פרסומת
דלג

שדה התעופה רמון נבחר על ידי ה-CNN לאחד מחמש שדות התעופה המעניינים בעולם

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 10/7/2019 16:01 ● ערב ערב 2924
בבחירתה של רשת CNN ממוקם שדה התעופה רמון של אילת בנשימה אחת עם שדות תעופה ענקיים וסופר מודרניים שהוקמו לאחרונה בסין, סינגפור, תורכיה ואנגליה ● ''זכיתם בפרויקט אדריכלי מהמעניינים שנעשו אי פעם בארץ'', מבהיר האדריכל אמיר מן, ממשרד האדריכלים אמיר מן שנער אדריכלים, המשרד שחתום על תכנון ועיצוב השדה ● בראיון עיצובי במיוחד הוא מספר איך נולד הרעיון להכניס את הטבע לטרמינל, על חומרי הגלם שהיו במקום ונשארו בו, על 40 אלף זרעים שנאספו בשטח והוחזרו לקרקע ועל השדה היחיד בעולם שיש לו שפה עיצובית לכל השדה ולא רק לטרמינל ● וכן, עכשיו הוא מוכן לתת לעיריית אילת טיפים מה לעשות עם שטח השדה הישן שהתפנה באילת
שדה התעופה רמון נבחר על ידי ה-CNN לאחד מחמש שדות התעופה המעניינים בעולם
מאז פתיחתו זכה השדה כבר להרבה כתבות במגזיני עיצוב למיניהם בעולם ● צילום: Hofton+Crow

מאז ששדה התעופה רמון של אילת נחנך לפני כשלושה חודשים, זכה השדה הקטן יחסית המיועד בשלב זה לכ-2 מיליון נוסעים ומתעתד להכיל עד לשנת 2030 כ- 4.5 נוסעים, לתשומת לב רבה בעיקר בהיבט העיצובי המיוחד שלו. אחרי הכל לא בכל יום אתם יכולים לפגוש שדה תעופה שממוקם בלב המדבר באמצע השום מקום שמאלה. מסתבר שלכל דבר עליו תצביעו בשדה יש משמעות עיצובית והוא לא קרה במקרה כפי שאולי אתם עלולים לטעות ולחשוב.
"באחת הפעמים הגעתי לאזור לבדי", משחזר האדריכל אמיר מן ממשרד אדריכלים 'אמיר מן שנער' איך נפל אצלו הרעיון העיצובי. "הסתובבתי עם הג'יפ, עליתי על אחת הגבעות באזור ולא היה מסביב כלום. רק חול, חצץ, אבנים וכמה עצים. הכלום הזה היה אין סופי כשברקע ניבטים הרי אדום והרי מואב. באותו רגע ההכרה הייתה שבבית הנתיבות, ממנו הכל התחיל –הטבע יהיה המנצח. למרות התנאים האקלימיים הקשים בו ממוקם השדה, מסגרנו את הטבע ושמרנו אותו בתוך, בעיקר בחלק ממנו יוצאים מהארץ. את רואה את המטוסים והרחבות על רקע ההרים במלואם וזו סיטואציה מדהימה שכמעט ולא קיימת בעולם", מבהיר אמיר וממהר לציין: "רוב שדות התעופה בעולם שומרים על קו עיצובי זהה, אותו פורמט ואפילו שימוש באותם חומרים. בשדה התעופה ברמון יצאנו לגמרי מהקופסה".

 

להשאיר את הטבע במקומו


לא רק הנוף המדברי המדהים הוכנס אל תוך השדה, אלא גם חומרי הגלם מקורם בסביבה הטבעית. "מאחר ועל השטח עליו בנינו את השדה היו הרבה סלעים הגענו להכרה שהמבנה לא יהיה ריבועי אלא מבנה שבור. התחלנו עם סלע ענק שהפך למעטפת מקופלת, מעין אוריגמי ענק. להבדיל מנתב"ג בו כל אזור מוגדר בפני עצמו- הטרמינל האווירי, כניסת הנוסעים וכדומה, ברמון הלכנו על כיוון של קופסה אחת גדולה, שמכילה את כל הפעילות במבנים קטנים הפזורים על קומה אחת".
ואם חשבתם שלהקים שדה תעופה בלב המדבר זה עניין של מה בכך, כדאי שתחשבו שוב. מסתבר שנתוני האקלים בסביבה לא הקלו על העיצוב כמו שמספר אמיר מן: "בשדות תעופה ענקיים בעולם נעשה תמיד שימוש ב'סקיי לייט'- תאורת שמיים, מוטיב מרכזי של שמיים גלויים שמסייע בהכנסת אור טבעי פנימה. ברמון, בגלל החום והקרינה הישירה לא ניתן היה להשתמש בעקרון ה'סקיי לייט' ולכן הלכנו על פתיחת חצרות ופטיואים כמו שמקובל בבנייה מדברית. יש פטיו מרכזי עם בריכה ביולוגית ופטיו מאורך בין הטרמינל האווירי והקרקעי שתפקידו לחבר את הנוף המדברי אל בית הנתיבות. ולמרות שהפטיו לא נגיש מסיבות ביטחוניות, עדיין רואים אותו והוא מדהים. 
עוד בהיבט העיצובי של הטרמינל- מאחר וראינו שהסלעים מורכבים מצורות של משולשים, הטרמינל בנוי ממשולשי ענק שמחולקים למשולשים קטנים יותר ובסך הכל כ-250 גדלים של משולשים. זהו מבנה מושלם שבו גם הגג וגם הקירות הם רצף של משולשים שנפגשים על המילימטר.
אם בכל שדות התעופה בעולם אין קירות, הרי שכאן הלכנו על חלל שכולו מחופה בעץ במבוק. לא היה לנו אמנם קל לאשר את זה, כי מדובר בהוצאה כספית לא מבוטלת, אבל עמדנו על זה ובסוף הם השכילו ללכת על זה והעיצוב הזה הוא שיוצר את החוויה המערתית משהו לנוסע.
לצד העיצוב המיוחד, גם מערכת החשמל כאן זכתה ליחס מיוחד. וכדי שחלילה לא תראו קווי חשמל או כבלים מתנדנדים להם על הקירות או רחמנא ליצלן על התקרה, בשדה התעופה רמון מערכת החשמל כולה היא מערכת רצפתית שיוצאת מהקומה הטכנית הממוקמת מתחת לבית הנתיבות. כאן מרוכזות כל המערכות: מערכת החשמל ומיזוג האוויר בשיטה שלא נעשית בדרך כלל בבניינים בארץ.

 

צילום: Hofton+Crow

 

הכל Custom Made


אם ברוב שדות התעופה לא טורחים לרדת עד לפינות הכי קטנות בעניין העיצוב ואין למעצבים שום בעיה לרכוש את הריהוט המתאים, הרי שבשדה התעופה עובדה לא הסכימו האדריכלים לפחות ממושלם ויצרו את כל הריהוט, כולל 56 גופי תאורה בייצור עצמי. "זה לא קיים בשום מקום אחר בעולם", אומר האדריכל מן, "עשינו Custom Made (הזמנה אישית) עד לפריט האחרון. הכל מוקפד מתוך חיפוש אחר מצוינות. אני יכול לומר לכם בפה מלא שזכיתם בפרויקט אדריכלי מהמעניינים שנעשו איי פעם בארץ. לראייה, בחירת שדה התעופה הקטן שלנו שאמור לטפל כיום כ– 2 מיליון נוסעים בשנה, לאחד מחמשת שדות התעופה המעניינים בעולם, בשורה אחת עם עוד ארבעה שדות תעופה ענקיים בעולם, אותם עיצבו גדולי המעצבים בעולם שאני רק קורא בהערצה את הספרים שלהם. להיחשב בנשימה אחת עם שדה התעופה של סין בו עוברים 80 מיליון נוסעים בשנה זה אומר משהו. וזה אצלכם. הייתה כאן חתירה למצוינות בקנה מידה בינלאומי, מה שבדרך כלל נוטים לוותר עליו בארץ וחבל שכך. אין פלא שמאז פתיחתו זכה השדה כבר להרבה כתבות במגזיני עיצוב למיניהם בעולם. אולי אתם לא יודעים אבל מדובר בשדה התעופה היחיד בעולם שיש לו שפה עיצובית לכל השדה ולא רק לבית הנתיבות".

 

"שהשדה הישן לא יהפוך לפארק שעשועים", אמיר מן אדריכל שדה רמון מייעץ למאיר יצחק הלוי ● צילום:איליה מלניקוב

 

כל מה שהיה באתר נשאר באתר


בצעד חסר תקדים מתגאה האדריכל מן לגלות שכל החומרים שנמצאו באתר הבנייה גם נשארו באתר הבנייה. כך למשל הוצא החול לטובת חפירות, יחד עם אבנים וסלעים ולא הוצא מהשטח אלא נגרס על ידי מפעל קטן שהוקם באתר הבנייה במקום ושימש כחומר הבנייה. "זו התשתית שלנו למסלולים, לרחבות, לכבישים ולהכל", הוא מסביר, "אספנו במהלך ההקמה 40 אלף זרעים של צמחים מהמקום, הנבטנו אותם במשך שלוש שנים וכל העצים נשארו בבית הגידול הטבעי שלהם. אלו למעשה העצים שמסביב שיהפכו עם הזמן לעצים גדולים. את כל הטבע שסביבנו היינו חייבים לקחת בחשבון במהלך הבנייה כך למשל מאחר והשדה ממוקם בדלתא- נקודת החיבור של שני נחלים- נימרה ורחם, עשינו פרויקט להגנה מפני שיטפונות. בנינו סכר בגודל 6 ק"מ ועוד אחד בגודל 1.5 ק"מ, אנחנו אוספים את כל המים במעבר מים ענק אל שמורת הטבע הסמוכה".

מהיכן הרעיון לעיצוב הנופי?
אמיר: "הרעיון היה ליצור במקום את תנועת המים שהייתה שם בזמן זרימת הנחלים. אז לקחנו צילומי אוויר, שכפלנו אותם והם היו הבסיס לתכנון הנופי של גל השדה. לכן כשאת מגיעה לחנייה, לא תראי שם קו ישר אחד, הכל קווים זורמים ומפותלים, ממש כמו זרימת המים".
ולמרות כל האילוצים, הבנייה המיוחדת, ה'קאסטום מייד' והקושי שבהקמת השדה בסביבה המדברית, לדברי מן הפרויקט עמד בגבולות התקציב שהגיעו לסכום של 420 מיליון דולר. "בעלות כזו בונים תוספת לא גדולה לטרמינל. כאן קיבלתם בניין שהוא פאר היצירה".
אם תשאלו את אמיר על הקשר המיוחד שיש לו עכשיו עם העיר אילת, הוא יספר לכם שהוא אמנם חי ויושב במרכז הארץ אבל הלב שלו מאז הפרויקט חזק באילת. זו גם הסיבה שעכשיו חשוב לו שעיריית אילת תשכיל לעשות שימוש חכם עם שטח השדה הישן שמתפנה בלב העיר.
"אני מצפה שייעשה חיבור של העיר. לא עוד ההפרדה של התושבים והאורחים ושהשדה הישן לא יהפוך לפארק שעשועים. אילת חייבת להשתנות מבחינה עיצובית. השדה החדש אמור להיות מודל לעיר אילת החדשה ואיך היא צריכה להראות. אם המבנים בעיר ישודרגו והעיר תבין אדריכלות טובה מה היא, אילת תהפוך להצלחה. השדה הזה צריך להיות עוגן לשינוי פני העיר וכמובן שאשמח אם העיר תתרחב צפונה ותגיע לשדה, או אז יצטרכו אותי שוב לבנות שדה תעופה חדש, שוב שלא יהיה בשטח העיר אילת שגדלה".


חדשות אילת - ערב ערב באילת  

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש