פרסומת
דלג

גדוד נחשון אלופי טורניר 'דקל הטום'

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 9/11/2010 22:54 ● ערב ערב 2471
שלוש שנים לא הצליחו שחקני הכדורסל של גדוד נחשון לקחת את הגביע הנודד על שמו של טום דקל ז"ל מידי שחקני קבוצת הנוער האילתית. בטורניר 'דקל הטום' שהתקיים ביום חמישי שעבר זה קרה. מאמן הנוער יוסי מלול: "אני שונא להפסיד, אבל לא היה אכפת לי להפסיד לגדוד של טום"




זה לא קל לקיים טורניר הנצחה, על אחת כמה וכמה זה לא קל כשמדובר בטורניר המתקיים זו השנה החמישית. אלא שאביבה דקל, אימו של טום ז"ל, בן אילת שנפל במהלך היתקלות לפני שש שנים, גילתה גם הפעם, שתושבי אילת לא שוכחים ולא עוזבים. בהתרגשות רבה היא מספרת השבוע, רגע אחרי הצלחתו של טורניר הכדורסל 'דקל הטום' המתקיים בעיר זו השנה החמישית ברציפות, כי גם השנה כל מי שהיא פנתה אליו, נענה בהסכמה. "בכל שנה כשאנחנו יושבים בפגישה ראשונה, לפני תחילת ארגון הטורניר, הלב דופק. לא ברור איך הפעם נצליח להרים את האירוע, לא ברור אף פעם אם יזכרו אותנו, אם יסכימו לעזור. לשמחתי לא רק שלא נס ליחו של הטורניר, אלא שבכל שנה מחדש אני מגלה את הלב הרחב והחם של תושבי אילת שתורמים בגדול עם המון אהבה".
מי שחיכה אך לשווא, לקיומו של טורניר הכדורסל 'דקל הטום' בחודש ספטמבר, כמו בכל שנה, הופתע לגלות כי השנה החליטה אביבה לשנות את מועד הטורניר. לא עוד בתחילת ספטמבר, ביום הולדתו של טום, אלא דווקא בתחילת חודש נובמבר, ביום נפילתו. "החלטתי לשנות את מועד הטורניר על מנת להקל על החברים שמגיעים במיוחד מהצפון", מסבירה אביבה, "לא קל להגיע עד אילת פעמיים בסמיכות כזו. לכן מהיום נרכז את הטורניר ואת האזכרה ביום אחד".
משנה לשנה הופך טורניר ההנצחה להפנינג כדורסל של ממש. גם השנה מילאו חברים, חיילים, בני משפחה ואילתים רבים שהגיעו לחלוק כבוד, את אולם בית הספר 'אלון' לשעבר. בטורניר שהתחיל בשעות הצהריים לקחו חלק ארבע קבוצות. התקיימו בו שני משחקי חצי גמר ומשחק גמר אחד. בלובי הכניסה, לצד תערוכת צילומים של טום, נפרשו כיבודים רבים, מחוות המטבח של בסיס אוגמ"ר 80 הסמוך לאילת כמו גם בתי עסק מקומיים שתרמו ביד רחבה. ומעל כל אלו עם המון נחישות, אהבה ופרגון ניצח על הטורניר יוסי מלול, מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער באגודת הכדורסל האילתית.

תמונת כתבה


אקשן על המגרש


במשחק הראשון שזימן הטורניר, ניצחה קבוצת הנוער של אילת, הפועל טום את קבוצת אוגמ"ר 80/ קצין העיר בהפרש 15 נקודות (55-40) לא מעט תודות לפציעתו של שחקן הקבוצה היריבה דור צרפתי, שחקן קבוצת הבוגרים של אילת. פציעתו של צרפתי החלישה עד מאוד את היריבים שלא יכלו לקבוצה האילתית הצעירה והנמרצת.
במשחק חצי הגמר השני התמודדו גדוד נחשון נגד חיילי חייל הים אילת. יאמר לזכותם של חיילי גדוד נחשון כי ניכר היה עליהם כי הפעם הם לקחו את העניינים חזק לידיים והגיעו מאומנים בצורה ראויה לשבח. לשחקני חיל הים של אילת לא היה הרבה סיכוי אל מול האריות של גדוד נחשון שהביסו את יריביהם בקלות וחתמו בסיום על 20 נקודות הפרש.
משחק הגמר, זימן גם השנה כמו בכל השנים שעברו, מפגש מעניין בין קבוצת הפועל טום אילת לבין חיילי גדוד נחשון ורק סימלי הוא זה שבכל שנה שתי הקבוצות שהכי קרובות לטום ז"ל מתמודדות ביניהן על תואר אליפות הטורניר. אילת פתחה את המשחק בריצה ולמעשה הצליחה לשמור על הובלה קלה לכל אורכו של המשחק. שלוש דקות לסיום המשחק נתן הכושר הגופני את אותותיו ושחקני גדוד נחשון שהגיעו הפעם עם כושר גופני טוב יותר הצליחו לעלות ליתרון ראשון במשחק, יתרון שנשמר למעשה עד לשריקת הסיום. שחקני גדוד נחשון לחצו בדקות קריטיות אלו על הגז וברחו לשחקני ושל מלול היישר אל הניצחון בטורניר בתוצאה 72-67. שלוש שנים אחרי הניצחון הקודם שלהם, חזר השנה הגביע הנודד על שמו של טום ז"ל אל חבריו לגדוד. ומי שלא ראה את שמחת החיילים על המגרש פספס. אביבה, אימ ושל טום, יצאה מגדרה, "כל כך שמחתי שזה קרה", היא מודה, "זה היה מאוד מרגש. זו היתה זריקת עידוד מאוד רצינית לחיילים. אין לך מושג מה זה עשה לגדוד כולו. חיילים שם חיכו עד שהחבר'ה יחזרו באוטובוסים מאילת רק כדי לחגוג עם הגביע, כאילו זו היתה זכייה באליפות אירופה", היא מספרת באושר, "הם נמצאים עכשיו בחברון, עם המון מטלות על הראש וזה היה בדיוק מה שהם היו צריכים. השנה הם לקחו את העניינים מאוד ברצינות, התאמנו הרבה והזכייה הזו הגיעה להם", מסכמת אביבה.
גם מאמן הפועל טום אילת, יוסי מלול, שידוע כמי שלא אוהב להפסיד, בלשון המעטה ידע לפרגן ליריביו שהפעם ניצחו, "הם שיחקו מצוין והניצחון הגיע להם", הוא אומר, "אני לא אוהב להפסיד, אבל אם זה להפסיד לגדוד נחשון, אז בסדר. אני שמח שהגביע נשאר ב'משפחה'".
בין משחקי הכדורסל השונים היו גם קטעי מופע מרשימים, בין משחקי חצי הגמר התקיים מופע קפוארה של מרכז הקפוארה הישראלי בניצוחו של המאמן נמרוד, לפני משחק הגמר התקיים מופע של בנות בית הספר למחול במתנ"ס קולייר, 50 בנות במופע מרשים ומיוחד. "בסך הכל זה היה טורניר מאוד מרגש ומוצלח", מסכם מלול ומבקש לפרגן לאביבה על האנרגיות הבלתי נדלות שלה שמביאות בכל שנה מחדש להצלחתו של הטורניר. ומה בשנה הבאה?
"כמו שעון", מבטיחה אביבה, "נפגשים שוב ביום השנה לנפילתו של טום שלי בטורניר הכדורסל לזכרו".

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש