קצא''א תממן את מיזם תשתיות הסיבים האופטיים שלה על ידי חברה מאיחוד האמירויות

שנה וחצי לאחר עצירת הסכם מד-רד בין קצא"א לאיחוד האמירויות לשינוע נפט ממפרץ אילת, חוזר הנושא לשולחן הממשלה, כך עולה מדברים שאמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, בראיון שנתן לקרן נויבך ברשת ב' (6.6). שלי השיב לשאלתה של נויבך בנוגע להפיכה המשפטית, אמר בתגובה  "מוטב שנעסוק במה שקורה עם קו צינור הנפט אשקלון (קצא"א), מה קורה עם נמל אילת". בכך למעשה הוא אישר כי מדיניות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת" שהנהיגה השרה הקודמת להגנת הסביבה, תמר זנדברג, חוזרת לדיון מחודש במשרד.
כזכור, מתחקיר שפרסם דרור גורני באתר שקוף בחודש מאי השנה, עולה, כי על פי המסלול המתואר, מסתמן שחמש מכליות הנפט שאותרו במעקב "שקוף", הועמסו בנמל החברה באילת בנפט שמקורו במכליות שהגיעו לאשקלון. לפי בדיקת האתר, בתוך כארבעה חודשים הועמסו כ-1.4 מיליון טון נפט גולמי על המכליות בנמל קצא"א. בקצב ובכמויות הנוכחיות, כמות הנפט עלולה להגיע עד סוף שנת 2023 ללמעלה מ-4 מיליון טון נפט, יותר מפי 2 מהמגבלה המותרת של החברה. במשרד להגנת הסביבה מסרו לשקוף כי "המשרד להגנת הסביבה מבצע פיקוח ומעקב צמודים אחר פעילות מכלל קצא"א באילת ויקפיד שהחברה תעמוד בכל התנאים שנקבעו לה בהיתר הרעלים". חברת קצא"א בחרה לא להגיב לתחקיר.

איגוד רופאי הבריאות מתנגד להסכם

ובתוך, הוציא בשבוע שעבר איגוד רופאי בריאות הציבור מכתב לשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, העוסק בהרחבת שינוע הנפט של קצא"א מאילת. במכתב מבקשי האיגוד מהשרה הנוכחית, להמשיך במדיניות קודמתה, של "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת, ולהשאיר את המגבלות הקיימות, הנוגעות להיתר הרעלים של קצא"א וכן לפעול נגד הרחבת פעילות החברה באילת.
בפנייה, עליה חתומים כ-20 רופאים ומומחים לבריאות הציבור, נכתב: "לאחרונה עלתה באופן חד, כמות הנפט המשונעת מאשקלון לאילת ומאילת, דרך ים סוף, למזרח. נפט זה, אינו משמש את משק האנרגיה, או הדלקים של ישראל, ואינו מופק כאן".
עוד צוין במכתב כי: "להבנתנו התקיימו דיונים בממשלה לקראת הגדלת היקף שינוע הנפט, כפי שדורשת קצא"א. להגדלת השינוע, יש השלכות כבדות על הסביבה, המאבק במשבר האקלים, התיירות וכלכלת אילת ויישובי הערבה, כמו גם על ביטחון המים הלאומי... כניסה של עשרות מכליות נוספות בשנה, לנמלים באילת ואשקלון, כפי שרוצה לבצע קצא"א, תגביר את זיהום האוויר והתחלואה בהן ובערים שסביבן... הגדלת שינוע הנפט, חושפת את מפרץ אילת לסכנה עצומה, שכן במידה ותהיה דליפה של ״רק״ 1% מתכולת מיכלית, למי הים, המפרץ יתכסה בכמויות השוות לאלפי חביות נפט. דליפה כזו, תהרוס את שונית האלמוגים הממוקמת כקילומטר מנמל קצא״א באילת, שונית בעלת חשיבות בינלאומית, בזכות העמידות יוצאת הדופן שלה לשינוי האקלים...שמחנו לשמוע, כי בביקורך האחרון באילת, אמרת לאנשי התחנה למניעת זיהום ים, כי תעשי 'הכול, על מנת לסייע להם לשמור על הנכס היקר של הים באילת". אנו מקווים שתפעלי בעניין הנידון, באופן המשקף את נכונותך לשמור על השונית'. את יכולה לעצור את הגדלת שינוע הנפט, על ידי הגבלת היקף הנפט שקצא"א תוכל לשנע במסופי אילת ואשקלון, בהיתר הרעלים של החברה... אנחנו קוראים לך, להצהיר על מדיניות 'אפס תוספת סיכון' למפרץ אילת, להשאיר את המגבלות הקיימות בהיתרי הרעלים של קצא"א, ולהוביל את תמיכת חברי הממשלה הרלוונטיים במדיניות זו".

250 מיליון יורו מהאמירתים

הישג נוסף רשמה קצא"א השבוע, לאחר שבמסגרת הסכם פשרה אליו הגיעה מול האוצר ורשות החברות, היא קיבלה היתר לפרישת תשתית סיבים אופטיים לאורך קו צינור הנפט מאילת לאשקלון. פרישת הסיבים תהווה קו תקשורת אלטרנטיבי למצרים ובקצא"א כבר קיבלו הסכמות מצד גופי תקשורת בינלאומיים שחלופה כזו אטרקטיבית עבורם. כיום, מצרים היא הספקית האפשרית היחידה המחברת את אירופה לחצי האי ערב ומדינות מזרח אסיה.  עלות הפרויקט מוערכת ב-250 מיליון שקל ובקצא"א מנהלים מו"מ מול חברת אתיליסט מאיחוד האמירויות כל שתשתתף במימון המיזם. עם זאת, קצא"א הסכימה לפרוס סיבים אפלים בלבד, וזאת לאור החשש שהביעו ברשות החברות לפיה חברה ממשלתית תתחרה בחברות פרטיות בתחום התקשורת. המשמעות של סיבים אפלים היא שמדובר ברשת שתושכר לחברות תקשורת אחרות מהארץ לתקופה של 25 שנה, והן ישתפו אותה ברווחיהן, אף שיהיו אלה החתומות על חוזים מול חברות תקשורת בינלאומיות. מבחינת קצא"א המדובר בירידה בצפי ההכנסות שלה מהפרויקט.  למרות הפשרה, שמגיעה לאחר שנה של מו"מ מול האוצר והרשות,  בקצא"א ברכו על ההיתר שמרחיב את תחומי הפעילות של החברה ומאפשר לה לנצל את תשתיותיה הקיימות. בהודעה שפרסמה החברה נכתב: "במסגרת הפרויקט, יפרסו סיבי תקשורת בין נמל החברה באשקלון לבין הנמל באילת, בין ים תיכון לים סוף, לאורך של כ-254 ק"מ. תוואי זה יאפשר לחצות את ישראל בדרך מוגנת, בטוחה, קצרה ומהירה ביותר. החברה תקים במתקניה באשקלון ובאילת שתי תחנות נחיתה אשר יחוברו לכבלים התת ימיים שיגיעו מאירופה (לתחנתה של קצא"א באשקלון) ומאסיה והמזרח התיכון (לתחנתה של קצא"א באילת), ויחוברו לסיבי התקשורת שיונחו בתוואי החברה. עוד בצד הדרומי תתחבר החברה למעבר גבול ערבה לצורך חיבור עם ספקי התקשורת בירדן...עוד ישמש המיזם לניטור ובקרה של קו הדלק, באמצעות פריסת הסיבים מה שיאפשר זיהוי של כל שינוי בתווך הקרקעי (לדוגמא, חפירה או פריצה של הצינור וכו') ובכך יספק מענה נוסף לבטיחות מערכות החברה".

תזכורת לסכנה מתימן

שמונה שנים לאחר שנתקעה בחופי הים האדום, 31 ק"מ צפונית לחופי תימן ועליה 1.1 מיליון חביות נפט, החל האו"ם, סוף סוף, במבצע להציל את הסופר טאנקרSafer  שאורכה 360 מ', שנתקעה מול חופי תימן ושנותרה מאז כשהיא הולכת ומחלידה, מאז 2015. המכלית לא חולצה מעולם לאחר שתימן נקלעה למלחמת אזרחים. רק לשם ההשוואה, במכליתSafer  יש פי ארבע יותר נפט מאשר במכלית אקסון ולדז שדלפה בשנת 1989 באלסקה, באחד מהאסונות הסביבתיים הגדולים בהיסטוריה. במשך שנים נאבק האו"ם להשיג, הן את הגישה למקום ולא פחות חשוב מכך, את הכספים שנדרשים לצורך ריקון המכלית, עלויות המוערכות ב-120 מיליון אירו. לאחרונה רכש האו"ם רכש סוף סוף את המכלית וב-30 למאי השנה החל מבצע הפינוי שאמור לארוך עד אמצע חודש יולי.

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת