פרסומת
דלג

האשים את השופטת בשחיתות - וזוכה

מאת: עומר כרמון ● 21/6/2013 21:19 ● ערב ערב 2607
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין החליט לזכות את עורך הדין לשעבר, ילון הכט, מהעבירות שיוחסו לו בכל הקשור להתבטאויותיו בראיונות שנתן לרדיו 'קול הים האדום' ול'ערב ערב באילת'. עיקר טענתו של ילון הכט, הן שהשופטת דפנה בלטמן קדראי, פסקה בתיק הקשור למ"מ וסגן ראש העירייה, אלי לנקרי ובתיקים אחרים הקשורים לעיריית אילת, בשעה שבעלה הועסק על ידי עיריית אילת כקבלן גינון חיצוני. לנקרי: "לא הייתה לי הכרות מוקדמת עם השופטת בלטמן קדראי, ומעולם לא החלפתי איתה מילה וחצי מילה מחוץ לדיונים בבית המשפט. אני חותם על אלפי שיקים ואת רוב האנשים או הגורמים שלהם מיועדים השיקים אינני מכיר ולא חייב להכיר"
האשים את השופטת בשחיתות - וזוכה

הישג לעורך הדין לשעבר, ילון הכט. השבוע, החליט בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין לזכותו מהעבירות שיוחסו לו בכל הקשור להתבטאויותיו בראיונות שנתן לרדיו 'קול הים האדום' ול'ערב ערב באילת', נגד השופטת דפנה בלטמן-קדראי.

כזכור, לפני שש שנים, קיבלה השופטת בלטמן-קדראי במלואה, תביעת לשון הרע שהגישו מ"מ וסגן ראש העירייה, אלי לנקרי ובנו – עידן, וחייבה תושב אילת בשם אורן קדוש, לשלם להם 100 אלף שקלים בתוספת הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים. לאחר קבלת פסק הדין, פנה הכט לגופים שונים, התראיין בכלי התקשורת והגיש ערעור על פסק הדין. בכל אלה הטיל דופי ביושרה של השופטת וייחס לה מניעים פסולים וניגוד עניינים. עיקר טענתו היא, שהשופטת בלטמן פסקה בתיק זה ובתיקים אחרים הקשורים לעיריית אילת, בשעה שבעלה הועסק על ידי עיריית אילת כקבלן גינון חיצוני, כשעל השיק שנמסר לבעלה, חתם אלי לנקרי.

"לא עניין של תום לב"


במסגרת ראיון בתוכנית ב'קול הים האדום', אמר הכט בנושא: "זה לא עניין של תום לב. זה הרבה מעבר למשפט ולתיק הזה. חשוֹב על העובדה, שבמשך החודשים האלה, עשרות ואולי מאות מתושבי העיר חויבו לשלם לעיריית אילת כספים, תיקי רישוי ובנייה, תכנון ובנייה, תיקון רישוי עסקים, ומי שמחייב לשלם אותם היא השופטת בלטמן, והשופטת לא טורחת להגיד לצדדים: 'רְאוּ, אני אומרת לכם שבעלי מועסק על ידי העירייה. האם אתם רוצים שאני אפסול את עצמי?... מה שקרה כאן הוא ברמה של שחיתות, והדברים האלה חייבים להיחקר".

בראיון ל'ערב ערב באילת' בשנת 2007, אמר הכט: "השופטת בלטמן והמעורבים בעניין הסתירו את העובדות ממני. מדובר בשחיתות לשמה, הראויה לחקירה של הרשויות שזה מתפקידן ובכוונתי להעביר את העניין לחקירה שכזו. צריך להבין, כי חלק מכלכלת משפחת בלטמן קדראי, נסמכת על הכספים שמשלמת עיריית אילת למשפחת בלטמן קדראי".

ראוי לציין, כי למרות דבריו של הכט, כי הדברים צריכים להיחקר, הוא אמר לנו השבוע, כי לא הגיש תלונה במשטרה. לדבריו, "אין בכך טעם".

ילון הכט פנה בנוסף לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולנשיא בית המשפט העליון וכתב: "לעניות דעתי, מדובר או במעשים שחוצים גבולות מדיני פסלות ולו לכאורה, בשלב זה, אל התחום הפלילי. המעשים המתוארים ושוב, לדעתי הצנועה, לאחר כמעט 20 שנה במקצוע, עולים ולו לכאורה בשלב זה, לכדי שוחד לשמו, הפרת אמונים וכן הלאה. זו דעתי, יתכן שתסברו שטעות בידי, אך בוודאי שדורשים הדברים את שיקול דעתכם ובדיקתכם".

