פרסומת
דלג

סוגרים שנה

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 28/12/2011 11:10 ● ערב ערב 2530
רגע לפני ששנת 2012 על כל הטוב והרע שתביא איתה תתפוס פיקוד, בחרנו את האירועים המכוננים של השנה החולפת. אלו שלא זו בלבד השאירו את חותמם עלינו בשנה זו, אלא מן הסתם עוד יתנו את הטון בשנה הבאה עלינו לטובה. שנה אזרחית טובה כבר איחלנו?
סוגרים שנה

כביש 12 כבר לא מה שהיה



תמונת כתבה


אף פעם לא השלנו את עצמנו לגבי הסכנות הקיימות באזור כביש 12. פיגועים קודמים בהיסטוריה המקומית העידו על כך שלפחות באזורנו, משם תיפתח הרעה. בחודשים שלפני אירוע הדמים האחרון שארע על הכביש בסוף אוגוסט האחרון, כבר הצביעו כל הגורמים על התרחשות קרבה ובאה. עד כדי כך שבשל המתיחות הבטחונית הוחלט בחודש דצמבר כבר בשנה שעברה, לראשונה, להעתיק מהאזור את טקס הזיכרון לחמשת נרצחי הפיגוע הקודם בכביש זה. בשבועות שלפני הפיגוע, כבר היה ברור מעבר לכל ספק, שמשהו קורה שם בקרבת הגבול. הצבא אמנם סרב למסור פרטים לתקשורת, אבל רב סרן שמועתי שהשתולל בעיר העיד שגם במקרה זה אין עשן בלי אש. בלילה שלפני הפיגוע, נסגר הכביש לתנועה בסמוך לגבול המצרי. מסוקים צבאיים חגו מעל העיר, ואולם ביום חמישי בבוקר, נפתח הכביש לתנועה סדירה. זמן מה לאחר מכן, בשעות הצהריים המוקדמות, זה קרה: מתקפה קטלנית מהצד המצרי שגבתה הפעם שמונה הרוגים בצד הישראלי והעלתה הרבה סימני שאלה סביב התנהלות כוחות הביטחון באירוע. כך או כך, מאז אותה מתקפה, לא לוקחים בצה"ל סיכונים מיותרים וכביש 12, כביש הגישה השני לאילת, נותר על פי רוב סגור, משאיר את העיר אילת חצי נצורה עם כביש גישה אחד בלבד. עובדה שאיך שלא תסתכלו עליה מעלה לא מעט תמיהות לגבי מצבנו הבטחוני באזור ועד כמה אנחנו באמת חשופים לסכנות מהגבול הקרוב כל כך. אז נכון, בעקבות הפיגוע בקו 12, ניתנה הוראה חד משמעית להחיש את הקמת גדר הביטחון המפרידה בין אילת למצריים, אלא שלמעט העובדה שגדר ביטחונית שכזו תפגע ביכולת בעלי החיים המדבריים לשוטט חופשי בשטח, היא לא תוכל להיות מוקמת באמת לכל אורך תוואי השטח בין אילת למצריים בשל בעיות טופוגרפיה. אבל הבעיה היותר חמורה היא זו המדברת על תרחיש שגם הוא כבר אירע באזורינו- תרחיש בו אף על פי ולמרות גדר הביטחון, תתמקם לה חוליית מפגעים על אחד ההרים הסמוכים לגבול מצריים ותפגיז בדייקנות את אחד מבתי המלון באילת. בפעם האחרונה שזה קרה, החוליה אמנם 'התברכה' בחוש דיוק לוקה בחסר, עובדה שהפגישה טיל אחד עם מעמקי הים וטיל אחר - עם השכנים בירדן, אבל מה אם באירוע הזהה הבא לא תתפקשש המטרה? או אז הרי ברור לכולנו שלא משנה עד כמה יעמלו גורמי הביטחון למשוך לאילת תיירות, כולנו נוכל לומר קדיש על העיר ולתכנן את המשך דרכנו.

ובינתיים, אין ספק שאירוע ביטחוני אחד הפך את המציאות בעיר על פניה כשהרבה פחות נוח בלשון המעטה לחיות בעיר לה יש רק דרך גישה אחת. אפילו תחרות 'איש הברזל' שאמורה להתקיים במהלך החודש הקרוב נתונה בסימני שאלה בקשר לקיומה, כי לא ברור האם כוחות הביטחון יאפשרו את הרכיבה על תוואי כביש 12 שעדיין מוגדר כ'מסוכן'.



המכה ה – 11 של אילת- הפליטים



תמונת כתבה


גם השנה זה נמשך- זרם המסתננים שחוצים את גבול מצריים ומוצאים את דרכם בקלות יתרה לאילת. למרות אין ספור אזהרות, המעסיקים בעיר ממשיכים להעסיק אותם, והרוחות בעיר סוערות.
דבר אחד היה ברור השנה, כי לא מדברים עוד על פליטים, אלא בעיקר על מסתנני עבודה שמרביתם חוצים את הגבול לא מפאת מלחמות אלא מפאת העדר מקורות פרנסה בארצות מוצאם. כך או כך, זרם המסתננים השנה המשיך לעלות ולשבור שיאים חדשים. כיום מדברים באילת כבר על למעלה מ – 6,000 מסתננים החיים בעיר, ואם להצביע על אחת הבעיות היותר חמורות בתופעה הזו, אז היא העובדה שלאף אחד אין רישום מסודר או פירוט מדויק של כמה מסתננים באמת שוהים בעיר. במשטרת אילת מתכוונים כבר בקרוב לנקוט בצעד מבורך של מיפוי המסתננים מטעמי ביטחון, אלא שבשלב זה הרעיון עדיין טעון אישור משפטי, כך שאולי בשנת 2012 נדע מול איזו כמות אוכלוסיית מסתננים אנו מתמודדים, אלא שלא בטוח כי לנוכח מספרם הגואה של המסתננים תצליח משטרת אילת על כל רצונה לעמוד בקצב. בשנה החולפת, התעוררה סוף סוף המודעות במסדרונות הגבוהים בממשלה לבעיית הפליטים, בעיה מולה מתמודדת לא רק אילת, אלא עוד כמה וכמה ערים בארץ. במהלך השנה, הגיעו לעיר חברי כנסת, שרים, סיירו לאורך קו הגבול עם מצריים, משם נרשמות החדירות, התרשמו מהקלות הבלתי נסבלת של החדירה למדינת ישראל והצהירו הצהרות שונות הקוראות לטיפול מהיר בבעיה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכבודו ובעצמו ניצל את שהותו בעיר על מנת להסתובב בשכונה א' ולאמוד מקרוב על הבעיה. רגע לאחר שחזר למרכז, מיהר לקדם שורה של חוקים בנושא המסתננים מתוך תקווה לטפל בבעיה.

אלא שבינתיים, באילת, המרקם הדמוגרפי כבר השתנה. די בסיור רגלי בשכונות מסוימות בעיר כדי להבין שעל כל צועד לבן ישנם כמה וכמה צועדים שחורים. לא בכדי ישנה היום כבר חלוקה ל'עיר השחורה' ול'עיר הלבנה'. המסתננים תקעו יתד בעיר כשהם מסמנים לעצמם שכונות בעיר שנכבשו על ידם כמו גם מקומות בילוי משלהם ואפילו שעות בהן הם כובשים את מגרש הספורט בשכונה א' ומקיימים בו ימי ספורט משלהם.

במקביל, תושבי אילת חסרי אונים. בשנת 2011, עלתה מצוקת התושבים מדרגה כשהם מלינים על פחד להסתובב בשעות החשכה ברחובות ותחושה כאילו העיר הולכת ונכבשת על ידי 'גורמים זרים'. גם בעיריית אילת ניסו במהלך השנה לנקוט ביוזמות כנגד התופעה. ראש העירייה הצהיר קבל עם ועדה, כי עיריית אילת תנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להילחם במצב הקיים, אלא שמי שבאמת חשב בעירייה כי תליית 1,500 דגלים אדומים ברחובות העיר או שכירת שירותיו של איש תדמית בסכום עתק יועילו בקרב הזה, טעה ובגדול. לא מעט בגלל העובדה הפשוטה שכשמדובר ב'מכה' בסדר גודל שכזה, לא הרשות המוניציפאלית יכולה לנצח את הקרב, אלא אך ורק הממשלה, ועד שזו לא תתעורר באמת ותשכיל להבין שאין די באיומים על מעסיקים, אלא צריך לחשוב על דרך להוציא את כל המסתננים באופן חד משמעי מתחומי העיר, עד שזה לא יקרה, נאלץ לבטח גם בשנה הבאה להמשיך להתמודד עם הבעיה הקשה והמחריפה שהופכת אותנו להרגיש זרים בביתנו.

מי אמר שהאילתים אדישים?



תמונת כתבה


שנת 2011 תיזכר בבטאון האילתי כשנה בה הוכיחו תושבי אילת כי הם לא מה שמגדירים ה'עם האדיש היושב בדרום הארץ'. יחד עם המחאה הציבורית שהלכה ותפסה תאוצה בכל רחבי הארץ, גם באילת התעורר נס המרד. אחרי סיימון בן דוד שקרא לתחילת המחאות בעיר והקים מול 'בית פיליפ מוריי' מאהל שניסה להזכיר (בקטן) את מחאת האוהלים בתל אביב, הייתה זו חבורה צעירה ולוחמת שהצליחה להוציא גם באילת את התושבים מאדישותם והצעידה אותם פעם אחר פעם בצעדות ענק ברחבי העיר. 2,500 איש נרשמו בהפגנת הענק הגדולה ביותר שידעה אילת בתקופה הזו, מה שנחשב לכמות המפגינים הגדולה ביותר שיצאה אי פעם אל רחובות העיר והפגינה. תושבי אילת התעוררו להזכיר לכולם במרכז הארץ שגם אצלנו תנאי המחייה לא זולים וגם באילת נאלצים רבים להתמודד מול קשיי היום יום. גם כיום כשהמחאה הציבורית בארץ כבר דועכת, ישנם באילת מי שמנסים להעלות מחדש את נס המרד ולצאת לרחובות, אלא שבהעדר גב ארצי חזק ותנופת הפגנות ארצית, נדמה כי בדיוק כמו שהמחאה הציבורית דעכה בכל הארץ וללא הישגים מיוחדים, כך היא דעכה גם באילת, גם כאן - ללא הישגים ראויים לציון.

מה צפוי בהקשר זה בשנה הבאה? מן הסתם הכל תלוי במה שיכתיב מרכז הארץ. יתכן ובאם יתעורר מחדש גל המחאות, יחזרו גם תושבי אילת הרדומים משהו אל הרחובות. עוד לא אבדה תקוותינו.

הטבת המס


אין ספק, כי החזרת הטבת המס לאילת היא הדבר הטוב ביותר שקרה השנה בעיר. הישג גדול לראש העירייה, מאיר יצחק הלוי ולצוות אנשיו שליוו אותו לאורך כל הדרך. אלפי קילומטרים של נסיעות לירושלים ועשרות שעות של דיונים ולחצים על אנשי האוצר השתלמו בסופו של דבר לראש העירייה שיכול בשנה הזו לחייך ובגדול עם הישג ראוי ומכובד. שמונה שנים לאחר שנלקחו הטבות המס מאילת, הן הוחזרו לתושבים. לדברי סגן ראש העירייה, אלי לנקרי, מדובר בכ- 30 מיליון ₪ שיתווספו לכלכלת העיר. כך או כך, עצם העובדה כי שכירים רבים יקבלו כבר בחודש פברואר הקרוב תוספת נכבדה במשכורת, יגדיל את כוח הקניה בכל בית בעיר.

הטבת המס הינה בשיעור מקסימלי של 10 אחוזים ממנה יהנה כל מי שמתגורר בעיר ועובד בה ומשכורתו מחויבת במס הכנסה. ככל שהמשכורת גבוהה יותר, כך יהנה התושב מתוספת גדולה יותר למשכורת. גם בעלי העסקים העצמאיים ירגישו בתוספת בצורה ניכרת ובעצם בימים אלה, כשכל אחד מחפש דרך להוסיף לעצמו עוד כמה שקלים בחודש, אין ספק כי מדובר בהצלחה חסרת תקדים לראש העירייה שלא רבים האמינו כי יצליח בסופו של דבר לשנות את רוע הגזירה. שאפו.

התחרדות עלייך אילת



תמונת כתבה


אם מישהו עדיין לא שם לב, הרי שאוכלוסיית אילת משתנה בשנים האחרונות. אם עד לפני 10 שנים הייתה אילת עיר מפלט למיני בוהמיינים שידעו כי בנקודה הדרומית על המפה הם ימצאו מפלט וברכה למתירנות, הרי שבשנים האחרונות, ליתר דיוק בשלוש השנים האחרונות, התמונה השתנתה. לא זו בלבד שגל גדול של חוזרים בתשובה פוקד את העיר, ביניהם מיני סלבס מקומיים ואנשי חיים הלילה שבוחרים להיפרד מהדרך הזו לטובת דרך התורה, הרי שגם הנוף המקומי משתנה בהתאם. אם עד לפני 10 שנים היה באילת מספר קטן יחסית של בתי כנסת וציבור חרדי זניח, שלא לומר- קטן, הרי שכיום, המאזן האנושי בעיר משתנה, ויש מי שקושר את המצב החדש במצב הפוליטי במועצת עיר, שם מתגבר כוחם של הדתיים. יחד עם התגברות הגל החרדי בכל חלקי הארץ, הופכת אילת בשנים האחרונות, תופעה שהמשיכה להתחזק גם השנה, לאבן שואבת לציבור הדתי- חרדי המגיע אליה מרחבי הארץ או כמו שיסבירו זאת הדתיים בעיר: "אנחנו מנסים להביא לעיר כמה שיותר דתיים מבחוץ על מנת לחזק כאן את הגרעין התורני". על פי ההערכות, כיום הוכפלה בעיר האוכלוסייה הדתית- חרדית. בעיר פועלים כיום למעלה מ – 30 בתי כנסת פעילים, מרביתם נבנו בעיר במרוצת השנים האחרונות, כמו כן פעילים בעיר בתי ישיבות וכוללים. אם לא די בכך, הרי שעל פי ההערכות, הדבר ייתן את אותותיו כבר בבחירות המוניציפאליות הבאות בדצמבר 2013 אז צופים עלייה מ- 3-4 מנדטים לגוש הדתי עד לכ – 6-7 מנדטים, מה שיכול להמשיך ולשנות את פני המפה הפוליטית בעיר בד בבד עם המשך שינוי צביונה של אילת. אם בעבר הלא ממש רחוק הייתה אילת אי בודד ביחס למה שקורה בתחום זה בארץ, הרי שכיום מסתבר אילת סוגרת פערים עם המרכז ויש מי שיאמר כי בקצב הזה, בעוד כמה שנים, יהיו בעיר שכונות שלמות של אנשי המגזר הדתי, תופעה שכבר הולכת ומתחילה להיווצר, בשלב זה סביב בתי כנסת מרכזיים. ואם להאמין לדיבורים על הקמת שכונה חרדית- דתית בסמוך לכביש העוקף, הרי שבמקרה כזה, לא מן הנמנע שביום מן הימים יהיה מי שיחסום את הכביש הסמוך בשבתות או ירגום את הנוסעים עליו באבנים. תוסיפו לזה את גל החזרה בתשובה דווקא אצל תלמידי בתי ספר חילוניים בעיר, והנה לכם כל הסיבות להבין כי התופעה הזו שהלכה והתחזקה בשנת 2011, מן הסתם תמשיך ותתחזק ותלווה את אילת גם בשנת 2012.

מי שעוקבת אחרי תופעת ההתחרדות של אילת בדאגה היא פסיה ארוך, אשת חינוך, לשעבר חברת מועצת עיר מטעם מר"צ, בהווה, יו"ר מר"צ אילת שאומרת: "לא צריך נתונים רשמיים כדי לראות את הדברים על פני השטח. את רואה את הכמות הגדולה של החרדים, את המבנים, את שינוי אופי שכונות שלמות בעיר, את כמות החוזרים בתשובה וכן, זה מדאיג. תראי במלונות איך הקצינו היום את הדרישות. אין ספק שאם בעבר הלא ממש רחוק היו בעיר דתיים 'שפויים', הרי שהיום הזרם הקיצוני גובר, ואת זה בדיוק אנחנו מרגישים".

מה יהיה? "אני מאמינה שאת כל התופעות שאנחנו רואים היום בארץ נרגיש גם אצלנו רק בדיליי".
מה עושים? "צריך לקום ולומר- מספיק זה מספיק, אחרת הלך עלינו. להבהיר לנבחרי הציבור רגע לפני שבוחרים בהם, שמי שלא ישמור על שפיות העיר פשוט לא נצביע עבורו, אחרת אין מוצא".

הרב דוד שנה מסכים עם טענת ההתחרדות הכובשת את אילת אך ממהר לציין, כי התופעה מגיעה מהבית. "אנחנו לא מיסיונרים שיוצאים לשטח ומשכנעים אנשים, לא מחלקים קמעות, מבטיחים הבטחות, ההיפך הוא הנכון. הציבור רוצה, הציבור דורש עד כדי כך שלפעמים אנחנו אפילו לא עומדים בעומס". הוא עצמו מדבר על כ – 30 בתי כנסת פעילים ועל למעלה מ – 5,000 איש שפוקדים בערבי שישי את בתי הכנסת בעיר. "ההתחרדות בעיר חזקה מאוד וזה לא הולך להיעצר. אנשים פונים בהמוניהם. ישנה תחושה שהמציאות הרדודה כבר לא מספקת את הציבור ובעיקר את הצעירים שמאסו במועדונים, באינטרנט ובכל מה שמסביב. הם מרגישים את הריקנות ונהנים למלא אותה בדברי תורה".

עולים על מפת הספורט הבינלאומית



תמונת כתבה


תמונת כתבה


גם בשנה הזו, המשיכה אילת לתקוע יתד חזקה על מפת הספורט הבינלאומית עם שורה של אירועי ספורט נחשבים ובינלאומיים שהתקיימו בעיר. בחודש ינואר, הייתה זו ענקית הכדורגל, דינמו קייב, אלופת אוקראינה, שקיימה בעיר מחנה אימונים. בין שורותיה של הקבוצה היה שחקן הכדורגל האגדי אנדריי שבצ'נקו.

בחודש פברואר, התרגשה העיר לנוכח מפגש ייחודי ובינלאומי שהתקיים במסגרת טורניר הכדורסל המסורתי לזכרו של אודי סגל ז"ל שהפגיש השנה את קבוצת וותיקי 'ריאל מדריד' האגדית בכדורסל לבין יריבתה הנצחית קבוצת וותיקי 'מכבי תל אביב'.

עוד באותו חודש אירחה אילת את גביע הפדרציה לטניס נשים, אירוע לשמו השקיעה עיריית אילת סכום של מעל מיליון ₪ בהשבחת מתקן הטניס העירוני. שחקניות הטניס הטובות בעולם נחתו בעיר כשהן מעלות באחת את אילת על מפת הטניס העולמית. לצד משחקי טניס משובחים וחובטות יפהפיות, נהנתה אילת מדקות שידור חי וישיר של הטורניר בערוצי הספורט הנחשבים בעולם.

בחודש ספטמבר, אירחה אילת לראשונה בישראל את אליפות אירופה לשחייה במים פתוחים. שחיינים, נבחרות מכל העולם ושוב, שידורים חיים, שמו את אילת חזק על מפת השחייה הבינלאומית.

חודשיים לאחר מכן, עשתה את זה אילת הפעם בענף הטריאתלון. הפעם היה זה מקצה אליפות הנוער עד גיל 23 שכבש את אילת יחד עם אליפות ישראל שמשכה אליה כמו בשנים האחרונות מגוון מתחרים מכל רחבי העולם.

בחודש נובמבר, אירחה אילת טורניר שחמט בינלאומי והחודש, היה זה מרוץ ה'פורמולה' הראשון בישראל שהתקיים דווקא בנמל אילת והעלה את אילת על מפת הספורט המוטורי. בסוף השבוע הקרוב, יהיה זה המרוץ המדברי הראשון בארץ שתארח אילת ויעלה אותה על מפת חצי המרתונים העולמית.

הקרדיט על כל אלו מגיע לעיריית אילת שדואגת לעודד, לתמוך (כן, גם כספית) ולקדם את האירועים הספורטיביים שמייחצנים את העיר היטב בחו"ל, ובעיקר מגיע הקרדיט לראש אגף אסל"ו בעירייה, יעקב מלכה, האיש שצמד המילים- 'אירועי ספורט' הפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד משמו. מלכה, המקושר במקומות הנכונים, הביא איתו לאגף החדש שנתפר במיוחד עבורו, שנים של ניסיון בארגון אירועי ספורט וככזה, לא זו בלבד שהוא מצליח למשוך לעיר את האירועים הנחשבים, אלא שההפקות המוצלחות עליהן הוא חתום גורמות למארגנים לחזור לאילת בכל פעם מחדש. בשנה הקרובה, תחזור לעיר תחרות גביע הפדרציה בטניס. אליפות אירופה בטריאתלון תתקיים בעיר בחודש אפריל. איגוד השחייה העולמי יקיים בעיר את הסבב העולמי לשחייה למרחק 10 ק"מ. כמו כן, נבחנת אפשרות לקיים באילת את אליפות אירופה לטניס שולחן, תתקיים אליפות אירופה לקבוצות בשחמט והיד עוד נטויה. ואם לא די בחשיבות הספורטיבית של כל אלו, בל נשכח את כמות החדרים הבלתי מבוטלת שכל אירוע ספורט בינלאומי כזה מכניס לעיר. אין פלא איפה שכיום אירועי הספורט נחשבים לאחד ממוקדי משיכת התיירים הגדולים בעיר אם לא ה...

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש