פרסומת
דלג

כדי שהחיים יהיו טובים יותר

מאת: קובי מרווה ● צילום: אילוסטרציה ● 12/6/2019 09:22 ● מה נשמע 605
בשנים האחרונות, במקביל לעלייה בהיקף תופעות לא בריאות בחיינו כמו: לחץ, תחושת בדידות, חוסר שביעות רצון מיחסים, חוסר סיפוק מקשרים חברתיים, דיכאון, חוסר מימוש ועוד תופעות אישיות וחברתיות שונות, יותר ויותר אנשים פונים למקצועות הפסיכותרפיה ומבקשים להשתלב בתחומי טיפול במסגרות שונות ³ סביונה קרמר, שותפה מנהלת במכון 'ברקאי', שמרכזת את התוכנית החדשה להכשרת מטפלים זוגיים ומשפחתיים שנפתחה בשנתיים האחרונות באילת מסבירה את העלייה החדה הזו ברצון לעזור לאחרים, את הצורך במישהו מבחוץ שיעשה לכם סדר ולמה דווקא אחרי גירושים יותר ויותר זוגות פונים לייעוץ משפחתי
כדי שהחיים יהיו טובים יותר
מחפשים פתרונות אצל בעלי מקצוע תמונת אילוסטרציה

לפני כשנתיים הגיעה לסביונה קרמר, שותפה ומנהלת במכון 'ברקאי' להכשרת מטפלים זוגיים,  פנייה ממחלקת הרווחה באילת ובקשה להעביר הכשרה מקצועית בתחום לאנשי המקצוע באילת העוסקים בטיפול זוגי ומשפחתי. "הצורך היה מאוד גדול", נזכרת סביונה, "והבנו שאנשי מקצוע בעיר חיכו להכשרה הזו 13 שנה. החלטנו להרים את הכפפה ולהתחיל בתוכנית הכשרה. בתוכנית השתתפו 20 יועצים חינוכיים, עובדות סוציאליות ומטפלות באמנות- אלו אנשים שעובדים עם משפחות ומטפלים בהן, ולכן הכשרה כזו היא חובה עבורם". 
רגע אחרי שהם חותמים על סיום מחזור ראשון בהצלחה רבה, במכון 'ברקאי' מעוניינים להמשיך בתהליך החשוב ולפתוח מחזור נוסף לעובדים סוציאליים, יועצים חינוכיים, פסיכולוגים ומטפלים באמנות אם יהיו מתעניינים. על הדרך ניצלנו את ההזדמנות כדי לקבל כמה וכמה תשובות לשאלות בתחום.  

 

איך את מסבירה את ההתעניינות הרבה במקצועות הטיפול בשנים האחרונות?
"אני חושבת שאנשים מחפשים מקצועות שיוכלו לתרום לזולת, לעבוד לפי הערכים שלהם. זה מקצוע משמעותי שבאמת יכול לעשות שינוי לטובה בחיים של אנשים, זוגות ומשפחות. יש בו הרבה תרומה ומשמעות גם ברמה האישית. בנוסף, הוא מניב ומאפשר רווחה גם ברמה הכלכלית. מי שעובד במקומות ציבוריים יכול לפתוח קליניקה בשעות אחר הצהריים והערב ולהתפרנס בדרך מכובדת. יועצים חינוכיים או מטפלים שחושבים לצאת לפנסיה ומעוניינים בקריירה שנייה, זו הזדמנות מצוינת עבורם ללמוד מקצוע משמעותי".


אילו תכונות או איכויות צריכים להיות לאדם שמעוניין להפוך למטפל?
"אני לא חושבת שצריך תכונות ספציפיות. יש הרבה אנשים שונים מאוד באופיים שיכולים להיות מטפלים מצויינים. בדרך כלל אנשים שבוחרים במקצוע טיפולי הם אוהבי אנשים, סקרנים, כאלו שמאמינים שאפשר לעשות שינוי בחייהם של אנשים כדי שיוכלו לחיות יותר טוב עם עצמם ועם הקרובים להם. לימודי טיפול הם אמצעי להתפתחות וללמידה וזהו עוד תהליך שאנשים עוברים עם עצמם במסגרת ההכשרה המקצועית שלהם".

 


 

 

סביונה קרמר: "כיום יותר ויותר אנשים מבינים שיחסים זוגיים הם משהו שדורש עבודה. פה נכנס לתמונה הטיפול הזוגי. למעשה כדי לעמוד בלחצים השונים שיש כיום על התא הזוגי נדרשת עבודה והרבה מאמץ. יחד עם מטפל זוגי ניתן לעבוד על הזוגיות ולחזק אותה מול האתגרים החברתיים של ימינו"

 


 

כל אחד יכול ללמוד טיפול זוגי ומשפחתי?
"למקצוע הטיפול הזוגי והמשפחתי מגיעים מתואר שני טיפולי כמו פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ייעוץ חינוכי, טיפול בהבעה ויצירה. למעשה רק מי שמחזיק בתואר שני ממקצועות הטיפול יכול ללמוד את מקצוע הטיפול הזוגי והמשפחתי". 

 

מדוע חשוב שלאדם שעובר הכשרה להיות מטפל יהיה רקע טיפולי מקדים?
"בארץ אין אפשרות להתקבל לעבודה ללא הכרה ורישום באגודה לטיפול זוגי ומשפחתי. משום שלא מדובר בתואר מאסטר, כמו למשל בארצות הברית הרישום באגודה הוא החותמת של מטפלים שמאפשרת להם להשתלב במסגרות תעסוקתיות כמו משרד הרווחה, קופות חולים ועוד". 


אז הרקע הטיפולי המוקדם להכשרה הוא רק עניין פורמאלי או שיש צורך בידע מוקדם והכשרה רלוונטית כעניין מהותי?
"מטפל חייב להחזיק במקצוע טיפולי. זה ההבדל בין מטפל ובין יועץ שעבר קורס של שנה אקדמית ומקבל תעודה של יועץ זוגי. לימודים כאלו אורכים שנה אחת ואין תנאי סף. טיפול לעומת זאת מיועד לאנשים מקצועיים והאגודה הישראלית היא הגורם היחידי שיכול להסמיך מישהו להיות מטפל. בשביל זה צריך ללמוד במוסדות המוכרים בתכניות שמאושרות על ידי האגודה. בנוסף כמו שכבר אמרתי קבלת התעודה וההכרה על ידי האגודה מרחיבה משמעותית את אפשרויות התעסוקה לתחום הפרטי ולתחום הציבורי".

 

אם זוג או משפחה מרגישים שהם צריכים עזרה, מה הערך המוסף שמטפל יכול להציע לעומת יועץ או קואוצ'ר למשל?
"מטפל מחזיק בידע נרחב על נפש האדם, על תהליכים פסיכולוגיים עמוקים שעוברים על זוגות ועל משפחות. שלא כמו יועץ שלמד טכניקה מסוימת ואותה הוא מיישם על כל מי שמגיע אליו להתייעצות". 

 

אז למה בעצם לא לפנות לפסיכולוג קליני? 
"פסיכולוג מתעסק בדינמיקה הפנימית של האדם ואיתה הוא מנסה לעבוד. אפשר להשוות את זה למודל רפואי שמחפש את שורש הבעיה בנפש האדם. כשיש בעיה ביחסים המשפחתיים- הורות, זוגיות, קשר עם ההורים, עדיף לפנות למישהו שיסתכל על הדינמיקה ועל התמונה הרחבה. אגב, מחקרים מלמדים שאם יש קושי בזוגיות וצד אחד הולך לטיפול אינדיבידואלי מרבית הסיכויים שהתהליך יסתיים בפרידה, משום שלא הייתה עבודה על הזוגיות ועל הדינמיקה הזוגית". 

 

בשנים האחרונות בכל העולם וגם בישראל יש מגמה של עלייה בשיעור הגירושין. במקביל יש יותר ויותר התעניינות בטיפולים זוגיים ומשפחתיים. איך את מסבירה את זה?
"אני חושבת שצריך להפריד בין טיפול זוגי ובין טיפול משפחתי. כיום יותר ויותר אנשים מבינים שיחסים זוגיים הם משהו שדורש עבודה. פה נכנס לתמונה הטיפול הזוגי. למעשה כדי לעמוד בלחצים השונים שיש כיום על התא הזוגי נדרשת עבודה והרבה מאמץ. יחד עם מטפל זוגי ניתן לעבוד על הזוגיות ולחזק אותה מול האתגרים החברתיים של ימינו".

 

ובטיפול משפחתי?
"גם בטיפול המשפחתי, יותר ויותר אנשים מודעים לאתגרי ההורות ולקשיים שלה וגם מבינים יותר את החשיבות לטפל בקשיים דרך שיחות ועיבוד רגשי. הגישה של הטיפול המשפחתי עומדת בניגוד לגישה האחרת שאומרת בואו נטפל בילד מאחורי דלת סגורה, אלא מבקשת לייצר פרויקט משותף של ההורים והילד. במקום להגיד שהילד הוא הבעיה אנחנו מתבוננים על הדינמיקה וממפים את האזורים הבעייתיים ביחסים וזה מוביל אותנו להבנה שאף אחד הוא לא הבעיה...". 

 

אל תחכו שיהיה מאוחר מדי    תמונת אילוסטרציה

 

ואיך את רואה את הקשר לתופעת הגירושין?
"הרבה אנשים פונים לטיפול משפחתי דווקא אחרי הליך הגירושין כדי להתמודד עם ההשלכות של הגירושין על התא המשפחתי. זה מתוך ההבנה שהמשפחה היא עדיין משפחה ושעדיין יש מקום לעבוד על הדינאמיקה ביחסים בין כל הורה והילדים ובין כל המשפחה למען הילדים".

 

אז מתי היית ממליצה לפנות לטיפול זוגי או משפחתי?
"טיפול משפחתי וזוגי מתאים לכל שלב בחיים. זה יכול להיות עוד לפני החתונה בשלבים הראשונים של הזוגיות כשאנשים נפרדים ממשפחות המוצא, כשנוצר התא המשפחתי או בנסיבות של אירועים מעצבים בחיים. המשפחה היא הבסיס האינטימי של האדם ובמקום להתמודד לבד עם האתגרים שהחיים מציבים בפנינו, התמודדות של כל המשפחה ביחד עשויה להיות כוח משמעותי. חשוב להדגיש שהמטפל הזוגי הוא לא חכם יותר ויודע מה נכון אלא מסוגל לעזור למשפחה לאתר בתוכה את הכוחות והיכולות להתמודד". 

 

כל אחד והגישה שלו


כמרצה ומדריכה בטיפול זוגי ומשפחתי במכון ’ברקאי’ משנת 1990, משלבת סביונה את הגישה הנרטיבית (גישה לפיה אדם מנסה להבין את חייו על ידי ארגון חוויות ואירועים שעבר לאורך זמן כדי להבין את עצמו ואת הסובב אותו) בתוך עולם הטיפול. 

 

אנחנו מדברות על מגוון הגישות שמתוכן יוצאים אנשי טיפול ואני שואלת את סביונה כיצד מטפלים יודעים באיזו גישה טיפולית לבחור?
"נכון, יש הרבה גישות של מטפלים, אבל יש הרבה דמיון ביניהם. החיפוש אחר כוחות ויכולות והניסיון לבדוק איך המשפחה יכולה להתמודד ביחד, התפיסה שרואה בבעיה דבר שמתקיים באדם לא כי משהו לא בסדר אצלו אלא כי משהו בדינמיקה גורם לו לבטא סימפטום כזה או אחר... למעשה כל מטפל מחזיק בידיעה שהבנת הדינמיקה היא המפתח לפתרון והיא הכלי לשפר את התקשורת ואת היחסים בתא המשפחתי".


מכון ברקאי מתמקד בגישה הנרטיבית- תוכלי להרחיב קצת?
"הגישה הנרטיבית מתבססת על האמונה ביכולת של אנשים להשפיע באופן חיובי על האנשים החשובים להם ועל עצמם. זהות האדם נמצאת באופן מתמיד בתהליך של יצירה והתחדשות ומתפתחת במסגרת היחסים השונים. 
השיחות הטיפוליות נועדו להרחיב את הזהות של אנשים לפי העדפותיהם. התהליך הטיפולי כמו גם ההכשרה, מתקיימים באווירה פתוחה, מכבדת ושוויונית שמאפשרת לשמוע מגוון קולות וסיפורים וגם לכבד את התרבות, הערכים, הידע, החוזקות, התקוות והשאיפות של כל אדם, זוג ומשפחה. כמו שאמר מייקל וויט, ממייסדי הגישה הנרטיבית: "האדם אינו הבעיה. הבעיה היא הבעיה". 
כשהצטרפתי למכון ברקאי, הבאתי את הרעיונות הנרטיביים למכון. מאז הפך המכון למרכז הנרטיבי המוביל בארץ. האהבה והמחויבות שלי לרעיונות, לאתיקה ולערכים ההומניים שבמרכז הגישה הנרטיבית מלווים אותי בעבודתי הטיפולית, בהוראה ובהדרכה".


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש