פרסומת
דלג

הסתיימה בדיקת 'תעלת הימים': לא צפויה פגיעה במפרץ אילת

מאת: עומר כרמון ● 30/3/2013 01:34 ● ערב ערב 2595
צוות מדענים בינלאומי בראשות פרופסור אמציה גנין - מנהל תוכנית הניטור הלאומית במפרץ, מצא כי אם משאבות הענק שיזרימו את המים לים המלח, יוצבו בעומק רב - לא ייפגעו בעלי החיים הימיים. פרופסור גנין: "הכלכלה של אילת מבוססת על כך שיהיו שוניות והים יהיה נקי. לפיכך, לא הסכמנו להתפשר על הצבת המשאבות בעומק, למרות שהדבר ייקר את הפרויקט בכמה מיליארדי דולרים"
הסתיימה בדיקת 'תעלת הימים': לא צפויה פגיעה במפרץ אילת

צוות מדענים בראשות פרופסור אמציה גנין מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים סיים ביצוע סקר מקיף, בהזמנת הבנק העולמי, שנועד לבדוק האם פרויקט 'תעלת הימים' שיזרים כמות מים אדירה ממפרץ אילת לים המלח יגרום לנזק סביבתי במפרץ. תוצאות הסקר מעודדות: לא צפוי נזק. למרות זאת, ביקשו המדענים לנקוט באמצעי זהירות שייקרו את הפרויקט בכמה מיליארדי דולרים.

הירדנים יאבדו 400 מטרים של שונית


בכוונת הירדנים לשאוב ממי מפרץ אילת, כדי לפתור את בעיית המחסור במים באזור הבירה, עמאן. לפי התוכנית, המים יוזרמו לאזור ים המלח ויותפלו בשטח ירדן. רכז המים המלוחים שיוותר לאחר תהליך ההתפלה יוזרם לים המלח, ויש הטוענים כי יסייע בשמירה על מפלסו.

"הקבוצה שביצעה את הסקר כוללת מדענים מהמכון הבינאוניברסיטאי, התחנה למחקרים ימיים בעקבה, המכון לחקר ימים ואגמים בחיפה ואוניברסיטת סטנפורד בארה"ב", סיפר גנין ל'ערב ערב', "לפני שהתחלנו בעבודה, ערכנו סיעור מוחות וחשבנו כיצד שאיבה אדירה כזאת של חצי מההתאדות השנתית במפרץ אילת - 800 מיליון מטרים מעוקבים, תשפיע מבחינה סביבתית. הבנק העולמי הסביר לנו שתחנת השאיבה תוקם בעקבה. הוצעו שתי חלופות: תחנת החשמל הישנה של עקבה - שממוקמת מול קצא"א – שם קיימת שונית אלמוגים או בחוף הצפוני - סמוך לגבול ישראל, שם אין שונית".

"ההיבטים הכימיים של השאיבה לא הטרידו אותנו", אמר גנין, "להיפך. המים ליד עקבה ואילת מזוהמים יחסית בשל הקרבה לערים גדולות. לעומת זאת, המים מסיני וסעודיה יותר נקיים, לכן חשבנו שאין בעיה בכך שהמים המלוכלכים יחסית, יוחלפו במים נקיים יותר. בדקנו האם פעולת המשאבות עלולות לגרום לאסון ולהיסחפות של בני אדם. מצאנו שאם פתח היניקה יהיה בעומק ולא על פני השטח, צריך יהיה לגדר שטח בקוטר של 300 מטרים, אליו לא תתאפשר כניסת מתרחצים וצוללנים. בנוסף, אם המשאבות יוצבו בחוף הדרומי, הדבר יגרום להרס 400 מטרים של שונית. הירדנים אמרו לנו שהם מוכנים, עבור הפרויקט, לשלם את המחיר הזה. חשש נוסף היה כי השאיבה של המים הקרים יחסית באזור אילת ועקבה תביא להגעה של מים חמים יותר מהדרום, והדבר יגרום לעלייה בטמפרטורת מי הים. לחימום כזה עלולות להיות השלכות קשות על החיים במפרץ. כדי לבדוק את הנושא הזה ניהלנו פרויקט רחב מאוד. יצאנו להפלגות עם הירדנים פעם בשבועיים, הנחנו במים מכשירים שבדקו את הנושא במשך חודשים. בסופו של דבר מצאנו כי בגלל סיבוב כדור הארץ וגורמים נוספים, קיימת תנועה הלוך חזור במיצרי טיראן - בין מפרץ אילת לים סוף. מדובר בזרמים אדירים שמביאים לשחלוף החום בין מפרץ אילת לים סוף. על כן, תוספת הטמפרטורה בגלל השאיבה תהיה זניחה ביותר".

שאיבה רק במים החשוכים


"הנושא שנמצא כמדאיג יותר, הוא היקף היצורים החיים שייסחפו למשאבות האדירות ויאבדו את חייהם בדרך לים המלח. חששנו שבגלל השאיבה, ינותק קשר גנטי בין השוניות בצד הירדני לבין הצד הישראלי. עד לאחרונה, הערכנו שהיצורים שאינם יכולים לשחות, נסחפים לאורך החופים. אם כך היה הדבר, המשאבה היתה גורמת לאסון סביבתי. אולם כעת מצאנו, כי הזרמים חוצים את המפרץ בכל מקום. לפיכך, המשאבה לא תגרום לאובדן חיים בהיקף שעלול להשפיע על האקולוגיה הימית. למרות זאת, מכיוון שמדובר בפרויקט מגלומני בסדר גודל של ייבוש החולה או סכר אסואן – שעד היום אנו סובלים מתוצאותיהם, התעקשנו על כך שיש להעדיף את הגישה הזהירה. דרשנו שהשאיבה תהיה בעומק 120 מטרים. המקור לחיים על פני כדור הארץ הוא האור. עד עומק 120 מטרים, נמצא האזור המואר. עמוק יותר יש מעט מאוד חיים. לפיכך דרשנו לבצע את השאיבה במים החשוכים. בנוסף, דרשנו שהמשאבות יוצבו 25 מטרים מעל הקרקעית, מכיוון שישנם יצורים שזוחלים על הקרקעית. הכלכלה של אילת מבוססת על כך שיהיו שוניות והים יהיה נקי. לפיכך, לא הסכמנו להתפשר בנושא זה".


חדשות אילת