פרסומת
דלג

אילת 2010: קרינה מסוכנת ב'עיר הקודש'

מאת: עומר כרמון ● 31/12/2010 22:14 ● ערב ערב 2478
עם תום השנה האזרחית, בדקנו מה עלה בגורלם של חמישה מבין הסיפורים הרבים שליווה 'ערב ערב' במהלך 2010: קרינה מסוכנת במוסדות חינוך, מלון שמתוכנן להיבנות על מגרש המיועד לגן משחקים לילדים, הפיכתה של אילת ל'עיר קודש', הזנחת תעלות הניקוז העירוניות, ומותו של פועל במכרות תמנע - שהביא לחקירת משטרה ולטענות קשות על רשלנות
אילת 2010: קרינה מסוכנת ב'עיר הקודש'

קרינה מסוכנת במוסדות חינוך



תמונת כתבה


בחודש מאי, חשף 'ערב ערב', כי עיריית אילת מסתירה תוצאות בדיקות קרינה שביצעה עבורה עמותת מלר"ז, במוסדות חינוך בעיר. למרות שבבדיקות נמצאה קרינה מסוכנת ממוקדי חשמל ב- 96 מדידות ב-11 בתי ספר ובשלושה גני ילדים, הודיעה העירייה לציבור, כי מוסדות החינוך נמצאו בטוחים בכל הנוגע לקרינה אלקטרומגנטית והסתירה את הנתונים הנוגעים לקרינה ממוקדי חשמל. העירייה אסרה על ממונה הבטיחות בעירייה, יוסי אבו, לשוחח עמנו ולא ענתה לשאלותינו בנושא. מורים, גננות ואפילו יו"ר ועד ההורים העירוני, לא עודכנו בתוצאות המדידות.

בתי הספר בהם נמצאו ערכי קרינה מסוכנים, הם:

בית הספר 'רבין': כיתה ז'8, כיתה ח'1, כיתה ט'5, כיתה י'4, כיתה י"א 1, חדר מנהלת, חדר מזכירה, חדר חשבת, חדר מערכת, עמדת ספרנית, חדר חשמל ואלקטרוניקה.

בית הספר 'יעלים': כיתה א'2, כיתה ד'2. בית הספר 'אופיר': כיתה א'2, כיתה ו'2, חדר 'תפנית', חדר מוגנות.

בית הספר 'מצפה ים': כיתה א'1, חדר אב הבית וחדר רכזת חטיבה צעירה.

בית הספר 'צאלים': מרכז למידה. בבית הספר 'גלים': כיתה א'3, חדר מורים, חדר מדעים.

בית ספר 'איילת השחר': כיתה ד'1, כיתה ד'2, כיתה ז', כיתה ח'.

חטיבת ביניים ישיבתית וישיבת 'שובו בנים', חטיבה עליונה: פינת המזכיר.

בית ספר 'גולדווטר': חדרים 35, 39, 43.

בית הספר 'ימין הרצוג': חדר אב הבית וחדר 'ארז'.

בית הספר 'בגין': בחדר מורים, בכיתת שחף, בכיתת שונית, במרכז למידה ובמרכז עולים.

בעקבות חשיפת 'ערב ערב', פנתה חברת המועצה לימור להב במכתב לראש העירייה, מאיר יצחק הלוי ודרשה ממנו לפרסם את הנתונים. בבית ספר 'יעלים' איימו הורים לא להכניס את ילדיהם לכיתות בהן נמצאה קרינה מסוכנת. הלחץ הציבורי עשה את שלו. בחופשת הקיץ, ביצעה העירייה עבודות למיגון הכיתות ופרסמה הודעה בעיתונות המודה חלקית בקיומה של הבעיה ובצעדים שננקטו כדי לפתור אותה.

מבדיקת 'ערב ערב' השבוע עולה, כי עיריית אילת למדה את הלקח ומוכנה כיום לשתף את הציבור בממצאים. אולם לא כל הליקויים תוקנו. בעוד העירייה טוענת כי פעלה לתקן את הבעיות בבתי הספר, עדיין לא תוקנה בעיית הקרינה המסוכנת בשלושה גני ילדים.

בדיקת עמותת מלר"ז מצאה קרינה מסוכנת בשלושה גני ילדים ברחוב סמטת ניצנה. הגנים הם:.

בגן הילדים 'פז' נמצאו ערכים מסוכנים במבואה לגן, בפינת הבובות, ליד מדפי הציור, במרכז האולם, בפינת הטלויזיה ובחצר ליד המגלשה.

בגן הילדים 'צאלים', נמצאו ערכים מסוכנים במבואה לגן, בפינת האמנות, בפינת החשבון, בפינת הבישול, בפינת הטלוויזיה, במרכז האולם, ליד היציאה לחצר, ברחבת הכניסה ובחצר הפעילות.

בגן הילדים 'כרמלה', נמצאו ערכים מסוכנים במבואה לגן, בפינת המחשב, בפינת ההעשרה, ליד מדפי המשחקים, במרכז האולם, בפינת הריכוז, בפינת הספרייה, בפינת המרפאה, בחצר ליד הגינה, בחצר בין המגלשה לצריף, בחצר ליד פרגולת ארגז החול, במרפסת היציאה לחצר.

המודדים מצאו, כי ערכי הקרינה המסוכנת בשלושת גני הילדים נגרמים בשל קו מתח של חברת החשמל העובר מעליהם. בעקבות הממצאים, העביר לעיריית אילת הממונה על קרינה מייננת במשרד להגנת הסביבה, אלברטו ברנשטיין, את המלצותיו. בנוגע לגני הילדים בסמטת ניצנה וכתב: "יש לדרוש באופן דחוף מחברת החשמל להעתיק את קו המתח הנמוך המבודד מחוץ לחצר הגן או רחוק יותר מחצר הגן, או לבצע המרת הרשת העילית לתת קרקעית (על חשבון העירייה)". קו מתח זה לא הועתק עד היום.

דוברת העירייה מסרה השבוע ל'ערב ערב': "ברשותי דו"חות המלמדים, כי כל הליקויים טופלו, למעט קו החשמל שהינו באחריות חברת החשמל ונעשתה אליהם פנייה מפורטת בעניין. אשמח להזמין אותך למשרדי ולהציג בפנייך את הדו"חות המלמדים על העבודה היעילה, המקצועית והאחראית שביצעה העירייה באמצעות הממונה לבטיחות וגיהות, לטובת שלום וביטחון ילדינו. להזכירך, אילת הנה בין שלוש הערים הראשונות שעשתה כן ביוזמתה ועל חשבונה מול מיטב המומחים בעניין, ביניהם עמותת מלר"ז שביצעה את המדידות, ממונה קרינה בלתי מייננת במשרד להגנת הסביבה שהעביר הנחיות לטיפול בליקויים ומהנדס תאימות שבדק את הטיפול בליקויים ואישר את העניין. אגב כך אציין, כי לאחרונה יצאה קריאה של מרכז שלטון מקומי לכל ראשי הרשויות לקיים סקרי קרינה אלקטרומגנטית. אנו גאים להיות בין הראשונים שביצעו את האמור".

מחברת החשמל נמסר השבוע ל'ערב ערב': "עיריית אילת פנתה לחברת החשמל בנושא העתקת הקו. יודגש, כי כל מתקני חברת החשמל הוקמו על פי הנוהלים והתקנים המחמירים ביותר וקיבלו את ההיתרים של כל הגורמים. עם זאת, בעקבות פניית העירייה וכחלק משיתוף הפעולה הפורה והחיובי בין הגורמים, מתקיימת בדיקה בחברת החשמל בנושא".

גן המשחקים יהפוך לבית מלון?



תמונת כתבה


בחודש פברואר, חשף 'ערב ערב', כי מלון 'עדי' מתכנן לבנות אגף חדש ובריכת שחייה על מגרש שיועד לשמש כגן משחקים לילדי שכונת 'צופית'. באגף מתוכננים תשע קומות מדורגות, 74 חדרי מלון חדשים, תוספת שטח לחדר האוכל, חנייה תת קרקעית שהכניסה אליה תהיה מהכניסה הנוכחית, אולמות ובריכת שחייה.

בניית האגף החדש מנוגדת להסכם שנחתם בשנת 1982 בין הבעלים הקודמים של מלון 'עדי', ועד שכונת צופית ועיריית אילת. בהסכם התחייב המלון לא לבנות חדרים נוספים מלבד ה-111 הקיימים. על המגרש המיועד לבניית האגף החדש, התחייב 'עדי' להקים על חשבונו מגרש משחקים שייקרא על שם עדינה פילובסקי ז"ל - בתם של קופל ורוזה רוזנברג, שבתקופת חתימת ההסכם היו הבעלים של מלון 'עדי'. בגן אמורים להיבנות סככות צל, מגרש משחקים מלא וגן ירוק. להבטחת קיום ההתחייבות, הפקיד מלון 'עדי' בעיריית אילת שטר חוב על סך 200 אלף שקל. את השטר אמור היה מהנדס העיר למסור לוועד 'צופית', אם יפר היזם את התחייבויותיו ולא יבנה את גן המשחקים, 29 שנים עברו מאז חתימת ההסכם, וכיום עומד המגרש שומם ומוזנח, מוקף בגדר.

בעקבות הפרסום ב'ערב ערב', התארגן מחדש ועד תושבים בשכונת 'צופית'. בראש הוועד עומד גדי כץ, ששימש בעת חתימת ההסכם כראש העירייה. השבוע הוא אמר ל'ערב ערב': "התארגנו בצורה תקנית כדי לסכל את הכוונה לבנות עוד מגדל. הגעתי לעירייה ואמרתי להם: "יש כאן 200 אלף שקלים שהמלון הפקיד אצלכם כערבות. אם תאשרו לו לבנות, זאת תהיה הפרת הסכם ונדרוש את הכסף כולל ריבית. לשמחתי, לעת עתה העירייה עצרה את קידום הפרויקט".

האדריכל זאב נוטס, מסר בתגובה ל'ערב ערב', בשם בעלי מלון 'עדי', כי לדרישת העירייה, בכוונתו להגיש בעוד חודש תוכנית מעודכנת לבניית האגף החדש. לדבריו, בתוכנית הוספה כניסה אחורית המיועדת לתושבי שכונת 'צופית'. מהפתח האחורי יוכלו תושבי השכונה להיכנס לבריכת השחייה ואף לטבול במימיה. כמו כן יוסט המבנה החדש ב- 45 מעלות בהשוואה לתוכנית המקורית, כדי לא להסתיר לדיירי השכונה את הנוף".

"עיר של ישיבות"





במהלך השנה, מימנה העירייה וקידמה מגוון פרויקטים להקמת בתי כנסת ומוסדות דת. בין השאר אושרו תוכניות להקמת בתי כנסת בשכונות 'נווה מדבר' ו'גנים ב''. כמו כן, הוכשר מקווה בלתי חוקי בשכונת שחמון (ראה ידיעה בנושא בגיליון זה). בחודש יוני, חשף 'ערב ערב', כי עיריית אילת הקצתה 15 דונמים לעמותת 'אל עמי' כדי להקים 'עיר של ישיבות' במתחם המשתרע בין בית הספר 'בגין' עד הכביש העוקף וסוף רחוב הספורטאים. במתחם יוקמו ישיבה תיכונית, ישיבת הסדר, מגורים של תלמידי הישיבה, מכללה לבנות, בית כנסת, ספריה ובתי מדרש. בראשית שנת הלימודים, גידרה העירייה חלק מהשטח והציבה במקום 12 קרוואנים כדי שישמשו כישיבה תיכונית. במקום עצמו למדו 19 תלמידים בלבד. רק שבעה מהם אילתים.

פעילותו של מאיר יצחק הלוי להקמת בתי כנסת וישיבות הפכה אותו ליקיר המגזר הדתי. בדיון שהתקיים השנה בכנסת, כינה אותו ח"כ זבולון אורלב ('הבית היהודי'): "אתה גם ראש עירייה וגם ראש ישיבה". בטקס חנוכת הישיבה התיכונית שהתקיים בחודש ספטמבר, הוסיף אורלב: "אף פעם לא ידעתי מי מזרז את מי להקים את הישיבה: ראש העירייה אותי, או אני אותו". הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, כינה השבוע את ראש העירייה: 'רבי מאיר'. השר לענייני דתות הוסיף: "אילת היא 'עיר הקודש'".

בתגובה על הביקורת בגין פעילותו למען המגזר הדתי, אמר ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי:"בעיר אילת, עשרים אחוז מתושבי העיר מוגדרים כאוכלוסייה דתית. הם ראויים לשירותים כמו שהאוכלוסייה עם הצרכים המיוחדים ראויים. וכמו שראויות אוכלוסיות נוספות. מכיוון שכבר הרבה שנים אין לאוכלוסיה הדתית באילת בית ספר תיכון. זה לפעמים קרע משפחות. אילץ משפחות לעלות צפונה. ילדים בגילאי 13,14 היו צריכים לעזוב את הבתים וללמוד בפנימיות. התקבלה החלטה להקים מסגרת תיכונית גם לאוכלוסיה הדתית. אנחנו בונים את זה בתוכנית מתגלגלת. דרך אגב, עם שיתוף פעולה גם של המגזר הדתי. גם משרד החינוך. גם של החינוך הממלכתי-דתי. ועם הזמן, הכוונה היא שילדי אילת, אם הם באים מהחינוך הממלכתי-דתי, שיוכלו ללמוד באילת ולא יצטרכו ללמוד בירושלים ובכל מיני מקומות אחרים. אין בזה שום פסול, זה בתוך תקציב מאושר. השאיפה שלנו היא להגיע למאה או מאה ומשהו תלמידים".

ראש הישיבה התיכונית באילת, הרב שמואל שפירא, מסר בתגובה ל'ערב ערב': "מדובר בישיבה לחבר'ה מאילת ומחוץ לאילת, שבאים לבנות את האישיות שלהם בצורה עוצמתית. אנחנו מנסים להוציא מפה מנהיגים, קצינים בצבא. לקחת חבורה ולהוביל אותה לאישיות. זאת ישיבה של עיריית אילת. העירייה רוצה לבנות עבורנו מבנה קבע. העירייה משלמת חלק משכר הלימוד. מצאו דרך לתת הנחה בכספי העירייה כדי להקל על אנשים מאילת שרוצים ללמוד. העירייה משתתפת פה בכל הדברים".

"להקים ועדת חקירה כדי להציל את אילת מאסון"



תמונת כתבה


בחודש מרץ, חשף 'ערב ערב' דו"ח של 'רשות הניקוז ערבה' שהוכן בעקבות הגשם שירד בעיר בחודש ינואר. למרבה המזל, ירד הגשם בעוצמה קלה ולכן גרם לנזקים קטנים יחסית. בדו"ח נכתב, כי "אם תחזית מזג האוויר של החזאים הייתה מתגשמת לכשישים מ"מ באזור אילת, ועדת חקירה הייתה מוקמת על בסיס של אסון כבד לנפש ולרכוש". בדו"ח צוין, כי: "בתעלת הניקוז ששת הימים יש כמות גדולה של לכלוך/ אשפה ובקבוקים. כמו כן נגרם נזק לגדר הביטחון. בנחל שחמון נמצאו חתירות ליד גשר חטיבת הנגב". הנזקים והלכלוך צולמו ונשלחו לעיריית אילת, אך היא השיבה במכתב: "המפגעים לא יטופלו בשל חוסר תקציב".

בשיחה עם 'ערב ערב', אמר מנכ"ל 'רשות הניקוז ערבה', עמי שחם: "עשרים מ"מ שירדו במכה אחת באילת יכולים לגרום לקטסטרופה. כשאני שומע במקומות אחרים בעולם על אסונות, אז תמיד אני אומר: ש'אילת בדרך'".

בחודש דצמבר, חשף 'ערב ערב' את דבריו של מנהל מחלקת הנדסה אזרחית בעיריית אילת, שמעון חביב, שהודה בדיון במשרד הפנים שעסק בתעלת הניקוז המוזנחת לאורך הכביש העוקף: "שבר ענן טוב בהחלט יכול לעשות שינוי תב"ע דרמטי בעיר". יו"ר רשות הניקוז, עמי שחם, אמר ל'ערב ערב': "מי שבנה את הכביש העוקף ואת תעלת הניקוז לצדו, זאת עיריית אילת. העיר מתוכננת לגדול באזור זה צפונה ומערבה. בין השאר מתכננים לבנות שם את שכונת 'רמת בגין'. תעלת הניקוז ליד הכביש העוקף היא תעלה עירונית, שאינה באחריותנו. למרות זאת, עזרנו בעבר לעירייה לעשות שם חלק מהעבודות, אך העבודה נתקעה לפני מספר שנים, מכיוון שבעירייה אמרו לנו שהם רוצים להרחיב את הכביש. אנחנו אמרנו להם: 'אם אתם מוסיפים עוד נתיב, אז תגביהו את הכביש כדי שהוא יהווה סוללת ניקוז שתמנע כניסת מים מחוץ לעיר פנימה'. כל הסיפור תקוע המון זמן. מול אולם הספורט 'בגין', התעלה חסומה. זה מחדל גדול. אילת נמצאת כולה במדרון, אם יהיה שבר ענן בעיר, מכוניות יתדרדרו, מרתפים יוצפו. באילת אין כלל חוקי עזר לניקוז. כלומר, העירייה לא מפקחת על ניקיון ותקינות תעלות הניקוז, ואז כשבא גשם, הכל נסתם".

במהלך השנה, כולל השבוע, העברנו לעיריית אילת שאלות בנושא הניקוז. בין השאר שאלנו מדוע אין באילת חוקי עזר עירוניים לניקוז. עד היום לא קיבלנו תשובות. מבדיקה שערכנו בתעלות הניקוז ברחבי העיר מצאנו, כי גם השבוע, נותרו חלקן מוזנחות וסתומות.

עדויות קשות ממעמקי האדמה



תמונת כתבה
חיים ברמן ז"ל


בחודש יוני, נהרג במכרות תמנע חיים ברמן (דייגו), בן 32, מאילת. התקרה התמוטטה עליו בשעה שנשלח לחבר כבל חשמל במנהרה שנחפרה זמן קצר קודם לכן . ברמן לא היה ההרוג הראשון, מאז עברו מכרות הנחושת בתמנע לניהולה של החברה המקסיקנית, 'ערבה מיינס'. לפני שנתיים, נהרג במעמקי האדמה, מיכאל גלי, בן 28. הוא עבד במכרות שבועיים בלבד עד שנמחץ מתחת למפולת.

תחקיר 'ערב ערב' העלה חשד לליקויי בטיחות חמורים במכרות תמנע. עובדים, ביניהם מנהלי עבודה מנוסים, גיאולוג ומומחי מכרות, טענו, כי מנהלי העבודה המקסיקנים אינם מקפידים על נהלים בסיסיים. לדבריהם, תקרת המנהרות אינה מוחזקת כראוי ועלולה להתמוטט בכל רגע. המאוורר שאמור היה לדאוג לניקוי המכרה מאבק, עשן ופיח, כלל אינו עובד. המסכות שניתנות לעובדים ואמורות להגן עליהם מפני האוויר המזוהם, אינן תקניות ואינן מיועדות לעבודה במכרות. עובדים חסרי הכשרה בחשמל מבצעים עבודות במתח גבוה.

מומחה שמכיר היטב את המכרות בתמנע, סיפר ל'ערב ערב': "עבדתי במכרות בכל רחבי העולם. אפילו באפריקה לא נתקלתי במכרה במצב בטיחותי כה ירוד. אנשי מקצוע מאירופה שביקרו בתמנע אמרו לי מזועזעים: "בכל מקום אחר בעולם, היו סוגרים מיידית את המכרה ואת האזור. התמיכות מגוחכות והעבודה אינה מקצועית. הזילות בחיי אדם זה משהו קטסטרופלי". מומחה נוסף העיד: "כשהודיעו על חידוש החפירות במכרה, כולם יצאו במחולות. בלי לבדוק, בלי לשאול שאלות. מכרה שעמד ריק משנת 1984, סתם כך אפשר להתחיל לעבוד בו? בלי לבדוק שיטות עבודה? בלי נהלי בטיחות?".

העבודה בתמנע התחדשה במהירות לאחר התאונה, אך חקירת המשטרה בחשד כי רשלנות הביאה למותו של חיים ברמן, מתנהלת בעצלתיים. ממשרד התמ"ת נמסר ל'ערב ערב': "אנו משמשים כזרועה הארוכה של המשטרה לצורך בירור מקצועי של הסיבות והנסיבות שגרמו לתאונה. משרד התמ"ת הגיש ביום 29.08.2010 את הממצאים למשטרה לצורך המשך חקירה וטיפול. משרד התמ"ת אינו מוסמך להעביר מידע או כל ממצא שעלול לשבש את המשך החקירה. כל שאלה הכרוכה בהעברת מידע בנושא יש להפנות ישירות למשטרת ישראל. משרד התמ"ת הנחה את המפעל לבצע סקר סיכונים והמפעל הודיע במכתב על ביצוע הדרישות. כמו כן, אגף הפיקוח העביר דו"ח מסקנות והמלצות לשיפור הבטיחות במכרה. בהתאם לכך מתבצעים פיקוח ובקרה במקום".

ממשטרת אילת נמסר השבוע: "דו"ח החקירה (תאונת עבודה) התקבל מחוקר משרד התמ"ת. תיק החקירה יועבר לפרקליטות מחוז דרום לעיון והחלטה".

בעקבות הטענות שעלו בתחקיר, העברנו לחברת 'ערבה מיינס' 13 שאלות מפורטות. מהחברה נמסרה התשובה הבאה: "בשלב זה, אנו מנועים מלדבר על המקרה עד לגמר התחקיר, החברה מביעה צער עמוק על אובדן חיי אדם ומשתתפת בכאב המשפחה. מהנדסי החברה ומנהליה פועלים בתיאום מלא עם משרד העבודה והרשויות השונות לבירור מלא של האירוע וגורמיו".

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש