טור יהדות

פרשת 'בא'

מדי פעם עולה השאלה מאיפה הרבנים יודעים מה אלוקים רוצה? וכי הוא דיבר איתם וגילה להם את רצונותיו ודעותיו? מי שם אותם, את כל הרבנים שיחליטו על חיינו, האם הם הסגנים של אלוקים? האמת היא שתלוי מי השואל. יש מי ששואל על מנת להתריס ולהביע זלזול בדברי חכמים. על סוג זה של אנשים אמר שלמה המלך "אל תען כסיל כאיוולתו" . אך יש מי ששואלים באמת, מתוך רצון להבין, ובשבילם כתבתי את הטור השבוע.

לאחר שפרעה חוטף עשר מכות, הוא אינו מוכן לסבול יותר, ולכן הוא מחליט שהגיע הזמן לשחרר את בני ישראל ממצרים, להוציא אותם מעבדות לחרות ומשעבוד לגאולה. בעקבות יציאת מצרים הקב"ה מצווה את משה רבנו שיצווה את בני ישראל מספר דינים שיעשו לאורך הדורות, שיהיו זכר ליציאת מצרים. בין המצוות הללו נמנים מצוות פדיון הבכורות – זכר לכך שהקב"ה הציל את הבכורות של עם ישראל והם לא מתו יחד עם כל הבכורות במצרים. מצווה נוספת היא לחגוג את חג הפסח, להביא קורבן פסח ולאכול מצות – זכר למצות שאכלו אבותינו במצרים. מצווה שלישית היא מצוות תפילין. הקב"ה מצווה אותנו להניח תפילין על הראש ועל הזרוע, והתפילין הללו יזכירו לנו בכל יום, את יציאת מצרים. בפרשה לא נאמר במפורש שאנחנו צריכים להניח תפילין, ולא נכתב שהתפילין צריכות להיות עשויות מעור של בהמה, בצורת ריבוע וצבועות בשחור. גם לא נכתב בפרשה מה בדיוק צריך להיות מונח באותה קופסא שחורה הנקראת "תפילין". עם כל זאת, לא תמצא היום יהודי אחד בכל העולם שיאמר לך שתפילין נראות אחרת מהתפילין שכולנו מניחים. מדוע אין מי שמערער על הלכות התפילין למרות שהן אינן כתובות בתורה אפילו לא ברמז? מאין אנחנו יודעים שכאשר ציווה ה' בפרשתנו לקשור אות על ידינו ובין עינינו, שהכוונה היא לאותן התפילין שאנחנו מניחים? אולי התכוון הקב"ה שנקשור סתם חוט של פשתן או סוג אחר של חוט והוא יהיה האות, הסימן ליציאת מצרים. התשובה היא – שהלכות התפילין הן "הלכה למשה מסיני". כלומר, כאשר הקב"ה ציווה את משה לקשור "חוטים" על היד ובין העיניים, הוא גם נתן לו את ההסבר כיצד בדיוק צריכים להראות אותם "חוטים" עם כל הדקדוקים ההלכתיים הנדרשים על-מנת לקיים מצווה זו. ואף אחד לא מערער על הלכה זו כי לא ניתן לפרש אחרת ולהתווכח עם משה רבנו. מי שנתן את התורה נתן גם את ההוראות כיצד עלינו לקיים אותה. כפי שהדבר ברור לגבי התפילין, כך נכון הדבר לכל יתר שש מאות ושלוש עשרה המצוות הכתובות בתורתנו הקדושה. ההוראות שבעל-פה, שנכתבו במשנה ובגמרא ובשולחן ערוך. כיצד שומרים שבת ומדוע אם עושים פעולות מסוימות זה נחשב לחילול שבת? מתי אישה צריכה לטבול במקווה ומדוע בכלל לטבול במקווה האם לא מספיק להתקלח באמבטיה בבית, מה נחשב לאוכל כשר ומדוע מאכלים אחרים נחשבים לטריפה ואסורים באכילה? את כל הדינים הללו לימד משה רבנו את אבותינו בעל-פה, וכך הם נלמדו במשך הדורות, עד שנכתבו כל ההלכות והדינים בתלמוד הבבלי. הכל כתוב, וזה שלנו, של כל אחד ואחת מאתנו. רוצים לדעת יותר? – תפתחו את הספרים ותקראו.

חדשות אילת