פסק דין מעניין ניתן החודש (18.6) על ידי השופטת ליאורה אדלשטיין מביהמ"ש השלום באילת, שקבעה כי זכותו של קבלן שהעניק הנחה חברית לזוג חברים בביצוע עבודת שיפוצים, לבטל את ההנחה שנתן ולגבות מבני הזוג את מלוא עלות העבודה שביצע עבורם וזאת לאחר שהשניים לא שילמו לו אפילו את עלות החומרים עליה הוסכם מראש.
בין קבלן שיפוצים אילתי ושני בני זוג היתה חברות ארוכת שנים. לאורך שנות החברות סייעו בני הזוג לקבלן מעת לעת בהלוואות כשנקלע לקשיים וזה דאג והחזיר להם את חובותיו עד תום. במקביל, פנו אליו השניים והציעו לו לערוך עבורם שיפוץ בבית עסקם, וזאת לטענתם, גם כן בכוונה לסייע לו. הקבלן ביצע את העבודה לשביעות רצונם של חבריו ואלו אף שילמו עבור העבודה כנדרש. בהמשך, פנו אילו בני הזוג שוב, הפעם בבקשה כי ישפץ את ביתם. עסקה זו, היא שהביאה בסופו של יום גם לפיצוץ מערכת היחסים החברית, שהסתיימה בתביעה שהגיש הקבלן כנגד בני הזוג בטענה כי לא שילמו לו את מרבית הסכום שהוסכם ביניהם, אלא שבתביעה שהגיש, כלל הקבלן בנוסף, גם את עלות עבודתו בפרויקט, עלות עליה הסכים לוותר בעת קבלת העבודה, לאור יחסי החברות ששררה בין הצדדים.
מפסק הדין עולה, כי הקבלן הציע את עבודת השיפוץ ב-55 אלף שקל (עלות), מהם שילמו בני הזוג רק 20 אלף. מומחה שהוזמן על מנת לאמוד את ערך העבודה העמיד אותה על סכום גבוה בהרבה של 110 אלף שקל. לפיכך, תבע הקבלן מבני הזוג לשלם לו יתרה בסך 50 אלף שקל, שכוללת בתוכה את הרווח הקבלני עליו הסכים לוותר בתחילה.
בקבלה את התביעה (ובדחותה תביעה שכנגד שהגישו בני הזוג כנגד הקבלן), הסבירה השופטת אדלשטיין, כי הוכח כי העבודה בוצעה במלואה ובאופן תקין, כפי שעלה מחוות דעת מומחה שמונה מטעם בית משפט. עוד נקבע כי התובע לא התעכב במסירת העבודה. נכון שבין הצדדים התקיים חוזה, אולם חוזה זה מתייחס רק לסכום הבסיס, הסכום שהתובע בקש לקבל כ"חבר - שמכסה את עלויותיו, והחוזה אינו מתייחס לרווחים שהיה אמור התובע להשיא מביצוע העבודה לו היה מבצע אותה עבור אדם אחר, שעמו אין לו קשרים מיוחדים. לו צפה התובע, במועד ההתקשרות, את האפשרות שהנתבעים לא ישלמו לו את הסכומים שדרש, את סכום הבסיס, תוך פרק זמן סביר, ספק אם היה מתקשר עמם בהסכם שסכומו כה נמוך. משנמנעו מלשלם לו, ניתן לומר שקבלו שלא כדין נכס )אותו הפרש) שכן ברור מעדות התובע שחזר ואמר שמדובר בסכום שמקובל אך ורק בין חברים, שלא התכוון להעניק להם את אותו הפרש, את אותה הנחה, גם במקרה שבו לא ישלמו לו את סכום הבסיס במועד".
השופטת הדגישה כי: "ניתן לראות בציפיית התובע שהנתבעים ישלמו את שכרו תוך פרק זמן סביר מסיום העבודה תנאי, שבהעדרו - אין התובע חייב לתת את המתנה". בסך הכל נקבע כי הנתבעים ישלמו לקבלן סך של 100,185 שקל. את התובע ייצג עו"ד אריה פבר מאילת. 61618-08-19
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
