פרסומת
דלג

המדליות נשארות במשפחה

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 11/7/2013 12:57 ● ערב ערב 2610
מה המשותף לגולש שחר צוברי ולגולשת הדר הלר?. למעט העובדה ששניהם חזרו ארצה השבוע מאליפות אירופה בצרפת עם תארי אליפות, הרי ששניהם בני דודים. מירב לוי דיאמנט יצאה לבדוק מקרוב מה יש בילדי התערובת שחציים תימני וחציים אשכנזי, שיוצר אלופי גלישה
המדליות נשארות במשפחה

תמונת כתבה


זה לא קל מנטאלית לעמוד על קו הזינוק של המקצה האחרון שלך באליפות אירופה כשאתה רוצה להשיג לעצמך את התוצאה הטובה ביותר, ובאותו זמן ממש לחשוב גם על בת הטיפוחים שלך, בת הדוד הקרובה אליך, שמנסה להוכיח את עצמה בזירה העולמית. את זה הבין השבוע היטב על בשרו הגולש האילתי שחר צוברי, שלאורך כל אליפות אירופה בצרפת, דאג לבת דודו הדר הלר. בסיום התחרות, כששאלו את צוברי איך היה? הוא השיב- "היה מצוין ובאותה נשימה לא שכח לציין- העיקר שהדר ניצחה". אחרי הכל, היא לא רק הבת של הדוד האהוב שלו דורון (האח של אמא), אלא גם גולשת כישרונית בפני עצמה שגדלה אצלו בבית. וכשמדובר על פער של 10 שנים, אין פלא שעבור הדר, שחר היה ועודנו הדמות לחיקוי והערצה. היא בת 17, הוא בן 27, תחשבו על זה שכששחר כיכב על מסכי הטלוויזיה באולימפיאדה ההיא בבייג'ינג, כשכולם עצרו את נשימתם עד לזכייה במדליית הארד ההיסטורית שלו, היא הייתה בת 12, בתחילת דרכה על הגלשנים.

מתח בבית


לא רק בצרפת הדאגה הייתה הדדית, אלא גם בבתי משפחות צוברי- הלר כססו ציפורניים פעמיים, אבל היי, גם השמחה הייתה כפולה ומכופלת, אחרי הכל, שחר חזר עם המקום השני באירופה בכיס, והדר עשתה את זה בגדול עם המקום הראשון והתואר הנחשב- אלופת אירופה הטרייה עד גיל 19.

אז איך זה קורה שבמשפחה אחת יש שני אלופי אירופה בגלישה? אני מנסה לחפש את התשובות בגנים, אחרי הכל מדובר כאן בשני ילדי תערובת מובהקים. חצי תימניים- חצי אשכנזיים, מה שגורם לי לחשוב גם על אלופת גלישה נוספת- נעמי כהן, שגם היא, ממש כמו במקרה הזה, חצייה תימנייה וחציה אשכנזייה. "למרות המקריות הזו, לדעתי לא מדובר כאן בגנים", אומרת השבוע ורד, אימו של שחר צוברי, "אלא מה שמים בעדיפות ראשונה בחינוך של הילדים. בשתי המשפחות שלנו, ברגע שהילדים רצו, הם קיבלו את כל התמיכה".
ורד מספרת, שפער הגילאים בין שחר לבין בני דודו דורון היה כזה שהם תמיד היו הצעירים יותר, "הוא לקח איתו את כולם לחוף עוד כשהיו קטנים, ניסה להדביק אותם ב'חיידק', אבל אצל אף אחד התחום הימי לא בער כמו אצל הדר. כששחר ראה שהיא רצינית, רוצה ומשקיעה, הוא מבחינתו עשה את המיטב כדי שתצליח. כמובן שזו היא שעשתה הכל, אבל הוא ראה בה בת טיפוחיו ואת כל מה שידע ויכל, העביר לה באהבה רבה. ברור שבתחרות הזו הוא מאוד רצה בהצלחתה, כהוכחה למה שהיא באמת מסוגלת להשיג. השבוע, כתבה בת אחות אחרת שלנו לשחר בפייסבוק- "שחר, הכסף שלך הוא זהב, כי אתה מתייחס להדר כמו ליהלום". אין ספק שכששניים מהמשפחה חוזרים עם תארים כאלו, השמחה כפולה".

כשאני מפנה את אותה שאלת גנים לדורון הלר, אביה של הדר, הוא צוחק: "הרבה חברים אומרים לנו שיש כאן כנראה משהו מנצח בשילוב הזה. אני דווקא חושב שבמקרה הזה, הקרבה לשחר והרצון להידמות לו ולהגיע להישגים כמוהו הם שהמריצו את הדר לאורך כל הדרך. לצד המאמנים של הדר שעשו איתה עבודה נהדרת לאורך כל השנים, כולל יניב מאיר, שעושה איתה עכשיו עבודה נפלאה, שחר תמיד שם בשבילה. הוא עוזר לה, תומך בה, מסתבר שיש לספורטאי בראש הרבה דברים שהוא צריך לדעת להתמודד איתם ולא רק בפן המקצועי בים, ומעבר למקצועיות, שחר עוזר להדר בפן הזה, אין כמו הכוונה מבעל ניסיון שיכול לעזור. אז בוודאי שזה כיף שהבת שלך זכתה באליפות אירופה, היא קיבלה את התמורה להשקעה רבת השנים שלה וקיבלה את ההוכחה ליכולת האמיתית שלה".

"אני מאושר בשבילה"


שחר עצמו היה מאושר השבוע מזכייתה של הדר, אפילו יותר מעצם הזכייה שלו עצמו, "אצלי זו תחרות יותר, תחרות פחות, עוד מדלייה לרשימה, אבל עבורה זו ההוכחה בצדקת הדרך. חיזוק הביטחון העצמי והפתח לבאות". שחר לא מאמין בהצלחה כתוצר של גנים: "זה בעיקר מקרי", הוא אומר, "הצלחות כאלו הן תוצר של עבודה קשה והכוונה נכונה. יניב מאיר הוא המאמן הרשמי שלה, אני עובד איתה שלא באופן פורמלי. אנחנו מדברים המון, דאגתי שהיא תיסע למחנות אימונים ואני מנסה להעביר לה כמה שיותר מהידע והניסיון שלי. אמנם יש לה עוד הרבה עבודה, אבל תמיד כיף לראות שמי שיקר לך הוא בדרך הנכונה".
גם ביומיים שלאחר הזכייה, ולמרות שבשנה שעברה היא סיימה שנייה באליפות העולם, הדר עדיין התקשתה להאמין בהישג: "אני לא קולטת, זה הישג אדיר. אמנם התאמנתי קשה מאוד בשביל זה, ועדיין, זה לא ברור מאליו שתגיע להישג כזה". אם חשבתם שביום בו נחתה באילת לאחר שנבחרת ישראל שבה לפנות בוקר ארצה מצרפת, הדר תשלים שעות שינה, כדאי שתחשבו שוב, היא מיהרה לחוף ה'ריף רף' וגלשה עם חברים. "ראיתי את הרוח ולא יכולתי להתאפק", היא אומרת בחיוך ומספרת שכל החברים פרגנו ובגדול.

אז מה, גנטיקה תימנית- אשכנזייה? אני שואלת את הדר, והיא צוחקת: "את יודעת, זה שווה בדיקה", היא אומרת ואחר כך מרצינה ומבהירה: "זה הכל רצון. תמיד אומרים לי ששחר ואני קורצנו מאותו חומר של אלופים, במרוצת השנים גילינו שיש לנו הרבה קווים דומים באופי, בסגנון, באהבות שלנו. אני מעריצה אותו על הרבה דברים אבל בעיקר על האייס מן שהוא, לדעתי זה אחד הדברים החשובים אצל ספורטאי, המצחיק הוא שגם עליי חושבים את זה, כי כנראה אני משדרת קור רוח כלפי חוץ, אבל בפנים אני עומדת להתעלף". לשאלה מה היא מקבלת בעיקר משחר, הסבירה הדר: "הוא חולק איתי הכל. את כל הניסיון שלו ואין משהו טוב מזה. אבל מה שבאמת חשוב לי בעזרה שלו זה הקטע שהוא עובד איתי על הראש, על הביטחון העצמי, עושה איתי שיחות. לפני התחרות, הוא ראה שאני לא מאמינה בעצמי ואמר לי שוב ושוב- אם תרצי, תצליחי, את הרי יכולה. ומסתבר שהוא צדק, כי רציתי וגם הצלחתי". לקינוח, לא שוכחת הדר להודות לכל המאמנים שלה בעבר ובהווה שסללו לה את הדרך להצלחות: "שלומי איובי, תומר וורדי שהקנו לי את הבסיס והיום זה - יניב מאיר שעושה עבודה טובה, תומך בי ונותן לי כל מה שאני צריכה".

חדשות אילת