פרסומת
דלג

נמשכת ההתדרדרות במצב השונית

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 13/4/2017 12:17 ● ערב ערב 2806
המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים פרסם את דו"ח ניטור צפון מפרץ אילת לשנת 2015 ● נמשכת ההתדרדרות במצב אלמוגי האבן ● טמפרטורת פני הים עולה ● וההמלצה המפתיעה: לנהל את החוף הצפוני כשמורת טבע ימית
נמשכת ההתדרדרות  במצב השונית

המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת פרסם את דו"ח ניטור מי המפרץ השנתי שלו, הנערך מאז שנת 2004. מהדו"ח עולה כי בשנת 2015 נמצאה ירידה כלשהי בכיסוי החי בששה מתוך שמונה אתרי סקר שונית וכן בכסוי החי הממוצע לכלל האתרים. כן נמדדה ירידה במדד הרקמה החיה באלמוגי אבן. ירידה זו נמדדה גם בשולחן השונית, הוא האזור הרגיש והעשיר ביותר בשמורה. גם באוכלוסיית חבצלות הים נרשמה ירידה. 
"מצבה הכללי של שונית האלמוגים באילת", נכתב בדו"ח, "אשר נמצא במגמת שיפור בעשור האחרון, הראה גם השנה ירידה, בפרט באחוז הכיסוי החי של אלמוגי אבן. בכך נרשמו שנתיים רצופות של ירידה בכסוי אלמוגים בשוניות אילת. בשנות הניטור הראשונות (2004-6) כסוי האלמוגים הממוצע בשוניות אילת היה 19-20%. בשנים 2007-12 עלה הכסוי הממוצע ונע בטווח הערכים 21.5-23.9%. בשנת 2013 נמדד הכסוי המרבי בתקופת הניטור, 26.4%, ובשנתיים האחרונות (2014-2015) נמדדה ירידה של כאחוז בשנה בכסוי האלמוגים הממוצע עד לערך שנמדד ב-2015 24.1%". עם זאת מציין הדו"ח כי: "כסוי האלמוגים הממוצע בשוניות אילת, כמו גם הכסוי המנורמל לאחוז המצע הקשה בשונית, עדיין גבוה השנה מהערכים שנמדדו בשנות הניטור הראשונות". הדו"ח אף מציין כי ישנה התאמה טובה בין כסוי אלמוגים חיים ובין צפיפות המושבות בשוניות. הדבר מהווה לדברי מחברי הדו"ח - ד"ר יונתן שקד מנהל תכנית הניטור ופרופ' אמציה גנין, המנהל המדעי של תכנית הניטור - "עדות עקיפה להצלחת הצמיחה של מושבות אלמוגים. עליה נרשמה גם במגוון (להבדיל ממספר) אלמוגי האבן ונרשמה עלייה קלה בצפיפות מושבות האלמוגים בלגונת שמורת האלמוגים. 
השנה אף החלה תכנית הניטור לעקב לראשונה אחר התיישבות אלמוגים בשונית באמצעות לוחיות התיישבות אשר הוצבו בשני אתרים, השמורה והמעבדה הימית. 
גם השנה מציין הדו"ח את מגמת העלייה המתמשכת בטמפרטורת המים העמוקים. "במקביל", מפרט הדו"ח, "נמדדת עליה מתמשכת גם בטמפרטורת פני הים מאז 1988 בקצב שנתי ממוצע של כ 0.036 מעלות צלזיוס". 

 

"יתכן ואנו עדים לתחילתה של הדרדרות" 


וכך נרשם בדף ההמלצות שפרסם המכון במסגרת הדו"ח השנתי: "בשנתיים האחרונות נמדדת בשונית האלמוגים ירידה במספר מדדים המאפיינים את מצבה ובפרט בכיסוי האלמוגים במרבית האתרים. אמנם כיסוי האלמוגים עדיין גבוה משמעותית משהיה בשנים הראשונות לפעולת הניטור, אך הירידה מעוררת דאגה. לבד מאירועי שיטפונות וגלישת מים דרך העיר, אשר בעקבותיהם עלתה העכירות ונצפתה פריחת פלנקטון וכיסוי אצות נרחב, לא ידוע לנו על שינוי משמעותי שעשוי לפגוע בשונית. יתכן שמדובר בתנודות טבעיות רב שנתיות ואין מקום לדאגה או התערבות, ואחת ממטרות הניטור ארוך המועד היא לעקוב ולזהות מחזורים שכאלה. מאידך, יתכן שישנה הפרעה ואנו עדים לתחילתה של הידרדרות. מכיוון שאין בידינו להצביע על גורמים לירידה במדדי השונית לא ניתן להמליץ כאן על פעולה ישירה, למעט נקיטת משנה זהירות בכל הנוגע לפעילות העלולות לפגוע בשונית. בין היתר רצוי למנוע, עד כמה שניתן, פגיעה פיסית בשונית, העשרה בנוטריינטים שתעודד פריחת אצות ופגיעה בבתי הגידול התומכים, כגון עשבי ים.

 

"לאסור כליל דיג של דגים אוכלי אצות"


עוד ממליץ הדוח להפחית את הלחץ האנושי על הקיפודים והדגים "הרועים", כלומר אלו הניזונים מאצות ופלנקטון, שכן אלו הן שתי הקבוצות החשובות בחיי המפרץ, האחראיות על ויסות כמות האצות בשונית. לפיכך, ממליץ הדו"ח: "לאסור כליל דייג של דגים אוכלי אצות בצפון המפרץ, ולפעול להגנתם מפני פגעים נוספים מעשה ידי אדם. כמו כן, יש להקפיד על אכיפת האיסור לפגוע בקיפודי ים, לאורך חופי אילת בכלל, ובקרבת השונית בפרט".

 

יש ליזום ניטור מי תעלה הקינט


עוד מציין הדו"ח כי בשלוש השנים האחרונות על מספסר האירועים של חריגות "זיהום" באזורים חופיים. התחנות בהן נמדדו רוב החריגות בשנים האלה הן תחנת "חיל הים/מלון מרידיאן" ('U סוויטס' כיום) והתחנות בחוף הצפוני. החריגות מעלות חשש לכניסה מקומית של מים נושאי חומרים מומסים מהיבשה לים באזורים אלה. יש להגביר את המאמצים לצמצם תופעה זו ויש ליזום ניטור כימי של המים הנכנסים לים דרך תעלת הקינט.

 

יש לנהל את החוף הצפוני כשמורת טבע


לדברי מחברי הדו"ח, יש לפעול לשימור ועידוד התפתחות של חברות הקרקעית הטבעיות בבית הגידול החולי שבחוף הצפוני. לשם כך הם ממליצים לנהל את אזור החוף הצפוני כשמורת טבע ימית. התנהלות כזו מתחייבת לדבריהם לאור ההתאוששות של חברת עשב הים ושוכני הקרקעית בחוף הצפוני, אזור שנפגע רבות בעשורים האחרונים מפעילות אנושית. בשנתיים האחרונות למשל נפגע האזור כתוצאה מסדרת שיטפונות שהובילו לים סדימנט דק אשר כיסה את הקרקעית הים עד לעומק של עשרות מטרים. התאוששות האזור בעקבות השיטפונות ניכרה תוך חודשים ספורים, אולם הפרעות חוזרות פגעו במצב המערכת האקולוגית שם ובפרט במרבדי עשב הים האופייניים לאזור. חשיבות בית הגידול שעלול להיתפס בעין לא מקצועית כ"דל" בחיים, היא גדולה, שכן בנוסף לערכם העצמי, הם מהווים בית גידול ותחנת מעבר לשלבים מוקדמים של דגי שונית. 

 

"מערכת מוחלשת תתקשה להתמודד"


עוד מוצא הדו"ח כי בשנה החולפת חלה עלייה בכיסוי אצות וירידה בכיסוי אלמוגים בשוניות אילת. גם עשב הים נפגע השנה כתוצאה משיטפונות. שינוי מגמה זה נמדד כבר שנתיים והוא מגיע לאחר עשור של התאוששות בשני מדדים אלה. "ממצאים אלה מצביעים על כך שהמערכת מצויה באיזון עדין", מסכמים מחברי הדו"ח, "אשר יציבותו יכולה להידרדר כתוצאה מאירוע חריג, טבעי או מעשה ידי אדם. על אף שלא ניתן להצביע על אף גורם נקודתי בשטחנו בו ניתן לטפל ישירות, נראה כי יכולתה של המערכת האקולוגית במפרץ אילת להתמודד עם עקות שונות אינה גדולה. הקושי צפוי אף לגדול עם התגברות גורמים "גלובליים" כגון חימום פני הים ושינויים ברמת החומציות – דוגמה קיצונית לכך היא הלבנת האלמוגים המתרחשת בימים אלה בשוניות רבות בעולם כתוצאה מתופעת האל ניניו הקיצוני ב-2015. על כן ראוי למנוע עד כמה שניתן את הצטברותם של גורמי עקה הניתנים למניעה, גם אם הם עקיפים או נראים קטנים. בסופו של דבר מערכת מוחלשת תתקשה להתמודד עם מגוון עקות הפועלות במקביל,   


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק