פרסומת
דלג

בגלל שדה רמון – בקרוב טורבינות רוח מסכנות ציפורים

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: ארכיון ערב ערב ● 26/1/2018 11:03 ● ערב ערב 2847
מאבקם של הגופים הירוקים בישראל בטורבינות רוח לייצור חשמל כשל ● לאחר שנים בהן הצליחו למנוע באמצעות התנגדויות שהגישו לוועדות התכנון, את הקמתן של טורבינות רוח לייצור חשמל באזור אילת והמועצה האזורית חבל אילות, נדחה טיעונם של הגופים הירוקים כי טורבינות אלה יפגעו פגיעה אנושה בציפורים הנדירות הנודדות מעל העיר אילת בדרכן לאפריקה ● הטעון שהביא לדחיית ההתנגדויות: שדה התעופה רמון שתנועת המטוסים בו עלולה לפגוע פי כמה וכמה בציפורים מכל טורבינה בודדת ועדיין קיבל אישור הקמה
בגלל שדה רמון – בקרוב טורבינות רוח מסכנות ציפורים
האם יאיים שדה רמון על נדידת הציפורים דרך אילת?

חברת מטלון מקורות אנרגיה בע"מ הפועלת בתחום האנרגיות המתחדשות, קיבלה השבוע היתר ממחלקת ההנדסה של עיריית אילת להקמתה של טורבינת רוח קטנה שהספקה יעמוד על 50 קילו-ואט. הטורבינה תוקם על גג מבנה המצוי בבעלות החברה באזור התעשייה בעיר. ההיתר מותנה במגבלות מחמירות להצבת טורבינת הרוח בשטח המבנה, שהחברה מקימה באיזור התעשיה באילת. חברת מטלון היא חברה הפועלת בתחום האנרגיות המתחדשות מאז 2009.

 

זוהי הסנונית הראשונה


ההיתר שניתן לחברה ניתן בהתאם לעמידתה בדרישות תכנית המתאר הארצית העוסקת בתחום טורבינות הרוח בישראל, תכנית שפורסמה על ידי משרד הפנים כבר לפני שלוש שנים לאחר שנתיים של עבודה מקדימה. אלא שעל אף פרסומה של התכנית נתקע תחום אנרגיות הרוח בארץ, כך שמתוך מכסה מאושרת של כ-730 מגה ואט המאושרים על ידי רשות החשמל במשרד האנרגיה, טרם ניתן היתר בהתאם לתכנית לאף גוף פרטי. כעת כאמור קיבלה חברת מטלון את האישור הראשון.
כאמור התנגדו לאורך השנים גופים רבים להקמתן של טורבינות רוח ביניהם: רשות התעופה האזרחית, רשות הכבאות הארצית, צה"ל , רשות הנחלים והימים ועיריית אילת, אלא שמי שהצליחו לתקוע את התחום לאורך שנים היו בעיקר הגופים הירוקים ביניהם: רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע והמשרד לאיכות הסביבה שביססו את התנגדותם להקמתן של טורבינות רוח על מחקרים בינלאומיים שהגיעו למסקנה כי הן מסוכנות לבעלי כנף. הקמתן של טורבינות כאלה בסמוך לפארק הצפרות באילת עלולה לדעת הגופים הללו לפגוע באוכלוסיית הציפורים הנודדות מעל אילת בדרכן לאפריקה בעונת החורף. בתקופה זו חולפות מעל אילת כ-500 מיליון ציפורים מסוגים רבים, חלקם מוגנים ואף בסכנת הכחדה. עמדה זו נדחתה כאמור על ידי עיריית אילת לאחר שעמדתה של חברת מטלון לפיה המדינה עצמה מתיה לרשות שדות התעופה האזרחית להקים במרכז נתיב נדידת הציפורים, בסמוך לכביש הערבה (90) – באזור של עמק טופוגרפי (תמנע), את שדה רמון תוך כדי שהיא מתעלמת לגמרי מהסיכון המשמעותי שעלול להישקף לציפורים הנודדות. לטענת החברה, בולט במיוחד האבסורד שבטעון הירוקים כאשר מדובר בתורן בודד של טורבינת רוח אחת, בהספק קטן ובגובה יחסית נמוך. כשמכמתים את הסיכון הנשקף מתורן כזה לעומת תנועת מטוסי ענק ניכר כי הסיכון מהתורן בטל בשישים. יתרה מכך, טענה החברה כי מהמחקרים עולה כי החשש לפגיעה בציפורים מתנקז לכדי חשש 
לפגיעה בממוצע בציפור אחת לשנה על כל 1 מגה ואט מותקן של טורבינות רוח. יחס כזה הוא כה רחוק ומינורי שאין לראות בו כלל איום לדעת החברה, שכן גם אם ציפור אחת בשנה תפגע מתוך 500 מיליון כי אז אין לבטל בשל כך את כל מערך האנרגיות המתחדשות בתחום. היותה של הטורבינה האמורה נמוכה יחסית ומוצבת באזור תעשייה ולא בצמוד לפארק עצמו תרמה אף היא לשינוי בעמדת העירייה. 
כעת עולה חשש כי עקב היתר הבניה שניתן לחברת מטלון, ייפרץ השכר והקמתן של טורבינות רוח בישראל תהפוך לקלה ופשוטה יותר, במיוחד לאור העברת הנטל לוודא קיומו של חשש לפגיעה בבעלי כנף לרשות הטבע והגנים ולא על היזמים. עד כה היה נהוג לדרוש מהיזמים בתחום להציב למשך שנתיים מכ"מ שעלותו מאות אלפי דולרים לניתור תנועת בעלי הכנף באזור המבוקש. דרישה זו כך נראה כעת לא תועלה עוד כתנאי למתן היתר בניה של טורבינות רוח.

 

7 טורבינות נוספות בדרך 


בחודש יוני 2016 הגישה החברה להגנת הטבע את התנגדותה לתוכנית להקמת תורן מדידה זמני בגובה 80 מטרים, סמוך לפארק הצפרות באילת. התורן שאמור להיות מוקם בשטחי קיבוץ אילות, הוא חלק ממדידות הרוח המתבצעות לקראת הצבת שבע טורבינות לייצור חשמל, בשטחי אילות ואילת. טורבינות אלא (שבמקור אמורות היו לכלול 13 טורבינות אך לאור ההתנגדויות הורד מספרן לשבע) אינן שייכות ואינן קשורות לטורבינה שאושרה השבוע לחברת מטלון באזור התעשייה של אילת. גם כאן הגישה החברה להגנת הטבע התנגדות בשל החשש לפגיעה בציפורים הנודדות: "שני האתרים מהווים אתרי נחיתה עבור עשרות עד מאות אלפים של עופות נודדים בשנה", נכתב בהתנגדות. "נדידתם של ציפורים אלו מתבצעת בשעות החשיכה. הן ממריאות לאחר רדת החושך ואחרות נוחתות לפנות בוקר. חלק מציפורים אלו, בדגש פלמינגו, שחפים וחופמאים הם פעילי לילה, גם לא בזמן נדידתם, ועפים מסביב לאתרי הבריכות בכל שעות הלילה .מיתרי התורן התופסים נפח גדול מאוד, הם בבחינת מכשולים קטלניים בלתי נראים לציפורים אלו. יש לנו ניסיון עם קו מתח לא גבוה במיוחד ליד בריכות המלח הדרומיות באילת, בו התנגשו ונהרגו ציפורים רבות בעיקר פלמינגו וחופמאים שנאספו על ידי צוות מרכז הצפרות אילת בסיורים של שעות הבוקר המוקדמות. בכל ערב מגיעות באור אחרון בין חמישה ל-65 קטות הודיות לשתייה בבריכות הביוב של אילת ועוזבות אותן בחושך מוחלט. חלקן מגיע בוודאות 
מאזור החורשה שליד האתר המוצע לאנטנה והכבלים של האנטנה המתוכננת יעמדו בדרכן. כשאר הציפורים, גם הקטות בסכנה מוחשית להתנגש בכבלים הבלתי נראים בחושך. החשיבות המיוחדת במין זה הוא בנדירותו בישראל. זו האוכלוסייה היחידה המוכרת לנו בארץ, פרט לששה פרטים ששותים באגם של פארק תמנע. אנחנו לא מכירים דרך להפוך את המיתרים של התורן לנראים על ידי ציפורים בתעופה. גם אם יוארו המיתרים, הציפורים עדיין יפגעו מהם משום הסינוור והימשכותן אל האור. התורן המוצע הוא בעל פרופיל עם נפח גדול מאוד, נוכח המיתרים הרבים התומכים בו. התורן יצפה מכל נקודה ברדיוס גדול מאוד. התשתיות הקיימות בשטח נמוכות בהרבה מהתורן והוא יהווה פגיעה חמורה בנוף. התורן האמור יתנשא לגובה עצום של 80 מטר והקמתו תלווה בפגיעה רבה בסביבה והנוף ובכלל זה דרכים, גדרות, כניסת ציוד הנדסי כבד, עבודות עפר וכדומה".
"הפרעה נופית וחזותית"
"האוכלוסייה היחידה בישר 
"סימון ותאורה יצמצמו הפגיעה בציפורים"


חברת טורבינות אילות' מסרה לוועדת התכנון את תגובתה להתנגדויות: "לגבי הטענה כי 'מיקום במרחב התנועה של עופות נודדים בשעות החשיכה עשוי להוות 
מפגע' - ניתן ללמוד ממתקנים דומים בארץ ובעולם שסימון אפילו מזערי של המייתרים גורם במרבית המקרים לצמצום עד כדי ביטול בעיית ההתנגשות. וכך הומלץ במסמך הסביבתי, ואושר על ידי המשרד להגנת הסביבה. במסגרת סקר בעלי כנף שנערך באזור זה בדקנו גם את נושא המכשולים הקיימים באזור לבעלי כנף על מנת לבחון את נושא ההתנגשות בתילים ומיתרים קיימים בשטח, בכלל זה קווי חשמל רוחביים. הממצאים הראו בבדיקה מדגמית שבעלי הכנף עפים מעל לגובה המכשולים הן בשעות בין הערביים והן בשעות הלילה. כיום הנוף במסדרון התעופה של בעלי הכנף מרובה מכשולים, אשר בניגוד לתורן אינם מסומנים ואינם מצוידים באמצעים למניעת התנגשות כלל. לדעת עורכי המסמך הסביבתי הראשוני סימון המיתרים ותאורה בראש העמוד כנדרש תצמצם למינימום את הפגיעה בבעלי כנף. טכניקה זו מקובלת בעולם והיום ישנם פרויקטים גדולים לטפל בקווי מתח למניעת פגיעה של בעלי כנף בטכניקות דומות. מחקרים שונים מהעולם מראים ירידה נכרת בפגיעה בבעלי כנף בעקבות סימון הכבלים. הסימונים שנבחרו הם מהטובים מסוגם. לגבי הטענה כי 'עבודות ההקמה יגרמו לפגיעה רבה בסביבה' - מדובר בעבודות הקמה מינוריות. ניתן לומר בבטחה כי אפילו הפעילות החקלאית באזור, פוגעת יותר בסביבה ובנוף באזור מאשר עבודות הקמת התורן. המיזם עומד בדרישות המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע לעבודות ההקמה, לרבות גידור זמני, מניעת מפגעים והחזרת השטח לקדמותו עם סיום העבודות. בדיון האחרון שהתקיים בוועדה המחוזית בעניין הפרויקט, נאמר ע"י גורמים בוועדה שהקטנת מספר הטורבינות מ- 13 לשבע מגדילה את ההתכנות להקמת הפרויקט. העובדה היא שהועדה מקדמת את התכנית, ואישרה מתן הנחיות לתסקיר סביבתי, הכולל בין היתר איסוף נתוני רוח". 


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש