו שילדים לא מוכרחים לבוא על חשבון קריירה מקצועית – בהחלט אפשר לעשות את שני הדברים יחד.
