וכבר רבותינו פרשו על הפסוק ״נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו״ כאשר באים לאדם לבקש צדקה, מיד שיתן ולא ימתין. כי אם מיד נותן אז אולי יש לו קושי אחד, אבל כשממתינים ומבקשים ועובר זמן עד שהולכים לקחת, הכאב כפול. גם בזמן שתרם, גם בזמן שחשב וגם בזמן שנתן. לכן התורה אומרת, נתון תיתן, מיד תיתן את הצדקה, שלא ח״ו ירע לבבך, עוד פעם יכאב לך בתתך לו. אלא הצדקה צריכה להיות מהר, בלי עיכובים.