בחבל אילות לא ממהרים לחשוף את תנאי העסקתו של מאיר יצחק הלוי

התוכנית להקמתו של מרכז ביג בכניסה לאילת בשטח שהיה בעבר שייך למועצה האזורית חבל אילות, אינה חדשה והיא נמצאת על המדוכה מזה עשור ויותר. בשנתיים האחרונות חלה התקדמות של ממש בקידום המיזם הכלכלי הענק, ובחודש מרץ השנה, קיבלה מליאת מועצת חבל אילות, החלטה להעביר את שטח המרכז המסחרי לידי עיריית אילת. ההסבר להעברת השטחים הוסבר בכך ש: "במסגרת חילופי השטחים בין העיר אילת לחבל אילות בשנת 2005, נקבע לעניין המרכז המסחרי העתידי, כי הוא ייכלל במסגרת המנהלת המשותפת שהוקמה. אומנם השטח המוניציפאלי של המרכז המסחרי נותר בחבל אילות, אך לעניין כספי הארנונה, החלוקה נקבעה ועומדת על 30% למועצה האזורית חבל אילות ו-70% לעיריית אילת". אלא שאז הוברר למועצה, כי לא ניתן לקיים את הסכם הארנונה האמור כל עוד השטח מצוי בשטחה ונדרש היה להעבירו לידי עיריית אילת. לאור כך, נחתם הסכם חילופי שטחים חדש בין עיריית אילת לחבל אילות. אלא שלצד הסכם זה נוסף הסכם נוסף, בו שכרה המועצה האזורית חבל אילות את שירותיו של ראש עיריית אילת לשעבר, מאיר יצחק הלוי, כיועץ בסכום שאינו ידוע. בחבל אילות לא מאשרים כי ההסכם עם יצחק הלוי נוגע ישירות להחלפת השטחים, ומציינים כי ההסכם בינם הינו "בנושאים שונים", מסיבה זו, בין היתר, מבקש 'ערב ערב' לחשוף את ההסכמים האמורים. מה שכן ידוע הוא כי יצחק הלוי כבר הוציא לחבל אילות חשבוניות בגובה עשרות אלפי שקלים בגין ייעוץ וכי המועצה האזורית חבל אילות חייבה את עיריית אילת בסך של 37% מסך אותם כספים ששולמו ליצחק הלוי. כך למשל הוציא יצחק הלוי חשבונית על סך 40,000 שקל לחבל אילות במרץ 2023 בגין ייעוץ בחודשים ינואר-פברואר 2023. חשבוניות על סכומים דומים של 20,000 שקל כל אחת הוצאו על ידו גם עבור חודשים מאי, יוני ויולי, ובסך הכל ידוע ל'ערב ערב' על סכום של 100 אלף שקל לפחות, שכבר שולם בעבור אותו ייעוץ ליצחק הלוי. 

מדוע נדרשים יותר מחודשיים המתנה?

'ערב ערב באילת' ביקש באמצעות חוק חופש המידע, מהמועצה האזורית חבל אילות, כבר בחודש אוגוסט השנה, להעביר לידיו את העתק ההסכם בין המועצה לבין יצחק הלוי וכן לחשוף את סכומי הכסף שכבר שולמו לו במסגרת ההסכם וכן ביקש את חשיפת הסכמי חילופי השטחים בין אילת וחבל אילות הנוגעים לשטח מרכז ביג. בחבל אילות אישרו את קבלת הבקשה וביקשו לנצל את 30 הימים שמתיר החוק על מנת לספק את ההסכמים על נספחיהם וכן את הסכומים שכבר שולמו ליצחק הלוי ואלו שהועברו בתמורה לכך מעיריית אילת למועצה, אלא שמה שאמור היה להיות פעולה פשוטה לכאורה, צילום של מספר עמודי הסכם וחשבוניות, התגלה כמשימה מורכבת במיוחד עבור המועצה, שבתום 30 הימים הראשונים, ורק לאחר ש'ערב ערב' פנה לברר האם בדעתה להעביר לידיו את המסמכים המבוקשים, דרשה לנצל את זכות ההארכה המוענקת בחוק לרשות, למשך 30 יום נוספים. 'ערב ערב' המתין כנדרש גם לתום תקופה זו, ואז פנה שוב למועצה, על מנת לברר האם עלה בידה לצלם את ההסכם על נספחיו על מנת להעבירו לידיו ואולם אז, הודיעה חבל אילות כי בדעתה להפעיל סעיף אחר בחוק חופש המידע,  הדורש ממנה לפנות לצד ג' שהבקשה נוגעת אליו, על מנת לקבל את עמדתו האם להתיר את חשיפת המסמכים המבוקשים. במקרה כזה, ניתנת לרשות שהות נוספת בת 21 ימים, שמניינם אינו נכלל במניין הימים בהם היא מחויבת להשיב לפונה. בעקבות הודעת המועצה האזורית חבל אילות, הודיע 'ערב ערב' כי אין בדעתו להמתין עוד לתשובה וכי כבר השבוע תפורסם כתבה ב'ערב ערב' ובאתר 'יום יום' "שתחשוף את התנהלותכם בנדון לרבות תגובתכם". תגובת חבל אילות להודעת המערכת היתה: "לא נהירה מהי אותה "התנהלות הנטענת ו/או מהו "הפגם" שלכאורה לקתה בה, שכן המועצה פועלת בהתאם להוראות הדין, בהתאם למועדיו והוראותיו ובקשת המידע שלך –תיענה במועדה". "על כן", הוסיפו בחבל אילות, "מוטב היה לבדוק היטב את הוראות הדין בטרם רמיזות בדבר "התנהלות לקויה", כמו גם איומי נקיטת הליכים חסרי בסיס חוקי".

החוק דורש "פניה ללא שיהוי”

אלא שבחינת הוראות סעיף 13 לחוק חופש המידע, כמו גם נוהל מס' 6.4 של משרד המשפטים שפורסם באוגוסט 2021 ומסדיר את נושא הפנייה לצד ג' בבקשות לפי חוק חופש המידע, מעלה, כי חבל אילות לא פעלה כנדרש בהוראות החוק והנוהל שקובע מפורשות, כי:  "במהלך טיפולה בבקשה, על הרשות לקבוע ללא שיהוי, האם נדרשת פניה לצד שלישי ולבצע פניה כזו במהירות וככלל במסגרת 30 הימים הראשונים לטיפול בבקשה". כמו כן, מציין סעיף 7 (ב) לחוק כי על הרשות להחליט בבקשה "ללא שיהוי". כאמור, במקרה של מאיר יצחק הלוי, הודיעה המועצה האזורית חבל אילות כי בדעתה לפנות לקבלת עמדתו רק לאחר שחלפו 56 ימים מיום הגשת הבקשה המקורית. 
כך או כך, היה ויצחק הלוי יבחר להתנגד לחשיפת ההסכם, או חלקים ממנו בפני הציבור, הרי שיהיה עליו לנמק החלטתו וביהמ"ש כבר נתן דעתו בנדון וקבע בפרשת מנגל, כי אף שלא חלה חובה חוקית על צד ג' לנמק התנגדותו, "ראוי כי התנגדותו תהיה מפורטת ומנומקת ולא תעלה טענות רזות ולקוניות", ובכל מקרה, גם במקרה כזה, עדיין מסורה ההחלטה הסופית בנדון למועצה האזורית חבל אילות, שכן גם ביחס למידע פרטי, נדרשת הרשות לשקול קיומו של אינטרס ציבורי הגובר על הזכות לפרטיות, וביהמ"ש כבר קבע בעבר כי חשיפת הסכמים בעלי משמעות ציבורית, הנוגעים לעיסוק בכספי ציבור ואופן השימוש בהם, אינו חוסה תחת הזכות לפרטיות וכי לציבור זכות מלאה להיחשף לסכומי כסף שמוציאה הרשות בהתקשרותה עם גורמי מקצוע שונים.

מהמועצה האזורית חבל אילות נמסר בתגובה, כי: "המועצה האזורית חבל אילות מקבלת שירותי ייעוץ ממר מאיר יצחק הלוי בנושאים שונים. ההתקשרות עמו נעשתה על פי דין ועל פי כל הכללים שהמועצה נדרשת לפעול לפיהם בהתקשרות מסוג זה".
ביחס למסירת החומרים שנדרשו במסגרת הבקשה לפי חוק חופש המידע, נמסר מהמועצה: "המועצה כרשות ציבורית פועלת בהתאם להוראות הדין ובהתאם להוראות חוק חופש המידע, תשנ"ח - 1998 חוק חופש המידע קובע באופן ברור את מועד מתן התשובה לפונה המבקש המידע, כמו גם את סמכות הממונה לחופש המידע במועצה להאריך מועד זה .המידע אשר התבקש, בין היתר, נוגע לצד ג' ובהתאם להוראות הדין המועצה אינה מוסמכת להעביר מידע הנוגע לצד ג' ואשר יש בו לעלות כדי פגיעה בפרטיות שכן גורם פרטי אינו כפוף למתן המידע החלה על רשות ציבורית. חרף זאת, עקרון השקיפות הוא נר לרגליה של המועצה ומשכך שקלה לאפשר את המידע המבוקש אף הוא נוגע לצד ג'. משכך פנתה לקבלת התייחסותו בדבר פרסום המידע הנוגע אליו כאשר לאחריה תשקול המועצה אם לקבל אם לדחות את התייחסותו – ושוב, הכל בהתאם להוראות הדין. פניה לצד ג' אינה באה במניין הימים לעניין המועד הקבוע בדין למתן מענה לבקשת מידע, כמו גם על הארכת המועד, והמועצה תשיב לבקשת המידע לא יאוחר ממועד זה . המועצה דוחה מכל וכל אמירות בדבר "התנהלות לקויה" שכן אמירות לחוד ומעשים לחוד ועו"ד נועם רותם לא הצביע על מעשה פסול בניגוד לדין. על כן, מוטב היה להטיב לבדוק את הוראות הדין בטרם זריקת טענות סרק".

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת