פרסומת
דלג

הצילו - מסכה

מאת: רותם ג'קסון ● 20/2/2013 14:58 ● ערב ערב 2590
תעשיית התחפושות הקנויות הצליחה להפוך סדרי עולם- אם עד לא מזמן היו האמהות, שולפות חוט ומחט כדי להכין בעצמן תחפושות לכבוד החג, הרי שהיום, רובן יודעות בעיקר לשלוף את הארנק כדי לקנות אותן בעצמן. האם קניתם תחפושת מוכנה או שהכנתם לבד?.וגם למה הילדים הצעירים בוכים בפורים רק בגלל מסכה טיפשית. על תחפושות, פנטזיות, והשפעות פסיכולוגיות של מסיכות...
הצילו - מסכה

עבור השרידים האחרונים של הדור שידע לתפור תחפושות, פורים לא היה פורים אם לא ישבו לתפור את התחפושות עד ארבע לפנות בוקר כדי להפתיע את הילדים בבוקר החג.
היום וזו כבר עובדה מוכרת, רוב האמהות קונות תחפושות מוכנות, על הדרך, כחלק מסיבוב הקניות של סוף השבוע ולא עוד יושבות להכין אותן בכוחות עצמן עד השעות הקטנות של הלילה.
ה'אמהות החדשות' יתרצו את הקנייה בסיבה הנדושה והזמינה של ימינו- חסכון בזמן. חלקן יודו שהן ממש לא יודעות לתפור, והשאר יערכו סקר קצרצר שמסקנותיו העיקריות יהיו שהקנייה היא גם חסכון בכסף וגם חסכון בזמן. לטענתן, אם צריך להיעזר בתופרת וגם לקנות בדים ואביזרים, זה עלול אף לצאת יותר יקר מתחפושת קנויה והאמת, יש בזה משהו. אבל בתוך כל הקלחת המחושבת הזו, נראה ששכחנו את החלק הכי חשוב של החג- היצירתיות, התעוזה, הדמיון ובעיקר הפנטזיות, שיכולות להתממש רק פעם בשנה.
נראה שגם שכחנו איך אנחנו בעצמנו היינו מתרגשים בפורים, כשהיינו ילדים.
איך חיכינו להתחפש, איך רצינו להרגיש פעם אחת איך זה להיות מישהו אחר ומשהו אחר.
מקורות פסיכולוגיים טוענים שההתחפשות היא הזדמנות לתנופה של הדמיון, ליציאה מהשגרה ולפיתוח של יצירתיות וגמישות מחשבתית. כמו גם שתהליך הבחירה של הילד ברעיון לתחפושת, מאפשר לו חוויה של הגשמת חלום ומעודד אותו לפתח את הרעיונות שלו עצמו.

אל תפחדו לנסות


"אפשר לכוון את הילד למשהו שהוא אוהב ומתחבר אליו", מסבירה מיכל שדה, אמא משקיענית לשני בנים (8,5) שמקפידה גם בהווה, אף על פי כן ולמרות הכל לתפור תחפושות במו ידיה, מידי שנה. "אפשר ללכת על תחביבים/ בדיחות/ שטוזים או פתגמים. אפשר להתחפש בזוג או כמשפחה (לפעמים זה פותר הרבה בעיות של תחרות בתוך המשפחה). אפשר להשתמש בדמויות מספרים או סרטים/ חלומות/ אירועים שהשתתפת בהם. זה לא חייב להיות תמיד תחפושת של דמות, זה יכול להיות אפילו רעיון כמו "יום שלג". השם של הילד לדוגמא יכול להיות רעיון נהדר לתחפושת מקורית. הכי חשוב לא להיתקע על הפחד מלתפור, אפשר להיעזר בתופרת. הרבה יותר נחמד לעשות תחפושות פשוטות כשהדגש הוא שהילד ירגיש שהולכים עם הרעיון שלו. בוא נפנטז ביחד! זה חג הפנטוזים לא?"

מהם היתרונות והחסרונות בתחפושת עבודת יד?
"קודם כל יש בזה הזדמנות ליצירה לא מחייבת. זה לא חייב להיות מושלם. צריך להתמקד ברעיון ולא בביצוע. בעיניי יש משהו מאוד אינטימי בינך ובין הילד, כשאת מכינה בשבילו תחפושת. בשבילך זו רק תחפושת, אבל בשבילו זו הגשמת משאלה. עובדה שתחפושות שעבדת עליהן ושהכינו לך במיוחד אתה זוכר כל החיים. להיות יום אחד מישהו אחר זו חוויה מעניינת, הרבה מעבר לצבעוניות. אם לוקחים את זה כהזדמנות להגשים ביחד חלום קטן, זו הופכת להיות חוויה מאוד מיוחדת למשפחה כולה. החיסרון היחיד הוא שצריכים להיות מוכנים להשקיע בזה זמן. מה שמרתיע אמהות רבות זה בעיקר הזמן והפחד שזה לא יצליח. הצעתי היא פשוט לקחת מקדמי בטחון ולקנות תחפושת זולה, שיהיה בבית למקרה שלא הצלחת. בכל מקרה זה טוב שיש בבית תחפושות כי הילדים נהנים מזה כל השנה".

אני פורים?!


אלא שלא כל הילדים מבינים על מה המהומה בחג פורים ולמה כדאי לאמא להשקיע בתחפושת. עבור הילדים הצעירים, חג פורים יכול להיות חג מאיים ומפחיד, הגורם לילדים הרכים לבכות בכי תמרורים בכל פעם שהם רואים דמות מאופרת או בעלת מסיכה.
על פי הגישה החינוכית האנתרופוסופית, עצם המושג 'מסכה' הינו מושג של מבוגרים ואיננו מתאים לשלב התפתחותם של ילדים צעירים. 'מסכה' משמעותה הסתרת הזהות. מבוגרים, וכן ילדים גדולים, נהנים מן השינוי ומן הפורקן שהסתרת הזהות מאפשרת להם. לא כן ילדים צעירים, שעדיין אינם בטוחים בזהות עצמם ולא בזהות הוריהם ואחיהם וביחסיהם איתם. לעיתים קרובות ילדים צעירים חרדים שאבא ואמא יכולים להעלם פתאום, מה קורה להם ולנו מתחת למסכה, האם נעלמנו להם, האם נחזור מוקדם?
אפילו שינוי קטן כמו איפור עלול לעורר בילד חרדה, ולא כל שכן תחפושת המסתירה את הזהות לגמרי. לכן, רצוי שביום טעון רגש כמו פורים, בו חלים שינויים רבים כל כך בסביבת החיים של הילד הצעיר, ישמרו ההורים והמטפלות/ גננות על זהותם כדי לתמוך בו ולעזור לו להתמצא.
על פי הגישה האנתרופוסופית- הילד הצעיר עדיין לא יכול להבחין בין דמיון למציאות ושום הסבר לא יועיל כאן. במשך הזמן ילמד הילד בהדרגה להבחין בין דמיון למציאות.
תחפושת היא סמל המייצג משהו או משהו שאנחנו מכירים, שיש לנו מושג עליו, התחפשות בפורים היא כמו משחק מסמל, ולכן מתקבל על הדעת שילדים יכולים להתחפש בפורים אחרי שהם התחילו לשחק משחק דרמטי – מסמל.
הילדים הצעירים בגן נמצאים רק בשלב הראשון של המשחק הדרמטי, ויש כאלו שעדיין לא יודעים לשחק במשחק הסמלי ולהם פורים הוא חג טעון רגשית ומלא חרדות.

כיצד נעזור לילדים בפורים?
- את ההכנות לפורים רצוי להתחיל בגן רק בשבוע שלפני החג וזאת על מנת שלא להעמיס יתר על המידה את היום המעניין, אך המבלבל הזה.
-כהורים- ניקח אחריות על ילדינו ונעזור להם לבחור תחפושת שתיצור בהם תחושת שייכות וביטחון: נמצא דימויים וסמלים שעונים על צרכיהם, אך לא מעוררים אותם לאלימות והתנהגות מוחצנת ומבוגרת. כך למשל, ילד ששואף להתחפש לדמות חזקה ומובילה, ראוי שיתחפש לרובין הוד, אביר, שומר, שוטר, אריה או טיגריס ולא לדמוית כמו באטמן ספיידרמן וכדומה.
זאת כיון שהדמויות הטלוויזיונית אינן שואבות כוחן מעולם הטבע ההרמוני או מהעולם המציאותי שסביב הילד. דמויות אלה הן תוצר של פיקציה וירטואלית. ההזדהות עימן אינה מכוונת להזדהות עם דבר מה אותנטי , טבעי או סביבתי ולכן לא מתאימות לילד הרך.
כמו כן רצוי לבנות את התחפושות מחומרים רכים, טבעיים, נעימים. ותמיד חשוב להביא לילד בגדי החלפה. פעמים רבות לאחר זמן קצר הילדים רוצים לחזור למוכר ולנוח ולכן חשובה מאוד אפשרות ההחלפה.
כמבוגרים- אם נתחפש, נזכור לא להעמיס על פרצופינו איפור כבד או מסיכות על מנת לא להפחיד את הילדים.

אז אחרי שהבנו איך לא להכביד על הקטנטנים או על הכיס ברכישת תחפושות קנויות אפשר להתפנות רגע ולהרהר בשאלות המהותיות של הקשר בין חג פורים להגשמת הפנטזיות של הילדים שלנו?
והאם אנחנו מאלה שמחליטים עבור הילדים שלנו למה להתחפש כדי לצאת לידי חובה ולגמור עם הפורים הזה כמה שיותר מהר?!
או שאולי אנחנו מעדיפים לגדל דור חדש של ילדי מסכים אמנם אבל גם כאלה שמסוגלים לפנטז בכוחות עצמם?! ולהוכיח להם שלא כל המשאלות תלויות כסף?!
אני אומרת, שאם נרצה נוכל לעשות גם אגדה!

חג פורים שמח!


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש