טור יהדות

מאת: או-מד מדיקל ● 3/6/2015 10:26 ● ערב ערב 2709
בס"ד / מאת: הרב דוד שנה
טור יהדות

פרשת 'בהעלותך'


לפני תשע-עשרה שנים, בנימין נתניהו נבחר לראשות ממשלה בפעם הראשונה. בתחילה סרב נתניהו לתת לאריאל שרון תפקיד של שר בממשלה. דוד לוי, חברו הטוב של אריאל שרון, נשען על הגדר בעבורו, והודיע לנתניהו שאם שרון לא יקבל תפקיד בכיר, אזי הוא לא יתמוך בממשלה, ויוותר על תפקידו כשר חוץ. על-מנת לרצות את אריאל שרון "נבנה" תיק חדש בעל סמכויות נרחבות, גדול יותר מכל תיק אחר בממשלה. "שר נולד"- השר לתשתיות לאומיות. או אז כולם היו שמחים וממשלת נתניהו הראשונה יצאה לדרכה. תקנו אותי אם אני טועה, אבל נדמה לי שההיסטוריה חוזרת. אותו בנימין נתניהו, הפעם עם שרים אחרים, עם אותם משחקי כבוד על ניפוח תיקים חסרי פרופורציה. מה היה קורה לגלעד ארדן אם הוא היה 'רק' השר לביטחון פנים? האם המשטרה והשב"כ אינם מספקים עבודה מסביב לשעון 24/7 ? האם הפשע שמשתולל בכל פינה וההתפרעויות של הערבים בירושלים וברחבי יהודה ושומרון הנגב והגליל אינם סיבה מוצדקת להחזיק שר במשרה מלאה? מדוע תפקיד השר לביטחון פנים לא הספיק לגלעד ארדן שהיה חייב תוספת של שר לעניינים אסטרטגיים (מה זה בדיוק?). עד היכן המרדף אחרי השררה והכבוד יכול להגיע? חז"ל הזהירו אותנו בפרקי אבות "היזהרו ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמם, נראים כאוהבים בשעת הנאתן ואין עומדים לו לאדם בשעת דוחקו", כלומר מזהירים חז"ל שלא יהיה לנו שום עסק עם אנשי השררה והשלטון, ומי שיכול להימנע מלבוא במגע איתם, מרוויח כי כל מה שהם עושים הוא אך ורק על-מנת להתגדל ולגדל את עצמם. עצוב שזה כך, אבל אין כל חדש תחת השמש ומה שהיה הוא שיהיה. לפני שנתיים שאלתי את הכתב הפרלמנטרי של עיתון 'מעריב', שמסקר את הכנסת קרוב לשלושים שנה, כמה מחברי הכנסת שפגשת בכל השנים הללו פעלו באמת ובתמים בעבור הציבור ולא בעבור אינטרסים? תשובתו הייתה חד משמעית, "מעט מאוד, פחות ממספר האצבעות בכף יד אחת".
השבת נקרא בפרשת 'בהעלותך' כיצד מרים הנביאה מביעה תמיהה על כך שמשה רבנו נחשב לנביא 'מיוחד', הרי גם היא נביאה ואהרון אחיה נביא. הקב"ה מעניש את מרים במקום ומודיע לה ולאהרון, איך אתם מעיזים לדבר על אחיכם משה הנביא. הרי אף-אחד מעולם ולעולם לא יוכל להשתוות למשה רבנו כגודל נבואתו וצדקתו. הקב"ה מודיע בתורה "והאיש משה עניו מכל האדם אשר על-פני האדמה". הפסוק הזה מעלה תמיהות רבות, וכי משה רבנו לא יודע שהוא הנביא הכי גדול בהיסטוריה האנושית? האם הוא לא מבין שהוא זכה להגיע למדרגה היותר עליונה האפשרית שאליה יכול כל אדם רק לחלום ולשאוף? אז כיצד זה יתכן, שדווקא גדול הנביאים, הוא גם גדול הענוותנים. היינו מצפים שאדם גדול ירגיש שהוא גדול ויתנהג כמו גדול, אך זו בדיוק הטעות, חז"ל מגדירים זאת במשפט הבא "במקום שאתה מוצא ענוותנותו שם אתה מוצא את גדולתו". בדיוק להפך, ככל שאדם גדול יותר כך הוא יודע עד כמה הוא באמת קטן, כמו בחכמה, ככל שאתה לומד יותר כך אתה מבין עד כמה אתה חסר ידע, כמו בכסף, ככל שיש לך יותר ממון אתה מבין כמה עוד אפשר להשיג. כך בדיוק פועלת הענווה, כל יכולת שיש לך, שכלית, פיזית רוחנית, היא לא ממך, אתה לא בראת את עצמך, את הכל הקב"ה העניק לך במתנה גמורה. ובאותה מידה שקיבלת זאת הקב"ה יכול לקחת ממך את המתנות שקיבלת ולהשאיר אותך ערום ועריה, מי שמבין זאת ומפנים זאת לא תהיה לו כל סיבה להתגאות על אף-אחד אף-פעם. לו הייתה לי היכולת הייתי שולח את שרינו היקרים ללמוד קצת ענווה ממשה רבנו.


חדשות אילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש