פרסומת
דלג

"אם הרוצחים היו מבקשים כסף - הוא היה נותן להם"

מאת: עומר כרמון ● 29/12/2011 08:39 ● ערב ערב 2530
דוד סקורי נרצח במהלך שוד והובא למנוחות באחת ההלוויות הגדולות שידעה העיר. בתו הצעירה, יפית, איבדה את הכרתה מעל הקבר הפתוח. הבת, נורית, שנישאה רק לפני חודשיים: "הילדים של המשפחה לא מעכלים שאין להם יותר את סבא דוד. הוא כזה בן אדם טוב. נמלה הוא לא הרג". חברו הטוב, שלמה צוריאל: "דוד תמיד התרחק מפורענות ודווקא היא שמצאה אותו. בקשה קטנה יש לי אליך אלוהים: נשמה טובה מגיעה אליך. שמור עליה. היא ראויה". "הרב יאיר הדאיה: "כולנו צריכים לבער את האלימות מקרבנו, גם בדיבורים וגם במעשים. זה מתחיל בילדה וממשיך במבוגרים”
''אם הרוצחים היו מבקשים כסף - הוא היה נותן להם''



דוד סקורי, בן 64, נמצא במוצאי שבת בחדר המדרגות בבניין 7023, בו הוא מתגורר, כשהוא חסר הכרה ובראשו סימני חבלה. ביום ראשון נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. המשטרה חושדת כי סקורי נרצח במהלך שוד. זמן קצר לאחר האירוע, נעצרו 2 חשודים בני 23 ו-25, ומספר שעות לאחר מכן, נעצר חשוד נוסף בן 32. לטענת המשטרה, נמצאו כתמי דם על בגדי אחד החשודים וברכבו של חשוד שני. בדירתו של החשוד השלישי, נמצאו 2,200 ש''ח החשודים כי נשדדו מהמנוח.

משטרת אילת מסרבת למסור פרטים לגבי התקדמות החקירה. חדר המדרגות בבניין בו התגורר סקורי נותר סגור גם במהלך השבוע. חוקרים מוסיפים להגיע לזירה כדי להבין מה התרחש בדקות בהן ביקש המנוח לשוב לביתו מעבודתו בדוכן מפעל הפיס.

בעיר מסתובבות שמועות רבות לגבי התקדמות חקירת המשטרה. מספרים כי החשודים תועדו במצלמות האבטחה של תחנת הדלק הסמוכה. עוד מספרים, כי השודדים לקחו מהמנוח כרטיסי הגרלה של 'חיש גד' ואחד מהם נתפס בשעה שניסה לגבות פרס כספי, בסך 25 אלף שקלים, של אחד הכרטיסים הגנובים.

"מה כבר היה לו? 'חיש גדים' וכמה גרושים?"


לדוד סקורי יש בן, שלוש בנות וחמישה נכדים. הוא נפרד מרעייתו לפני 10 שנים, אולם בני משפחתו מספרים כי המשיך לסייע לה כל העת והמשפחה נותרה מאושרת כשהייתה. סקורי עבד ברשות שדות התעופה ואף שימש כסגן מפקד תחנת הכיבוי בשדה התעופה באילת. לפני כ-20 שנה יצא לפנסיה מוקדמת, ובמרבית השנים שחלפו מאז, הועסק בחצי משרה במפעל הפיס: תחילה בביתן באזור התיירות ולאחר מכן, בביתן ברחוב שדרות התמרים, מול בנק דיסקונט.

ביום שני, בשעת ערב מאוחרת, הובא דוד סקורי למנוחות. למרות הקור העז והעיכוב בהגעת הגופה לאילת, הייתה זו אחת ההלוויות הגדולות שידעה העיר בשנים האחרונות. בני משפחתו פרצו בקריאות שבר כשגופתו הונחה באולם בית המנוחות. בתו הצעירה, יפית, איבדה את הכרתה מעל הקבר הפתוח והתאוששה לאחר דקות אחדות. רבים מתושבי אילת הזילו דמעה. בתו של דוד סקורי, נורית, אמרה ל'ערב ערב': "אבא שלי היה כזה בן אדם טוב, שאם הם היו מבקשים את הכסף, הוא היה נותן להם את הכסף ואת המזוודה. וכמה כבר יש? אבא שלי אף פעם לא היה חמדן. אבא שלי חי בצניעות. בדירה פשוטה. הוא נסע ב'סובארו' אדומה ישנה. הוא לא חיפש להתעשר ממפעל הפיס. הוא עבד בחצי משרה כדי להעסיק את עצמו. כדי שיהיו לו קצת חיי חברה, כי קשה בגיל צעיר לצאת לפנסיה ולשבת בבית. מה כבר היה לו? 'חיש גדים' וכמה גרושים? זה פשוט לא נתפס. כולם יעידו, ולא בגלל שהוא אבא שלי, שהוא היה בן אדם טהור. בן אדם זהב. מאז הרצח באים אלינו אנשים שאנחנו לא מכירים ובוכים יחד אתנו".

"היית אבא גאה!"


למרות שההלוויה התקיימה בראש חודש ובשבוע חנוכה, בהם לא נאמרים הספדים, ביקש שלמה צוריאל, חברו הטוב של דוד סקורי, להגיד כמה מילות פרידה. בקול חנוק מדמעות, הוא אמר: "דוד. חבר, אח ואדם יקר. קשה לי להיפרד ממך בלי לומר דברים: תמיד היינו יחד: בהומור, בשירה, באופטימיות, ובעיקר בצניעות שהייתה בך. הדאגה לבן הבכור, עודד, שהוכיח עצמו כבן נאמן. האהבה הגדולה לבנותיך, שאותן גידלת באהבה ובחום, והיו מקור גאוותך. ראיתי את השמחה שהייתה בך, כשחיתנת לאחרונה את שתי בנותיך והנכדה החדשה שנולדה. היית אבא גאה! דוד, הבריות אהבו אותך, בגלל נועם דרכך והנכונות לעזור. תמיד התרחקת מפורענות ודווקא היא שמצאה אותך וכולנו נושאים כאב גדול. בקשה קטנה יש לי אליך אלוהים: נשמה טובה מגיעה אליך. שמור עליה. היא ראויה".

הרב יאיר הדאיה, דיבר בהתרגשות נגד האלימות הפושה בחברה הישראלית והזכיר את אירועי בית שמש מהימים האחרונים: "כל אדם הכיר את טוב לבו של המנוח, ולכן נשמה של חנוכה אינה זקוקה להספד והקדוש ברוך הוא יצרור את נשמתו בצרור החיים. כולנו צריכים לבער את האלימות מקרבנו, גם בדיבורים וגם במעשים. זה מתחיל בילדה וממשיך במבוגרים". ראש 'חברה קדישא' באילת, הרב הלל יצחק, אמר ל'ערב ערב', כי הייתה זו אחת הלוויות הגדולות שראה בעיר. "חודש טבת החל, בשורות טובות תשמעו", הוא אמר בתקווה מהולה בכאב.

"בן אדם טהור"


נורית דיין, בתו האמצעית של דוד סקורי, נישאה רק לפני חודשיים, וכעת נאלצת יחד עם בני משפחתה, להתמודד עם הטרגדיה האיומה. "היינו משפחה מאושרת", היא מספרת. "אבא שלי היה בן אדם טהור. בן אדם זהב. מחייך. איזה נתינה יש לו. אוהב את כולם. בן אדם כל כך משפחתי. הוא מבשל הכי טוב שאפשר. הבשלן של המשפחה. אבל תמיד שומר על תזונה נכונה ועל אורח חיים בריא. הרופא שלו תמיד שאל אותו: 'איך בן אדם בגילך נראה כל כך טוב?'. אין לו שומנים בדם, אין לו סוכר. אין לו כלום. הוא האבא והאמא של המשפחה. גידל אותנו באמת לתפארת. הילדים של המשפחה לא מעכלים שאין להם יותר את סבא דוד. בכל פעם שאנשים שמעו שאני אילתית ושאלו אותי מי זה אבא שלי, עניתי להם: 'הבחור ממפעל הפיס, מול בנק דיסקונט'. התגובה שלהם הייתה זהה: 'ואוו. איזה אבא מותק. איזה אבא מקסים'. הוא כזה בן אדם טוב. נמלה הוא לא הרג. השכנים, החברים, כולם שבורים. באים לנחם אותנו אנשים שלא קשורים למשפחה, אלא רק הכירו אותו מחיי היום יום. אי אפשר לעכל את זה בכלל. כמה שאספר לך, לא תבין איזה אדם הוא היה, איזה אציל".

תמונת כתבה
מאושרים. לפני חודשיים, בחתונת בתו

תמונת כתבה
בזירת הרצח. צילם: יהודה בן יתח

תמונת כתבה
הדוכן היתום של דוד. צילם: יהודה בן יתח

תמונת כתבה
דוד סקורי ז"ל