יהדות - פרשת 'אחרי מות - קדושים'

פרשת 'אחרי מות - קדושים' 

שלמה המלך, החכם מכל אדם אמר במשלי: "מחזיק באוזני כלב עובר מתעבר על ריב לא לו", כלומר, אדם שמתגרה לחינם בכלב עובר שלא מציק לו, מכניס את עצמו למריבה מיותרת. ובעברית של ימינו – " מה אתה דוחף את האף שלך". הפסוק הזה ממשלי קפץ לי לראש באופן אוטומטי כאשר שמעתי את שר הביטחון שלנו אומר בראיון לתקשורת, ששליט צפון קוריאה הוא מטורף. ועל מנת לחזק את דבריו, הוא חזר והודיע שכל ראשי השלטון בצפון קוריאה, הם חבורת מטורפים. ואני תמה, מי כאן המטורף? מה אתה דוחף את האף שלך למדינה במזרח הרחוק, שנמצאת אלפי קילומטרים רחוקה ממך? האם חסרות לך צרות מהשכנים הנחמדים מהמזרח התיכון ובפרט שאותה מדינה מחזיקה יכולת גרעינית בליסטית ולשיטתך הם מטורפים ובלתי צפויים, אז הם עלולים בשיגעונם לזרוק עליך איזו פצצה אחת או שתיים ואולי מתקפת סייבר קטנה שתשבש לכולנו את החיים, כפי שעשו הצפון קוראנים בשנה שעברה לאולפן בהוליווד שם יצרו קומדיה על שליט צפון קוריאה וחטפו מתקפת סייבר שגרמה להם נזקים של מיליוני דולרים. האם שר הביטחון לא יודע לשים מחסום לפיו? הרי הוא אמר שהוא עובר ניתוח להארכת הפתיל הקצר שלו. כנראה שהניתוח לא הצליח.
השבת נקרא 2 פרשות מחוברות, פרשת 'אחרי מות' ופרשת 'קדושים'. הפסוק אשר פותח את פרשת 'קדושים' הוא ציווי של הקב"ה: "קדושים תהיו". אנחנו אוהבים אנשים קדושים. הרבה מאוד אנשים מתגאים בכך שיש להם קשרים כאלו ואחרים עם כל מיני קדושים. יופי להם. אבל הציווי להיות קדושים אינו מכוון לאנשים בודדים. הקב"ה מצווה את כולנו ומצפה מכולנו להיות קדושים. אך איך בדיוק הופכים להיות קדושים? פרשני התורה נתנו מספר הסברים לציווי מיוחד זה. לדעת רש"י כוונת הציווי הוא: "להיות פרושים מן העריות", לחיות חיים של קדושה אלו הם החיים שבין בעל לאשתו, לכן האיש  נושא את אשתו על ידי כך שהוא נותן לה טבעת ואומר לה- "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל". מי שחי חיי אישות על פי התורה, ולא חוטא בגילוי עריות – קדוש יאמר לו. הרמב"ן לעומת זאת מרחיב את חובת הציווי להיות קדוש לכל תחומי החיים. לדעתו של הרמב"ן בכל דבר שהתורה התירה לנו חובה עלינו לקדש את עצמנו. "קדש עצמך במותר לך". מותר לאכול – אבל תהיה קדוש ואל תאכל כמו חזיר, מותר לישון – אבל אל תהיה עצלן שישן כל היום. מותר לשתות יין – אבל קצת , אל תשתה עד שתשתכר ותהפך לבהמה. מותר לדבר – אבל אל תהיה גס רוח שמנוול את פיו, וכך בכל תחומי החיים. הכל במידה ובשכל. זאת המשמעות של להיות קדוש, וכל אחת ואחד מאתנו צריך ויכול להגיע לכך, אחרת התורה לא הייתה מצווה אותנו על כך. התורה לא ניתנה ליחידי סגולה ולא למלאכי השרת. כולנו מסוגלים להגיע לדרגות הכי עליונות, כל מה שנדרש מאתנו זה קצת מאמץ, להתחיל עם הדברים הקלים ובכל פעם להוסיף קצת לאט לאט. כמו תוכנית חיסכון, כמו אימון בחדר כושר. אני באופן אישי ממליץ לנסות להתחיל בכך שנשים רסן לפה שלנו, וככל שנשמור את פינו, כך נחסוך מעצמנו ומסביבתנו מריבות מיותרות. איווט שומע?

חדשות אילת