"החשדות לא הופרחו לחלל האוויר בלי יסוד"


בית הדין המשמעתי מתח אומנם ביקורת על התנהגותו של הכט במהלך הדיונים ועל סגנונו, אולם הדיינים נאלצו ברוב דעות לזכותו, בעיקר בשל קביעת נציבת תלונות הציבור, לפיה השופטת בלטמן-קרדאי לא פעלה כראוי בתיקי עיריית אילת שהגיעו לשולחנה, משום שלא יידעה את הצדדים שבעלה מועסק כקבלן עצמאי על ידי עיריית אילת וכי מ"מ וסגן ראש העירייה, אלי לנקרי, חתום על השיק ששולם לבעלה. בהתחשב בעובדה שהשופטת עמדה לסיים בכל מקרה את כהונתה באילת, הסתפקה הנציבה בהמלצה שכל התיקים הקשורים בעיריית אילת ואשר טרם החלו להישמע על ידי השופטת, יעברו לשמיעת שופט אחר. באותם תיקים שאותם החלה כבר לשמוע, הורתה הנציבה לשופטת בלטמן-קרדאי להודיע לצדדים על העסקת בעלה על ידי העירייה באופן שמי מהם ירצה בכך, יגיש בקשת פסלות.

"מן האמור לעיל עולה, כי החשדות שהופנו על ידי ילון הכט כלפי השופטת היו אולי מוגזמים, אך לא הופרחו לחלל האוויר בלי כל יסוד ושאין בהם רלבנטיות", נכתב בהכרעת הדין. אב בית הדין התייחס גם למכתבו של עו"ד אפרים נווה, יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז, שהחליט, כי אין לנקוט בהליכים משמעתיים כנגד ילון הכט, וזאת לאחר שהתברר, כי התבטאויותיו "היו מבוססות במידה רבה על אדני האמת ולכן הם בבחינת טענה לגיטימית ובעלת חשיבות ציבורית... התבטאויותיו של ילון הכט במסגרת כתב הערעור, בגדר מילוי חובותיו כעורך דין להבאת חשדותיו בפני ערכאת הערעור, וכאשר הימנעות מהעלאת חשדות אלה, עלולה היתה כשלעצמה, לעורר שאלה של ייצוג הלקוח בנאמנות, במסירות וללא מורא", כתב עו"ד נווה.

"הכט התבטא במודע ובמתכוון באופן בוטה ומשתלח"


על הדברים שאמר ל'ערב ערב' ול'קול הים האדום' הוחלט לזכות את הכט מן הספק: "ניתן, אם גם בקושי ובהתחשב בנסיבות, לראות גם בהתבטאויות הללו משום התבטאויות הנכנסות לגדר 'מרחב התמרון' ולו בהיותם בגדר 'דברים שבעובדה' וגם בגדר הבעת דעה לגופו של עניין ולא בגדר ניבול פה לשמו או השתלחות לשמה", נקבע בהכרעת הדין. הדיין, בדעת מיעוט: עו"ד יואב מיליס, היה בדעת מיעוט בנושא זה וכתב: "ביחס להתבטאויות הנאשם במסגרת הראיונות לרדיו ולעיתון 'ערב ערב': "ספק גדול בעיני האם ניתן להכשיר הטחת האשמות של 'שחיתות לשמה' בשופטת מכהנת של בית משפט. לטעמי, הדברים שנאמרו חורגים מן הנימוס והאיפוק הרצויים ועולים כדי עבירת משמעת... בעוד שקוראים 'מקצועיים' כגון שופטי בית המשפט המחוזי ונציבות תלונות השופטים, מודעים לאיזון שבין סגנון ההתבטאות וחומרת הטענות לבין זכות חופש הביטוי והדיבור של אומר הדברים, עלולים מאזיני הרדיו המקומי ו/או קוראי העיתון המקומי ו/או חלקם, לשים את הדגש על ההתבטאות המשתלחת מבלי לאזנה כהלכה עם אפשרויות אחרות או על ביקורת חריפה שהיא לגיטימית. להבנתי, הנאשם התבטא במודע ובמתכוון באופן בוטה ומשתלח יותר במסגרת כלי התקשורת המקומיים באילת ולפיכך, אין להכשיר התבטאויות מסוג זה. עם זאת, לדעתי לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירת משמעת הואיל והתבטאויות אלו לא היו במסגרת עמידתו של עורך דין בפני בית המשפט, אלא לאחר סיומו של ההליך המשפטי בפני בית משפט השלום באילת".

תמונת כתבה
השופטת דפנה קדראי


"זה מתחיל במחשבות של שופטים"


בתגובה להכרעת הדין, מסר ילון הכט ל'ערב ערב': "העובדה הפשוטה שעולה מהעובדות היא שמספר ימים לאחר שהשופטת חותמת על פסק דין לטובת מר לנקרי, לנקרי חותם על השיק לפקודת בעלה של השופטת. כפי שאמרתי אז, כך היום: 'מדובר בשחיתות לשמה. לשכת עורכי הדין, במקום להילחם בתופעות כאלה, יוצאת במסע צלב כנגד עורך דין 'הקורא לילד בשמו' ועד כדי ניהול תיקים מופרכים ללא נוכחותו ולאחר שפרש מהלשכה והחלטות הזויות על 'השעיה' כנגד עו"ד שפרש מהלשכה זמן רב קודם לכן והוא אינו עו"ד עוד. הדברים מתחילים במחשבות של שופטים, עוברים לאמיתות פסולות אך לא קיצוניות, ובסוף התהליך יש לנו יותר ויותר שופטים שמתבטאים כמו השופט אטינגר לתובעת המשפטית: 'חשבתי שאת מוצאת X מהר', או השופט ישעיה שאמר: 'יש נשים שנהנות מאונס'".

"זה נמצא מאחורי"


מ"מ וסגן ראש העירייה, אלי לנקרי, מסר בתגובה: "ההליך המדובר הינו בין כבוד השופטת בלטמן קדראי לבין ילון הכט, ואנחנו לא צד לו. למען האמת, גם לא ידעתי שמתקיים הליך כזה. מבחינתי, אחרי הזכייה שלנו במשפט ואחרי שיצא הצדק לאור, זה נמצא מאחורי לגופו של עניין, לא הייתה לי הכרות מוקדמת עם השופטת בלטמן קדראי, ברור שגם לא הייתה לי הכרות אישית איתה ומעולם לא החלפתי איתה מילה וחצי מילה מחוץ לדיונים בבית המשפט בתביעת הדיבה שהגשנו בני ואני נגד אורן קדוש. כך גם אינני מכיר ולא הכרתי ולא פגשתי את בעלה של השופטת ולא היה לי שמץ של מושג שהוא נתן שירותים לעירייה. אני חותם על אלפי שיקים, ואת רוב האנשים או הגורמים שלהם מיועדים השיקים אינני מכיר ולא חייב להכיר. אבל, אם מישהו עוד הטיל ספק בפסיקתה של השופטת בלטמן קדראי, באה הפסיקה של השופטת רחל ברקאי בערעור בבית המשפט המחוזי בבאר שבע וחזרה בדיוק על אותה פסיקה וקבעה, שהיתה הוצאת דיבה ולשון הרע וחייבה את אורן קדוש לשלם לנו 120 אלף שקלים (בדיוק כמו בפסיקה של השופטת בלטמן קדראי ) צמודים מיום הפסיקה של השופטת קדראי. האם גם עם השופטת ברקאי מבאר שבע או עם מי מבני משפחתה יש לעירייה או לי קשרי עבודה או הכרות? ברור אם כך מה שוות הטענות והאמירות של ילון הכט".

מדוברות מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין נמסר: "בית הדין המשמעתי הוא גוף עצמאי, המקבל החלטותיו באופן מקצועי על פי פרמטרים משפטיים. אנו מאמינים כי בית הדין קיבל את ההחלטה הנכונה, על סמך דיונים מעמיקים וחומרים שהוצגו בפניו, ואם אדם כזה או אחר חש כי נפגע מההחלטה או חושב שאינה מוצדקת- הרי ששמורה לו זכות הערעור, על פי המועדים הקבועים בכללים״.

דוברת בתי המשפט לא העבירה את תגובתה עד מועד סגירת הגיליון.

חדשות אילת