יהדות - פרשת 'בהעלותך'

פרשת 'בהעלותך'

לפני כחודשיים, אבי מורי הריני כפרת משכבו, אושפז במצב קשה מאוד בבית החולים 'סורוקה'. מנהל המחלקה אמר לנו שיש לו 48 שעות לחיות והוסיף ואמר: "אתם אנשים מאמינים, תתפללו". באותו רגע קיבלתי החלטה, שאני חייב לעשות משהו מיוחד שייזקף לזכותו של אבי ז"ל כדי שה' יטה אליו חסד. יצאתי מהמחלקה ופניתי לדוכן התרמה של  'אדי' וחתמתי על כרטיס לתרומת אברים. מאז עברו חודשיים ואבי החזיק מעמד. בלי ריאות, כשהרופאים נבוכים ואינם מבינים כיצד הוא מצליח לחיות, בלי הנשמה, מדבר צלול, נוטל ידיים, מניח תפילין, מתפלל, מברך ומודה לקדוש ברוך הוא על כל נשימה בבחינת "כל הנשמה תהלליה הללויה", להודות לה' על כל נשימה ונשימה. שמא תאמרו מה ערך יש בחיים כאלה? יש ויש. חז"ל לימדו אותו "שיפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה, יותר מכל חי העולם הבא". אבא זכה ואנחנו זכינו לעוד חודשיים איתו. סיפרתי כאן בטור בעבר על אחי הבכור משה, שהוא נכה עם פיגור, ועל מסירות הנפש של הוריי, ובמיוחד של אבי ז"ל בטיפול בבנו החולה. ובכן ..
השבת נקרא בפרשת 'בהעלותך' על מרים ואהרון הצדיקים, אחים של משה רבנו, שטועים ומדבר לשון הרע על משה אחיהם הצעיר. רש"י מסביר שהטענה של מרים ואהרון הייתה על כך שמשה התגרש מציפורה אחרי מעמד סיני, מפני שהוא נביא שחייב להיות בקשר תמידי עם ה', ולכן אין לו אפשרות לחזור לאשתו. מרים ואהרון טענו שגם הם נביאים, ובכל זאת הם נשארים לחיות עם בני זוגם. העובדה שאתה נביא, לא מצריכה אותך להתנזר מחיי העולם הזה. גם נביא צריך להתחתן ולפרות ולרבות. כששמע ה' את לשון הרע של מרים על אחיה משה, הוא כעס מאוד והעמיד את מרים ואהרון על טעותם. אין לכם מה להשוות את עצמכם למשה כלל וכלל. אומנם גם אתם נביאים, אבל הדרגה של משה רבנו היא פי מיליון יותר משל כל הנביאים גם יחד. אין שום מקום לערוך השוואה בין דרגת הנבואה של משה לדרגה שלכם. לכן משה היה צריך לפרוש מאשתו ואילו אתם הנביאים האחרים, חייבים להישאר נשואים ואסור לכם להפסיק לחיות חיי אישות. לפני התוכחה הקשה של ה' למרים ואהרון מקדימה התורה ואומרת "והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה". אין אדם יותר ענו ממשה רבנו. אין אדם צדיק יותר ממשה רבנו. ובכן ... מור אבי ז"ל היה קורא בתורה בבית הכנסת במשך עשרות שנים. לפני שלושים שנה בערך בשעה שהגיע אבי לפסוק "והאיש משה עניו מאוד", הוא הסתכל על בנו הנכה משה והתפרץ בבכי חסר מעצורים. הוא ממש התפרק לרסיסים מצער על בנו החולה, חסר הישע, שהיה גם כן ענו מאוד. במשך דקות ארוכות השתררה דממה בבית הכנסת כשרבים מהמתפללים מזדהים בבכי חרישי עם בכיו של אבי. אחרי 10 דקות שנדמו בעיניי כנצח, הצליח סוף סוף אבא לסיים את הפסוק ואת הפרשה כולה. מאז ועד היום, בכל פעם שאנחנו מגיעים לפרשת 'בהעלותך' לקריאת הפסוק הנ"ל, הלב שלי דופק באופן מואץ. הזיכרון על צערו ובכיו וזעקתו של אבי ליוו אותי וכנראה ימשיכו ללוות אותי למשך כל ימי חיי.  ברצוני לנצל במה זו על מנת להודות לכל מי שליווה אותנו בשבועות הקשים הללו , בתפילה בעזרה ובכל דרך אפשרית. ה' ישלם לכם על פועלכם הטוב ותהיה משכורתכם שלמה מאיתו יתברך. 

הטור מוקדש לעילוי נשמתו של אבי מורי ורבי ועטרת ראשי ניסים גד בן מאשה לבית שנה פרץ. הריני כפרת משכבו ותהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. 

חדשות אילת