פרסומת
דלג

ערבה הגשימה חלום - תוכל להתגייס לצה"ל

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 21/1/2011 11:41 ● ערב ערב 2481
ערבה בן עמי, בת אילת, ילדת 'וראיטי' הסובלת משיתוק מוחי קל, לא הסכימה לוותר על השירות הצבאי וביקשה להיפגש עם הרמטכ"ל כדי שיסכים לגייסה. רב אלוף אשכנזי הנרגש העניק לערבה את מטבע הרמטכ"ל, והציע לה להביאו למעמד גיוסה. ערבה: "אני מאושרת שניתנה לי ההזדמנות לייצג את הנכים ובעייתם בצה"ל"
ערבה הגשימה חלום -  תוכל להתגייס לצה''ל

אפילו אנשי 'וראיטי', המורגלים בהגשמת חלומות מחלומות שונים, לא האמינו כי צעירה אילתית, אוטוטו בת 18, תוותר על האפשרות להיפגש עם אחד הכוכבים הנערצים עליה בארץ ותעדיף לנצל את הזכות הזו שניתנה לה, דווקא לפגישה בארבע עיניים (חוץ מעוד כמה עשרות עיניים של נלווים למיניהם) עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי. בדרך הזו קיוותה ערבה בת עמי, תלמידת כתה י"ב בבית הספר 'בגין' בעיר, לקדם את חלומה הגדול מכל, עליו היא מצהירה ברבים- לעלות על מדים ולהתגייס כמו שווה בין שווים לצה"ל.

הרופאים הציעו לנתק


סיפורה המדהים של ערבה התחיל כמעט לפני 18 שנה בבית החולים 'יוספטל' בעיר. היא נולדה כפגה בשבוע ה – 28 לאמה רחל, 800 גרם בסך הכל. הפגה, שסבלה מבעיות התפתחותיות של הריאות ושל חלק מהמוח, הוטסה מיידית לבית החולים 'בלינסון' בפתח תקווה. את השם ערבה היא קיבלה על שם המסוק הצבאי 'ערבה' בו הוטסה לקבלת הטיפול הרפואי, שהציל בסופו של דבר את חייה. אבל ההתחלה ב'בלינסון' לא היתה מעודדת, כבר בשלב מוקדם הציעו הרופאים לאם לנתק את התינוקת מהמכשירים, "הם לא האמינו שיש לה סיכוי לשרוד את המצב הזה", נזכרת רחל בחיוך. אבל האם הפייטרית לא הסכימה להרים ידיים, "היתה לי הרגשה שזה לא סוף פסוק", היא מודה, ולמרות שהצוות הרפואי הבהיר לה, כי גם אם התינוקת תשרוד בסופו של דבר, היא תסבול מבעיות בריאותיות לא פשוטות, רחל החליטה להילחם על חיי בתה. לאחר ארבעה חודשים בטיפול נמרץ ב'בלינסון', עברה הפגה מאילת לבית החולים 'שניידר' שהיה אז בראשית דרכו, "חשבי על זה שערבה חנכה אז את מחלקת הפגים ב'שניידר'", היא אומרת בגאווה מפוקפקת. כשהגיעה למשקל 2.5 ק"ג, שוחררה התינוקת לביתה באילת. בשנת חייה הראשונה, סבלה ערבה מתסמונת המוות בעריסה. כמה וכמה פעמים היא הוחייתה בביתה. גם השנים הבאות היו קשות מבחינה רפואית, "טיפולים, פיזיותרפיה, הבית היה מלא במכשירים, תרופות, כסא גלגלים ולבסוף גם גירושין", מספרת רחל, שגם הפיכתה לאם חד הורית עם שני ילדים לא הרפתה את ידיה, "ככה זה כשאת בת לאבא שהיה סגן אלוף בצה"ל, מפקד בסיס, עם אחים תותחים, ואת עצמך היית מדריכת חילוץ והצלה, לא כל כך מהר מוותרים".

את בית הספר היסודי עברה ערבה ב'אופיר', משם המשיכה לתיכון 'בגין' אותו תסיים השנה. ואם לא די בכל הבעיות הרפואיות מולן נאלצת ערבה להתמודד מאז ועד היום, הרי שהיא סובלת גם מבעיות בהורמון הגדילה, עובדה שמשאירה אותה נכון להיות בגובה של 1.43 ס"מ בלבד. תוסיפו לזה קשיים חברתיים ומגבלות בשל בעיות ברגליה, והנה לכם חיים לא קלים בלשון המעטה.

רוצה להתגייס


ואז הגיע הצו הראשון. ערבה, שלאורך חייה ניסתה שלא לצאת דופן, עד כמה שהדבר היה אפשרי, ניגשה עם כל חברותיה למבדקי הצו הראשון. "היה זה כמה חודשים לאחר שעברתי ניתוח ברגל ונאלצתי להישאר בבית חצי שנה", היא מספרת ונזכרת איך ברוב תמימותה הגיעה לצו הראשון עם גבס וקביים, מאמינה ששום מגבלה רפואית לא תוכל למנוע מהצוות הצה"לי להכיר ביכולותיה המוחיות. אלא שחלומות לחוד ומציאות לחוד, מהר מאוד הבינה ערבה, כי מבחינת צה"ל, אין לה מה לחפש בצבא. אבל היא לא הסכימה לוותר גם הפעם, היא הגיעה לוועדה רפואית בבאר שבע, שם כבר הסכימו לדבר איתה על התנדבות לצה"ל ולא על גיוס במלוא מובן המילה. אבל ערבה לא אהבה את האפשרות הזו, "לא הבנתי איך יכול להיות שהצבא מוותר עלי ככה. אני, שרציתי להשקיע, שרציתי להיות על מדים ולתרום לצבא ולמדינה כמה שאני יכולה, גם אם לא בצד הפיזי, קיבלתי את הסירוב הזה כבום לפנים".

ואז, לפני כמה שבועות, יצרו נציגי ארגון 'וראיטי' ישראל קשר עם הצעירה האילתית. לרגל יום ההתרמה השנתי לארגון, הציעו נציגי 'וראיטי' לערבה להגשים לה חלום.

במקום בו כל צעירה אחרת היתה מבקשת מן הסתם להיפגש עם כוכב זה או אחר, לערבה לא היה ספק עם מי היא באמת רוצה להיפגש ואיזה חלום היא באמת רוצה להגשים. להפתעתם הגדולה של אנשי 'וראיטי', ביקשה ערבה להיפגש עם הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, מתוך תקווה כי לאחר הפגישה איתו, תיסלל בפניה הדרך לשירות צבאי מלא עליו חלמה כל השנים.

וכש'וראיטי' מגשימים חלום, זה כולל גם את הרמטכ"ל. בשבוע שעבר זה קרה. מלווה באימה, בנציגי 'ווראיטי' באנשי תקשורת ואפילו בדובר צה"ל, התמקמה לה ערבה על הכורסה לצידו של הרמטכ"ל. "זה היה מאוד מרגש", היא מספרת, "ככל שהתקרבנו ללשכה, ההתרגשות הלכה וגברה. נכנסתי לחדר, לחצתי לו את היד ודיברתי איתו על חשיבות הגיוס לצה"ל עבור נכים. הסברתי לרמטכ"ל שגם אם צעיר הוא נכה ולא יכול לתרום למדינה מבחינה פיזית, הוא יכול לתרום ממה שיש לו בראש ולעיתים זה שווה לא פחות. הוא הקשיב לי בכובד ראש וסיפר לי שישנם 1,200 נכים שמשרתים בצה"ל. הוא אמר לי שהוא מודע לבעייתיות בנושא והבטיח לנסות לקדם את העניין. לגבי הוא אמר שהוא מאוד ישמח לצרף אותי לשורות צה"ל. הייתי מאושרת. לא זו בלבד שהחלום שלי יתגשם, אלא שהיתה לי הזכות והיכולת להעלות בפניו את הנושא הזה. הייתי מאושרת שניתנה לי ההזדמנות לייצג את הנכים ובעייתם בצה"ל".

רחל: "הרמטכ"ל התגלה כבן אדם מדהים, משכמו ומעלה. הוא הקשיב לערבה בסבלנות רבה והתרגש מאוד מהנכונות שלה לתרום ולעשות למען המדינה. הוא אמר לה, כי היא האנטיתזה לכל המשתמטים למיניהם מהשירות הצבאי. אני עמדתי בצד ונתתי לה את כל הבמה. זה היה כבוד גדול לראות אותה שם, גאווה שכאם חד הורית הצלחתי להביא אותה למצב כזה שהיא בעצמה רוצה לתרום למדינה כי אין לנו ארץ אחרת. על הבסיס הזה היא גדלה והתחנכה כל השנים, ואת זה בדיוק היא הביאה בפגישה הזו לידי ביטוי".

לאחר כחצי שעה, הסתיים המפגש על הצד החיובי ביותר. הרמטכ"ל שאל את ערבה אם הוא יכול לתת לה חיבוק והוסיף גם נשיקה אבהית על הלחי ונפרד ממנה באומרו, כי הוא גאה שישנם צעירים כמותה בארץ. לפני פרידה, העניק הרמטכ"ל לערבה את מטבע הרמטכ"ל והציע לה להביא אותו איתה למעמד גיוסה לצה"ל".

עכשיו, ממתינה ערבה לרשימת האפשרויות העומדות בפניה בצבא. כשאני שואלת אותה מה הייתה הכי רוצה לעשות, היא עונה לי בלי לחשוב פעמיים- "דובר צה"ל", ומבהירה לי, "אם הצלחתי להשיג אישור גיוס, אני מאמינה ששום דבר לא יעמוד גם במקרה הזה בדרכי".

יש כאן מסר למשתמטים? אני שואלת, וערבה משיבה בבטחה: "בהחלט. שיראו שגם מי שלא יכול עושה הכל על מנת לשרת את המדינה, שיבינו שלא משנה מה עושים בצה"ל, עצם העשייה זה מה שחשוב, כל אחד במידת יכולתו. איך אומר קיציס- 'אין לנו ארץ אחרת'".

ביום שני הקרוב, לאחר החדשות בערוץ 2, תוכלו לראות את סיפורה המיוחד והמרגש של ערבה בשידור המיוחד של יום ההתרמה לילדי 'וראיטי'.