פרסומת
דלג

איפה הם היום

מאת: אביבה דקל ● 14/2/2014 06:47 ● ערב ערב 2641
הם החזיקו בתפקידי מפתח בעיר, חיו כאן, השפיעו, והמשיכו בדרכם, משאירים מאחוריהם חברים שמתגעגעים עד היום.שלחנו את אביבה דקל לחפש לאן נעלמו האנשים ששימשו בעיר בתפקידים כאלו ואחרים, מה הם עושים היום ועד כמה, אם בכלל הם מתגעגעים לאילת
איפה הם היום

אילת בהיותה עיר מרוחקת, זימנה אליה לא פעם, בעבר, ממש כמו שקורה גם בהווה, בעלי תפקידים שחשבו שהם רק מגיעים לעשות כאן את תפקידם ולהמשיך הלאה. אלא שכמו שבדרך כלל קורה באילת, מהר מאוד מצאו האנשים האלו את עצמם נקשרים חזק בחיי העיר והקהילה והופכים לחלק בלתי נפרד ממנה, מה שגם הקשה על הפרידה.

מניהול מלון לאימפריה מלונאית- דוד פתאל


דוד פתאל, יליד חיפה, הגיע לאילת בשנת 1986 כדי להשתלב ברשת 'ישרוטל' כסגן מנהל מלון 'המלך שלמה'. דוד שהיה אז בן 29 הגיע לאילת מהרצליה, שם שימש כסגן מנכ"ל מלון 'דן אכדיה'. מהר מאוד הפך פתאל הצעיר לאחד המנהלים האהובים ברשת, וכולם ניבאו לו גדולות ונצורות. כשנפתח מלון ה'רויאל ביץ'' הרימו רבים גבה כשלא הוא היה האיש שהתמנה לתפקיד המנכ"ל, אבל כבר אז דוד לא התרגש ואמר: "לי יש תכניות הרבה יותר גדולות". אולי זו הסיבה שלא רבים הופתעו כשבשנת 1992 הוא עזב את 'ישרוטל' כדי להקים את חברת המלונות של אפריקה ישראל- 'הולידי אין', אותה עזב בשנת 1998, בשיא הצלחתו כשכיר, כדי להקים את הרשת שלו "חברת פתאל לניהול מלונות בעמ'".

"במבט לאחור, היית מגיע לאן שהגעת, לולא הגעת לאילת לעבודה ברשת 'ישרוטל'?
דוד: "אילת גרמה לי להבין את המשמעות של תיירות נופש בין לאומית ותרמה רבות להתפתחות הניהולית שלי ולהבנת תיירות הנופש".

"תמיד ידעת שתגיע כל כך רחוק?"
"ממש לא. כל צעד היה בסיס לצעד הבא".

"מה אהבת באילת?"
"חוף ים חברים – משפחה אחת גדולה. מעבר לעובדה שאילת תרמה להתפתחותי המקצועית, מאד נהניתי באילת. הייתה זו תקופה מאושרת בשבילי גם בעבודה וגם במשפחה".

לאור העובדה שרכשת מספר מלונות באילת, האם אתה מאמין בעתידה של אילת כעיר תיירות?
"אני מאמין גדול בעיר אילת ובעתידה".
כיום מתגורר דוד פתאל בתל אביב משם הוא חולש על ממלכת התיירות שהקים. לחברת 'פתאל לניהול מלונות בעמ'' יש כתשעים בתי מלון, מהם שלושים בארץ והשאר במערב אירופה. מרבית המלונות הם בבעלות החברה והשאר בשכירות או ניהול.

מאז ולתמיד סופרת - דורית זילברמן


לאילת הגיעה דורית זילברשטיין כנערה עם הוריה. אביה, אברהם גינזבורג ז"ל, הוזמן לאמן את קבוצת הכדורגל המקומית, ואמה עבדה בבנק לאומי. באילת סיימה דורית את כיתות י'א וי'ב בתיכון 'גולדווטר'.
לסיבוב השני שלה באילת, הגיעה דורית בשנת 1980, עם בעלה מנחם ז"ל ושני ילדיהם, תום בת הארבע ודין בן השנה, והתקבלה לעבודה בתיכון בו למדה כנערה. תחילה כמורה מחליפה ובהמשך כמורה לספרות בחטיבה הגבוהה. באילת נולדה בתם השלישית של בני הזוג זילברמן- אביגייל.
באילת היא גם כתבה את ספרה הראשון שיצא לאור בהוצאת 'הקיבוץ המאוחד'- 'שיעור ראשון ברכיבה על סוסים'. מאז בממוצע של אחת לשנתיים, פרסמה דורית רומן נוסף בהוצאות הספרים הגדולות בישראל ויחד עם מנחם ניהלה בעיר את אחד המקומונים. שש שנים אחרי שהפציעו בעיר, חזרו השניים למרכז. דורית השלימה את לימודי התואר השלישי וכיום היא דוקטור לספרות ופילוסופיה. בתאונה קשה שעברה בעת טיול עם מנחם באירופה, נפצעה דורית קשה, פציעה שגרמה לה להקדיש שנה שלמה מחייה לשיקום. "התאונה שינתה את חיי בהרבה דרכים טובות. אין ספק שהחיים נחלקו מאז ללפני ואחרי התאונה. נותרתי עם אחוזי נכות גבוהים, אבל עם הידע של מה עיקר ומה תפל בחיים..". היא מספרת.
בשנים האלו המשיכה דורית לכתוב ספרים, וכדי להתפרנס ערכה, הרצתה, הדריכה סדנאות לכתיבה יוצרת והייתה סופרת צללים של כמה וכמה אנשים מוכרים. מנחם ודורית נפרדו בחברות והיא חזרה ללמוד, הפעם משפטים. כיום היא מתגוררת בדירה בתל אביב, ממשיכה לכתוב ובמקביל בעלת משרד עורכי דין בשותפות עם החוקר הפרטי הנודע מישל חדד, שגם הוא משמש בהווה כעורך דין. "דורית זילברמן עורכת הדין, תומכת בדורית זילברמן הסופרת", היא מספרת.
בדצמבר האחרון עלה הספר של דורית- 'פמילי סיקרטס' בשפה האנגלית לחנות הספרים הגדולה בעולם – ה'אמזון', והגיע למקום ראשון מתוך שני מליון ספרים אלקטרוניים הנמכרים בחנות בקטגורית הרומן ההיסטורי ולמקום ה- 14 במכירות כלליות, וכמו שהיא אומרת: "אני מבלה שעות על שעות בחדר האינטימי שלי, אבל העולם הגדול נפתח דווקא שם בפני".

התושב הלא תושב- רפי שדה



תמונת כתבה


אחד האנשים המזוהים ביותר עם התיירות באילת, שהיה אף מעורה מאוד בחיי הקהילה בעיר הוא רפי שדה. בפועל הוא אמנם התגורר באילת רק שנתיים- בשנים 1972 ו- 1973, אז הגיע לאילת כדי לפתוח ולנהל את מלון 'לרום', ועדיין נוכחותו ריחפה מעל העיר כאילו היה תושב המקום לכל דבר. בתקופה ההיא של 'לרום', פגש רפי את דורית, שהתארחה במלון. השניים נישאו והם חיים באושר עד עצם היום הזה, כך שתמיד יהיה משהו שיזכיר לרפי את אילת. למרות הזמן הקצר בו התגורר באילת, היה רפי שדה אחד הדמויות שחייו היו שזורים בחיי העיר, בשל העובדה ששב אליה שוב ושוב לפרקי זמן שונים בעקבות תפקידים שונים שמילא. אגב כך יצא שהוא בילה באילת לפחות שלושה ימים בשבוע במסגרת תפקידיו. רפי ניהל את רשת 'סונסטה' ישראל בשנים 1983 עד 1985, כשאחד ממלונות הרשת היה מלון 'הסלע האדום' באילת. בשנת 1986 הוא חזר לאילת כמנכ"ל רשת 'ישרוטל', משרה בה כיהן עד אמצע 2010. אחרי שעזב את 'ישרוטל' שב רפי שדה לאילת, שוב למספר ימים בשבוע, הפעם כמנכ"ל רשת 'פתאל' עד שעזב באמצע 2012. תקופה מסוימת אף כיהן שדה כיו"ר התאחדות מלונות אילת.
"מאד נהניתי מהמעורבות שלי בחיי העיר", אומר רפי שדה, "נפגשתי בתקופות שונות עם אנשים מיוחדים מתושבי העיר, ואתם נוצרו יחסי חברות אמיתיים בעיקר בתקופה בה חייתי בעיר כתושב. אני שומר על הקשר עם החברים. אמנם הקשר אינו רצוף, ואנחנו מתראים רק מדי פעם במהלך ביקורי בעיר, אך החברים יקרים לי מאוד".
בהווה רפי שדה מתגורר בהרצליה, עובד כמנהלה הכללי של רשת מלונות 'דן' ושוב קשור לעיר, שכן לרשת שתי מלונות באילת – 'דן אילת' ו'דן פנורמה'.

מקופת חולים 'לאומית' באילת לצמרת הרפואה בארץ- נילי ואבי זליקובסקי



תמונת כתבה


נילי ואבי זליקובסקי הגיעו לאילת לפני נישואיהם בשנת 1968. אבי - כרופא שסיים את הסטאז' והיה חייב לשרת 1/2 שנה בעיר ספר, עקב שחרורו המוקדם מצה"ל וצאתו לאיטליה ללימודי הרפואה, ונילי שימשה באילת כאחות חדר ניתוח, שהעניק סיוע זמני וקצר, כפי שהיה מקובל באותם ימים. השניים התאהבו בעיר ובאנשים, וכשהציעו להם לשוב לאילת, הם ידעו כי זה המקום להתחיל בו את החיים. בשנת 1969 הם חזרו לעיר, הפעם כזוג נשוי.
אבי התחיל לעבוד כרופא משפחה בקופת חולים 'לאומית', אותה שינה מקצה לקצה. החל מנטיעת עצים, צביעת המרפאה, והוספת 2500 חברים חדשים למרפאה הקטנה. באילת יזכר תמיד כרופא שהיה רץ ממלון למלון, לטפל באורחים או העניק טיפול לצוות פועלי קצא”א בעיר. נילי חזרה לעבוד כאחות בחדר הניתוח של 'יוספטל'.
"אמנם חיינו באילת תקופה קצרה", אומרת השבוע נילי, "אך היו לה השפעות רבות על חיינו. היו לנו חברים רבים, נהנינו מכל רגע וחשנו כבני בית".
תקופת חייהם באילת הסתיימה בסוף 1971, שנתיים בלבד לאחר שהגיעו, כשאבי קבל שיחת טלפון שהזמינה אותו להגיע לבית החולים 'בילינסון' לטובת התמחות בכירורגיה, מטרתו המקצועית החשובה. בני הזוג נפרדו באילת ולמרות שחיו כאן פרק זמן קצר, הם התחברו לקהילה המקומית עד כי נדמה שחיו כאן שנים. במרכז, אבי החל התמחות של 6 שנים ב'בילינסון' בכירורגיה כללית, ולאחריה בניתוחי כלי דם, ונילי יצאה לתפקיד אמא ועקרת בית (זמנית) לגדל את שרון שנולדה באילת.
"תמיד היינו בטוחים שעוד נשוב לאילת", היא מספרת, "אלא שמקצועית זה אף פעם לא היה בזמן, כי המרוץ התמידי, המקצועי והאקדמי, דרש את כל תשומת הלב והאנרגיות".
מאז אילת אבי הצליח בכל. הוא שימש כמנהל המחלקה הראשונה אותה לניתוחי כלי דם בבית החולים 'בילינסון', מחלקת אותה הקים. לפני שנתיים הוא יצא לגמלאות כשהוא נחשב מבחינה מקצועית לאחד מבכירי המנתחים בארץ.
נילי בילתה את שנותיה בלימודים אקדמאים, משך 30 שנה ניהלה חדרי ניתוח ב'בלינסון' וב'שניידר', עסקה בפרויקטים מקצועיים רבים, ואף כתבה ספרי ילדים בתחומי המקצוע ועוד.
אבי זליקובסקי פיתח כמה המצאות חשובות כמו מכשיר הלימפהפרס להורדת בצקות, ובגיל ארבעים קיבל פרופסורה.
יחד הקימו אבי ונילי זליקובסקי בשנת 1994, את המרכז הרפואי ברמת גן 'נארא' (נילי אבי רפואה איכותית). מרכז רפואי פעיל ביותר בו עובדים ממיטב הרופאים בארץ. חמישה חדרי ניתוח, ניתוחי מוס, גניקולוגיה ומרפאת כאב וגסטרו. אבי מכהן כמנהל הרפואי במרכז, ממשיך לנתח ועסוק יותר מתמיד.
נילי משמשת כמנכ"ל 'נארא' וממשיכה במסורת מקצועית השמה את הדגש על השירות לרופאים והמטופלים כאחד.
"במעט הזמן שנותר לנו, מדי פעם אנחנו נפגשים עם חבר'ה אילתים בצפון או ב'נארא' לכאן הם מגיעים לא פעם כמטופלים. בקיצור - אין לנו רגע דל", אומרת נילי. בהווה מתגוררים בני הזוג בכפר שמריהו, מנהלים בית פתוח בסופי שבוע ושמחים לאורחים, אנחנו מאושרים ומטפחים משפחה לתפארת, 4 בנות, 10 נכדים ואחד שבדרך".

מבסיס 'עציון' לנספחות צהל בארצות הברית -אהרון (ילו) וחסיה שביט



תמונת כתבה


אהרון שביט (ילו), הגיע לאילת עם חסיה אשתו ובנותיו טלי ושרון, כשמאחוריו קריירה מפוארת בחיל האוויר - קריירה שהפכה אותו למיתוס של ממש. המשפחה נחתה באילת באוגוסט 1971, הישר מבסיס חיל האוויר 'רמת דוד', שם שירת סגן אלוף שביט כסגן מפקד הבסיס. לאילת הוא הגיע בדרגת אלוף משנה, כממונה על תכנית הבניה של בסיס חיל האוויר 'עציון' בבקעת הירח שבסיני, בסיס בו שירת אחרי השלמת בנייתו כמפקד.
עד שהושלמו עבודות הבניה של הבסיס, ומגורי אנשי חיל האוויר ששרתו בו, התגוררה משפחת שביט באילת. משנסתיימה הבניה, עברו ילו ומשפחתו להתגורר בבסיס 'עציון'. אלוף משנה אהרון ילו שביט כיהן כמפקד הבסיס עד יולי 1976. חסיה וילו שביט הפכו לחלק בלתי נפרד מאילת גם כאשר התגוררו בבסיס 'עציון'. הבנות טלי ושרון למדו בבתי הספר בעיר וחסיה וילו, שהם אוהבי אנשים ואוהבי חברה, רכשו לעצמם חברים רבים אתם הם בקשר עד היום. על השנים האלו באילת אומר ילו "אלו היו שנות חיינו היפות ביותר. אילת תמיד תישאר בזיכרוננו כחלום שלא ישכח לעולם".
את בקעת הירח עזבו ילו, ובני משפחתו בשנת 1976 לארצות הברית שם התמנה ילו לנספח חיל האוויר לארצות הברית וקנדה והועלה לדרגת תת אלוף.
כיום מתגוררים בני הזוג ברמת השרון. ילו עובד בחברת 'אלול טכנולוגיות' בתפקיד סמנכ"ל מבצעים. תחום עיסוקו ייצוג חברות בתחום התעופה מארה"ב לישראל. אחד הפרויקטים היותר חשובים של חברת 'אלול' היה הבאת מטוסי ה- 16F ארצה, מטוסים המהווים את חוט השדה של חיל האוויר, כמו גם את מערכות המכ"ם.
המנהלת הבלתי נשכחת- אירית פרלמן, בנק 'לאומי'

אירית פרלמן, המנהלת המיתולוגית של סניף בנק 'לאומי' באילת, הגיעה לעיר בשנת 1990



תמונת כתבה


הגעתה לנהל את סניף אילת, היה סוג של פצצה שהוטלה בעיר- גם אישה ועוד לא נשואה מנהלת את בנק 'לאומי' אילת? לזכותה של אירית יאמר ששבועיים אחרי שקיבלה את ההצעה לנהל את הסניף באילת היא קיבלה על עצמה את המשימה ועשתה זאת בגדול. "החלטתי להיענות להצעה מאחר וראיתי באילת אתגר אישי ומקצועי", היא מספרת השבוע, "מבחינתי אילת הייתה כמו תפקיד בחו"ל, משהו שונה מכל אורח החיים שהכרתי, אם זה בכרמל בחיפה או בת"א, ומצד שני עם אפשרות להיפגש עם המשפחה והחברים מתי שארצה. בקיצור עם היתרון של משהו חדש ומרגש ובלי החיסרון של הבדידות והמרחק מהמשפחה. תפקיד מנהלת סניף אילת של הבנק, היווה עבורי אתגר עצום".
אחרי שהאילתים התרגלו שיש בעיר מנהלת בנק שהיא אשה וגם אינה נשואה, המשיכה אירית בחדשנות וילדה את ליאור בנה כאם חד הורית.
"אני מוכרחה לציין שליאור היה כעין הילד של כולם. כולם אהבו אותו ופרגנו לנו לאורך כל התקופה. כששואלים אותי היום איזו תקופה הייתה היפה בחיי, אני יכולה להגיד בלב שלם שאילת הינה אחת מהתקופות האלו. הגעתי לאילת לקדנציה של 4 שנים, ונשארתי 2 קדנציות. בסך הכל 8.5 שנים שעברו עלי עם אירועים שלא אשכח לעולם. הסניף התפתח מאוד והייתה אווירה של משפחה ותמיכה, ולמרות היחסים החבריים והעסקיים כולם ידעו את הגבולות. גם אישית עברתי אירוע נוסף חזק, פרט להולדת בני, מחלת הגיאן ברה, שבגללה נעדרתי מהעיר במשך 4 חודשים. לא אשכח איך כולם דאגו לי והגיעו לבקר אותי עד חיפה הרחוקה.
לא הכרתי עוד עיר כמו אילת, בה האנשים מאוד חמים ומלאי עזרה ופרגון אחד לשני. בכל מקרה זה מה שאני הרגשתי, ולמרות שאני כבר 16 שנה לא בעיר, עדיין נשארו לי חברים מאד טובים עמם אני בקשר רצוף".
עם סיום הקדנציה השנייה שלה באילת, חזרה אירית לתל אביב והמשיכה לנהל עוד שורה מסניפי הבנק. כיום תמצאו אותה מנהלת את סניף 'איינשטיין', הצמוד לקניון רמת אביב שם היא גם גרה.
ליאור, הילד שנולד לאירית באילת, כבר ממש לא תינוק ולפני מספר שבועות השתחרר מהצבא.








חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש