טור טארוט

מאת: או-מד מדיקל ● 29/5/2013 15:34 ● ערב ערב 2604
מאת: רחל ארז
טור טארוט

שליחות משטרתית


באחד מצהרי היום קיבלתי שיחת טלפון מגבר חביב שאמר לי: "שמי אלי, פניתי אליך בעצתה של אשתי". שקט. מבוכה. ואז הוא המשיך: "את מוכנה לבדוק?".
הרגשתי את המתח ודחיפות העניין בקולו וניגשתי מיד להצצה חטופה בקלפים. התחברתי אליו, והמידע שקיבלתי מהקלפים היה כזה: "אתה איש צבא או משטרה שקיבל הצעה אזרחית לפתוח עסק, בבקשה אל תחתום על החוזה ויהי מה", ייעצתי לו. אלי היה מופתע מאוד מכך שעליתי על העניין מיד. למעשה, עליתי על מבנה האשיות שלו. "מומלץ לך להישאר במשטרה/ צבא. אתה עתיד לקבל קידום משמעותי, לא כדאי לך לעזוב גם אם ההצעה נראית מפתה ביותר. האופי שלך לא בנוי למתח הקיומי של בעל עסק, ובטווח הרחוק אתה תודה לי שלא חתמת על החוזה". שיחה של כמה דקות עם אדם שאינני מכירה עשתה לי טוב. הרגשתי שעזרתי לו להבין את מה שהוא כבר ידע.
עברו כשלוש שנים מאז ואלי התייצב אצלי לפגישה. "אשתי בהריון השני שלה כפי שחזית ובמשטרה, אכן התקדמתי להפליא מאז שיחתנו", הוא חייך במבוכה. "זוכרת שתיארת לי כיצד יראה המשרד שלי? הוא בדיוק רב כפי שראית", הוא שיתף אותי.
חפיסת הקלפים בידי, מנסה להתחבר אבל נחסמת! כנראה בשל כל הפחד שאלי היה נתון בו. השתדלתי להתעלות על חרדותיו, לנקות אותו ולנטרל את חששותיו- "שוב תפקיד חדש", אני ממלמלת לעצמי תוך חיטוט נוקב בקלפים, "אבל לא בארץ!". כאן, אלי אחז בראשו והביט לעברי- "את מבינה רחל? אני משתגע! אשתי צריכה ללדת ואנו אמורים לעזוב למקום לא מפותח ומסוכן ואני לא מצליח לחשוב. האתגר שבתפקיד המסוכן הזה מושך אותי מאוד, אבל מה אם לא אוכל לתמוך באשתי? אין לנו שם אף אחד, אפילו השפה שם זרה לה".
הקלפים של אלי היו חד משמעיים, ההמלצה הייתה לקום ולעזוב לתפקיד החדש בחוץ לארץ, להתעלות מעל הפחד ולצעוד בבטחה קדימה. הובטחה לו הצלחה רבה בכל המישורים ואת זה העברתי לו בצורה הברורה ביותר.
אלי לא הצליח לישון ימים שלמים עד למועד הסופי של החלטתו. הפחד שבשינוי שיתק אותו, למרות שהקלפים הבטיחו הצלחה. מידת האחריות שלו כלפי אשתו וילדיו לא גרעה במאום ממידת האחריות שלו לתפקיד החדש. אבל, סוף טוב הכל טוב! המשפחה המורחבת התאקלמה יפה במקום ובתפקיד החדש ואפילו מתרגלת יחדיו את השפה הזרה.
"לא נראה לי שתזכרי", כך היה הפתיח לשיחת הטלפון הבינלאומית שקיבלתי. "משטרה? היריון? אומר לך משהו?", - - בודאי, אלי!. כיצד אוכל לשכוח?
"אז שתדעי שבדיוק כפי שאמרת היו לנו חודשיים קשים וכעת אנו מברכים על הצעד הענק שעשינו. נהיה בארץ לחופשה ואנו רוצים להיפגש איתך שוב. תודה גדולה על הכל".

חדשות אילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש