מחקר: מפרץ אילת סופג יותר גזי חממה מכל ים אחר בעולם

מאת: רותם נועם ● 25/4/2024 22:19 ● ערב ערב 3169
מחקר, בהובלת האוניברסיטה העברית, מציג שיטת ניתוח חדשנית של יעילות המשאבה הביולוגית באוקיינוסים, שיכולה לסייע בוויסות האקלים וההתחממות הגלובלית ● אז מה ייחודי במפרץ אילת?
מחקר: מפרץ אילת סופג  יותר גזי חממה  מכל ים אחר בעולם
ממצאי המחקר הראו כי המשאבה הביולוגית באזורנו פועלת ביעילות גבוהה מאוד של כ-20%

   מפרץ אילת יעיל משמעותית בספיגת גזי החממה מהאטמוספירה בהשוואה למקומות אחרים בעולם, כמו האוקיינוס השקט. כך עולה ממחקר חדש, שנערך בהובלת פרופ' עדי טורפשטיין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. במחקר, שהתפרסם בכתב העת Global Biogeochemical ,Cycles  הוצגה שיטת ניתוח ראשונה מסוגה של יעילות המשאבה הביולוגית באוקיינוסים, שיכולה לסייע לחברות מסחריות לצמצם את ריכוזי פחמן דו חמצני באטמוספירה.

   החוקרים הסבירו כי באוקיינוסים ברחבי העולם מתקיים תהליך ייחודי של ספיגת גזי חממה וסילוקם מהאטמוספירה לקרקעית הים, המווסת את אקלים כדור הארץ ומקל על ההתחממות הגלובלית. במסגרת התהליך, המכונה "המשאבה הביולוגית", הפחמן הגזי הופך בתהליך הפוטוסינתיזה לחומר אורגני מוצק ששוקע לקרקעית האוקיינוס ומסולק מהמערכת האקולוגית. אולם, מחקרי עבר מצאו כי במהלך שקיעתו, 99% מתמוסס חזרה למים וחוזר לאטמוספירה – מה שמבטל במידה רבה את התהליך.
   פרופ' טורפשטיין הסביר כי "הוכח שככל שטמפרטורת המים גבוהה יותר, כך התמוססותו וחזרתו של הפחמן לאטמוספרה מהירה יותר. בעקבות ההתחממות הגלובלית, ייתכן שיעילות המשאבה הביולוגית תפחת דרסטית כי טמפרטורות המים יעלו עוד יותר והדבר יגרום להתדרדרות נוספת באקלים".

באוניברסיטה העברית מסבירים כי על אף חשיבותו של התהליך, קשה היה עד היום לבצע מדידות ליעילותו במקומות שונים בעולם. במחקר זה, שנערך בשיתוף המכון הבין-אוניברסיטאי באילת ופרופ' סטפני קינאסט מאוניברסיטת דלהאוזי שבקנדה, צוות החוקרים פיתח שיטת ניתוח ראשונה מסוגה של הפרמטרים הכמותיים של המשאבה הביולוגית כדי לחשב את מידת היעילות שלה. באמצעות מלכודות סדימנט שתפסו כמויות גשם חלקיקי במרכז מפרץ אילת לאורך השנים, ניתן היה לחשב פרמטרים כמו קצב השקיעה ותכולת החומר האורגני לאורך זמן.
   השערת החוקרים היתה שבגלל טמפרטורות המים הגבוהות במפרץ אילת, התמוססות החומר האורגני תהיה מהירה, ולפיכך, מעט מאוד ממנו יצליח להגיע לקרקעית ומשם להיות מסולק. אלא שלהפתעתם, ממצאי המחקר הראו כי המשאבה הביולוגית באזורנו פועלת ביעילות גבוהה מאוד של כ-20% - זהו נתון גבוה משמעותית מזה שהיה הצפוי. פרופ' קינאסט אמר לאתר :YNET על אף שהטמפרטורה בעומק מי מפרץ אילת גבוהה מ-20 מעלות, המים חשופים לכמויות גדולות של אבק ממדבר סהרה. האבק שוקע לים ותופס איתו חלקיקי חומר אורגני, מה שמסייע לשקיעה אפקטיבית יותר ללא התמוססות והופך את המשאבה הביולוגית לטובה הרבה יותר מזו שבצפון ומרכז האוקיאנוס השקט".
   מעבר לזיהוי הגורמים והתהליכים המשפרים את יעילות המשאבה הביולוגית, המחקר יכול לסייע גם לחברות מסחריות המבקשות לווסת את השפעות האקלים ולצמצם את ריכוזי גזי החממה באטמוספירה על ידי קבורתם באוקיאנוסים. לדברי החוקרים, חברות אלא מתקשות לתעד ולכמת את הסילוק העודף של גזי חממה מהמערכת, ואולם סט הפרמטרים שהמחקר מציג מאפשר זאת. "ההבדל בין היעילות הצפויה של המשאבה הביולוגית לבין זו שנצפית בפועל, היא סוג של פתרון קלינטק טבעי, שבמקרה הזה קשור בנוכחות גבוהה של חלקיקי אבק במים", אמר פרופ' טורפשטיין. ■


מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת