טארוט

סיפור השבוע מחדר עבודתי 

הספרית הזו הפתיעה אותי במיוחד, היה לה כל מה שאדם יכול לבקש לעצמו, מוניטין כסף מכונית נוצצת עם גג פתוח. היא עצמה נראית מיליון דולר. הבית והילדים מטופחים בהגזמה, רק מותגים!  בעל מפרגן ואוהב. אבל, ויש אבל, הכל רק מבחוץ.  "בפנים, עמוק בפנים, רחל רקוב לי", אמרה לי. "אני שונאת את החיים שלי. מילכדתי את עצמי במשכנתא גבוהה עבור הווילה הזו, קניתי לבת שלי מכונית ויש לי עליה חובות. שיפצתי את המספרה ואני עובדת מהבוקר עד השעות המאוחרות של הערב, בכדי שאוכל לעמוד בכל התשלומים הללו", היא מספרת בלהט. "פתחתי סלון כלות במספרה, אבל אני שונאת את החיים שלי", היא בוכה ומקנחת את האף המדהים והמשופץ שלה. "אני לא ישנה בלילה!", היא משתפת אותי באותו פרץ בכי. היא פשוט נשפכה כמו בלון שהתפוצץ ברגע שהתחלתי את דברי בכך ש"יש לך הכול אבל אין לך כלום". היא התפוצצה. הקלפים שלה היו דבר והיפוכו. הרבה מאוד שואו. המשפחה בזבזה הרבה מאוד כסף שלמעשה רק האימא הכניסה. "כל לילה אני בוכה כי כואב לי מאוד. כפי שראית בקלפים גילו אצלי את המחלה ואני לא יודעת כיצד לספר לבעלי ולילדים שאני מוכרחה למכור את הווילה, לסגור את המספרה, ואולי למכור את הרכב הזה שעולה לי הון להחזיק". 
אפשרתי לה להוציא הכול ואז ביקשתי אותה להתרווח לנשום ולצאת יחד איתי למסע גילוי חייה.
הקלפים הנחו אותנו לכך שאם היא תצמצם בתשעים אחוז את נכסיה ואת היקף עבודתה, היא תישאר עם מאה אחוז שמחה, שלווה ואושר. לימים נפגשנו שוב. בהמלצתי היא מכרה את  הווילה המפוארת ורכשה בית נאה עם יחידה צדדית. היא התגברה על מחלתה, אך בעיקר למדה את הלקח הנורא שיכול לבוא בעקבות ניקור מוגזם של עיניים. אניטה כעת חיה ללא חובות. "המכונית קטנה אמנם", היא קורצת לי בשובבות האופיינית לה, אבל היא מתנחמת מאוד מכך שהלקוחות שלה באות אליה הביתה ליחידה. אניטה מבקשת שאשתף את האילתים בסיפורה. תגידי להם שצניעות היא הנוסחה האמיתית לחיים. וכך אני עושה- משתפת בסיפור, שהרי כמעט כל אדם מכיר תקופת זמן כלשהי בחייו בה הוא הצליח ופתאום קלט שאין לו כלום, כיוון שאין לו את עצמו.

חדשות אילת