טבעי ללדת ביוספטל?
מאת: גיליון: 2357, 04/08/2008

פנייה של בני הזוג וייס מבאר אורה לוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת הביאה לביטול הקשר שבין קבלת מענק הלידה למקום הלידה . פנייתה של וייס היא חלק מגל התעוררות נשית הקורא לנשים ללדת לא רק על פי הפרוטוקולים המחמירים של בתי החולים, אלא בדרך הטבע ומבחירה . האם בית החולים המקומי מוכן למהפכה?


טרנד הלידה הטבעית כובש בשנים האחרונות בזה אחר זה את בתי החולים בארץ. אט אט, מושגים שהיו זרים לחיך הישראלי, כמו 'דולה', 'מסאז' פירנאום', 'כדור לצירים', 'תכנית לידה' ו'לידה בבריכה', הפכו להיות הסטנדרט של מחלקות הלידה בבתי החולים בארץ וגם אמצעי פיתוי ליולדות פוטנציאליות שרוצות להחליט בעצמן על התהליך הטבעי ביותר שקורה להן. גישת הלידה הטבעית גורסת, כי במשך השנים, הלידה, הליך נשי וטבעי, הופקע מידיהן של הנשים והפך להיות אוסף פרוטוקולים רפואיים שקבעו גברים. במקרים רבים, הדרך בה נוח לבתי החולים ולרופאים הגברים ליילד אשה, היא לא תמיד הדרך הנוחה והנכונה לאשה, בעיקר כזו שקשובה לגופה וצרכיה ורוצה לנהל את התהליך החשוב מכל בחייה - בעצמה.

"לידה היא חוויה של כל המשפחה"
נעמה וייס מבאר אורה, אם לארבעה, מספרת על הרצון בלידה טבעית: "רציתי ללדת את הלידה הרביעית שלי באופן טבעי עד כמה שאפשר, עם כמה שפחות התערבות רפואית. היות ואין כאן באזור מיילדת בית, נאלצתי להתפשר על לידה טבעית בבית החולים. חשוב היה לי לחוות את הלידה כחוויה מעצימה, שבה אני פעילה, יודעת ומודעת לתחושות כמו גם לכאב, חוויה שבה יש לי שליטה על הגוף שלי, על הבחירות שלי. חשוב היה לי ללדת בתנוחה זקופה, כדי למנוע קרעים ולעזור לתינוק לצאת עם כוח הכבידה הטבעי. שכיבה אולי נוחה למיילדת, אבל מקשה על התינוק והאם. חשוב היה לי להמנע משימוש במוניטור, כדי לאפשר תזוזה חופשית ולצמצם אפשרויות הלחצה של המערכת, היות והמכשיר ממילא אינו מהימן. כל חריגה מגרף ישר מעלה אותך לדרגת 'יולדת בסיכון'. חשוב היה לי להרגיש ולראות את התינוק יוצא ממני ואליי, להיות איתו כל דקה, מהנשימה הראשונה, היניקה הראשונה, עד למיטה שלנו בבית, שם הוא בטוח...חשוב היה לי שהתינוק יחווה את הרגעים הראשונים שלו בעולם כשהוא צמוד לפעימות לבי ולא בשקילה ורחצה, בבדיקות מיותרות או במתן חיסונים. חשוב היה לי שחבל הטבור ינותק רק אחרי שכל הדם בו עבר לתינוק, רציתי שילדיי יהיו נוכחים איתי במהלך כל שלבי הלידה. לידה היא חוויה של כל המשפחה". נעמה נאלצה לגלות, כי למרות רצונותיה, בית החולים 'יוספטל' עדיין לא הפנים את המהפכה. למרות גישתו המתקדמת מאוד, יש לציין, של מנהל המחלקה, ד"ר צברי, התומך בכל מאודו בלידה טבעית ופתוח מאוד לרעיונות ובקשות, בבית החולים 'יוספטל' עדיין אי אפשר ללדת בבריכה, אין כדור לצירים, מוסיקה במהלך הלידה, אפשרות להכניס לחדר הלידה 'דולה' (מלבד אחת מאושרת) ועוד פינוקים מהן נהנות נשים בבתי חולים אחרים בארץ. יתרה מכך, צוות המיילדות פועל על פי הפרוטוקולים השגרתיים ופחות פתוח לאפשרות של לידה פעילה אותה מנסים לקדם נשים וארגונים שונים בארץ.

ומה עם מענק הלידה
התנועה 'נשים קוראות ללדת' - תנועה הפועלת משנת 2001 ומקדמת חופש בחירה בלידה, כתבה במניפסט שלה את הדברים הבאים: "זכותכם לבחור את מקום הלידה ואת המלווים בלידה. זכותכם לבחור בטיפול המתאים לכם מתוך ידע, הבנה והסכמה. זכותך ללדת באווירה תומכת ומעצימה. לתינוקות שלכם מגיעה כניסה רכה לחיים. זכותם להיות איתכם בהתאם לרצונכם. זכותם לקבל טיפול רפואי רק בידיעתכם ובאישורכם, לקבל אהבה, הגנה והזנה על פי צרכיהם, ללא הגבלה". התנועה מנסה, כבר משנת 2001, לקדם הקמת מרכזי לידה מחוץ ובתוך בתי החולים, כדי להביא לכך שהאישה תעמוד במרכז התהליך וכמו כן, פועלת להעלאת מודעות הציבור לזכות הבחירה בלידה, להפניית נשים לקבלת ליווי מתאים לפני ובמהלך הלידה ולסיפוק כלים לבחירת מקום לידה ידידותי ליולדת ולילוד". ברוח הדברים, היולדת נעמה ביקשה להשתחרר מבית החולים 'יוספטל' זמן קצר לאחר הלידה. נעמה חתמה והשתחררה, אך מענק הלידה שלה, אותו הייתה אמורה לקבל מהביטוח הלאומי, כבר לא היה ודאי. לא זו בלבד, בני הזוג התבקשו לשלם על לידתם מכיוון שעזבו את בית החולים 12 שעות לאחר הלידה. נעמה פנתה לתנועת 'נשים קוראות ללדת', ויחד, הגיעו עד לוועדה לקידום מעמד האשה. במוקד טיעונם, עמדה הזכות של כל יולדת באשר היא לבחור את לידתה וכמובן, את החופש לבחור גם מתי לעזוב את בית החולים. בדיון שהתקיים בסוף חודש יולי קבעה הוועדה: "יבוטל הקשר בין מענק הלידה למקום הלידה". כל הדוברים בדיון הסכימו, כי אין לקשור בין מענק לידה למקום הלידה. עוד נדרש הביטוח הלאומי לספק הסברים למגבלה ששם על יולדות בית להגיע לחדר לידה תוך 24 שעות מהלידה ולהישאר 12 שעות בבית החולים על מנת לקבל את מענק הלידה. הסתבר, שהגדרות אלו הן השאלה של פקידי המשרד מחקיקה אחרת ולא בהכרח רלוונטית. ח"כ ליה שמטוב, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, הבהירה: "הוועדה דורשת לנתק את הקשר בין מקום הלידה לבין מענק הלידה; אין מקום לאפליה בין פרט לפרט בחברה הישראלית כשכלי האפליה הוא המוסד לביטוח לאומי". כל הדוברים בדיון הסכימו, כי המחקרים אינם מראים יתרון מובהק בשיעורי תמותה ותחלואה בקשר למקום הלידה. למרות זאת, ציין נציג משרד הבריאות, כי המשרד מצא לנכון להמליץ ליולדות ללדת דווקא בבית חולים. דוברת המשרד, עינב שמרון גרינבאום, אמרה, כי: "הוצאת תינוקות מבית החולים מיד לאחר הלידה ללא בדיקה ראויה ובלי לתת את הטיפולים אותם חייב התינוק לקבל מסכנת את חיי התינוק ובכך עומדת בניגוד לחוק." לעומתה, אמרה נירית שפירא מתנועת 'נשים קוראות ללדת' כי: "מה שמסכן את חיי התינוק ומה בטוח עבורו, נתון בידי הורי הילוד ומגובה בחוק האפוטרופסות. שנויה במחלוקת סוגיית ההתנהלות הבטוחה יותר ואפילו סוגיית המקום הבטוח יותר או פחות ללידה. ההפחדה כבר אינה תופסת בתקופה שבה הידע נגיש לציבור, ואין כל רלוונטיות במענה כזה על מנת להצדיק העיוות שבתקנה.".. בין היתר, נאמר בדיון, כי לא מערכת האמונות של צד זה או אחר עומדת על הפרק, אלא הרצון החופשי וזכותו של אדם על גופו. עוד עלה בדיון ספק ביכולתם של בתי החולים בישראל כיום לספק שירות אופטימלי ללידות: מספר הלידות עולה, בעוד מספר המיילדות לא עולה בהתאמה, פרוטוקולים נוקשים לעיתים גוררים התערבויות וסיבוכים נוספים וכנ"ל הרפואה המגננתית. "נראה, כי טראומה בלידה ראשונה בבית החולים לעיתים מביאה נשים לבחור בלידת בית", אומרת עו"ד מצנר משדולת הנשים. "מספר מיילדות הבית גדל משש ל- 16 בחמש שנים", אומרת מיכל בונשטיין, מיילדת ונציגת אירגון מיילדות הבית: "נתון המעיד על מספר דורשות השירות ההולך וגדל." נתונים ממרכזי לידה של 'שיבא' ו'לניאדו' מספרים על נשים שמוכנות לשלם עבור חווית לידה מיטבית, באווירה ביתית. "כמיילדת 25 שנה, אני יודעת שתמיכה אופטימלית מגדילה את הסיכוי ללידה ללא התערבות", אומרת בונשטיין, "ההורמונים מתנהלים לטובת היולדת בלידה מכבדת ואמפאתית. 20-30% ניתוחים קיסריים בבתי חולים מעלים תהייה באשר לניהול הלידה במוסדות הרפואיים." נירית שפירא, ממובילות התנועה למען חופש בחירה בלידה, התייחסה למסקנות הדיון ואמרה: "אני שמחה וגאה על הדיון שהתקיים היום. לראשונה, נראה, כי התחיל תהליך תיקון האפליה ארוכת השנים. אנו מאמינים, כי בשלה השעה לשינוי, וכי הדיון היום הוא סימן להתעוררות של הציבור ושל חברי הכנסת לפעילות למען הטבת המיילדות בישראל".

"לידה יכולה להתחיל טבעי ואחר כך להסתבך"
ומה אומרים ב'יוספטל'? ד"ר צברי, מנהל המחלקה ומי שבמשך כל שנותיו מגלה המון סבלנות ופתיחות ביחס ללידה טבעית, אמר את הדברים הבאים: "מבחינתי, אין שום בעיה עם לידה טבעית, כל עוד אנחנו אחראים על האשה ועל התינוק, אבל צריך לזכור, שאנחנו גם רואים את המקרים הקשים שאשה לא יודעת עליהם. לידה יכולה להתחיל טבעי ואחר כך להסתבך. בסופו של דבר, אשה מגיעה ללדת בין כותלי בית החולים, אנחנו אחראים עליה!", אומר צברי. באשר לדרישות החדשות של יולדות, אמר צברי: "אי אפשר למלא אחר כל דרישה של יולדת. אצלנו אין חפצים בחדר לידה, לא לוקחים שלייה הביתה, מקפידים על ניטור וכל מיילדת עושה עבודה לפי מצפונה. בנושא שחרור מוקדם של יולדת - יצאו הנחיות חדשות של משרד הבריאות ואנחנו ממלאים אחריהן". בינתיים, בנוסף לפעילות של יולדות שרוצות לבחור אחרת, תחום הלידה הטבעית באילת זוכה גם לזריקת עידוד נוספת: אילנה זמיר, מיילדת ב'אסותא' ובעלת ותק של 45 שנים כמיילדת, מרכזת במכללת 'מיסטי כאן' את חוגי הדולות ומכינות ללידה, תחום חדש שנשים רבות נוהות אחריו. מהי 'דולה'? שאלנו את אילנה. "'דולה' היא - אשה לאשה. המטרה היא שאשה תרגיש נוח בתהליכי הצירים. זו הכשרה מיוחדת שמרפדת את האישה, נותנת לה תמיכה. אין התערבות בהליך מקצועי, אבל יש תמיכה ועטיפה גדולה שהיא תהליך מאוד משמעותי בלידה". נכון להיום, מלבד אחת, אין כניסת 'דולות' לחדר לידה ב'יוספטל', למרות שבמרבית בתי החולים בארץ כבר מאפשרים כניסת 'דולות'. זמיר ונעמה מקוות, כי המודעות המתעוררת של נשים לתהליכי הלידה הטבעית תבשר גם באילת המרוחקת את ניצניה של המהפכה הטבעית.



 


 
 

תגובות
09:32 6/9/2008
1.
04:09 7/9/2008
2.
04:04 10/9/2008
שני
3.
05:47 11/9/2008
נטליה
4.

  • מדורים
  • מגזינים
  • ארכיונים

פרסומת
דלג