פרסומת
דלג

חיה ובועטת

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 12/4/2018 22:39 ● מה נשמע 543
והשבוע- דווקא בחג בו אנו חוגגים את יציאת מצריים, היציאה מעבדות לחירות, נותני השירותים באילת חותמים על עבדות ● אבל ניחא עבדות, חבל שהישראלים מוכיחים בכל פעם מחדש שמצבו של העם היושב בציון רק הולך ומחמיר
חיה ובועטת
חיה ובועטת - טור אישי, כולו אישי ורק שלי. זה מה שאני חושבת, נקודה.

מי לא שמע על הסיפור האומלל של המציל שאמר מה שאמר לצעירה (וזה לא בסדר), אבל חמורה עוד יותר הייתה תגובת העליהום של נציגי 'העם הנבחר', שכמעט עשו לינץ במציל שהשכיל לא להגיב.
גיבור השעה של הפסח הזה מבחינתי, ולא רק מבחינתי, הוא ליאור לבקוביץ', תושב העיר, העובד כמנהל באחת החנויות באילת, עם רקורד של 10 שנות מתן שירות כל הדרך מהמלונאות ועד למסחר, שהחליט בסוף הפסח לא לשתוק עוד והעלה פוסט אישי בדף הפייסבוק שלו. הפוסט שזכה ללמעלה מ- 200 שיתופים, 900 לייקים ומעל 100 תגובות, הפך לוויראלי ולבקוביץ' מצא את עצמו מחוזר על ידי ערוצי הטלוויזיה השונים וכל זאת על מה ולמה? כי בפוסט שלו, שטח ליאור את תחושותיו האישיות אחרי הפסח, כמי שהיה בין נותני השירותים בחג ולא זכה ליחס הגון. אז מה נשתנה הלילה הזה אתם תוהים? השתנה בכך שאם בכל השנים רק מדברים על זה בחדרי חדרים, רוטנים ומקטרים והן פן תזכיר בפרהסיה, סוף סוף קם אדם, שפתח את הנושא מהמקום הכי אישי וכואב שלו וגילה שהוא לגמרי לא לבד (ברור) בהרגשתו זו. או אם להסביר את זה במילים אחרות- עם כל הכבוד להיותנו עיר נותנת שירותים- כולנו צריכים לבוא ולומר לאורחים בעיר- עד כאן. אנחנו לא עבדים.
מתוך הפוסט של לבקוביץ': "עכשיו שאנחנו אחרי הפסח, אפשר להגיד שהיה לנו פסח קשה..... כן לנו, ואני מדבר בשם כל נותני השירות בעיר- במלונות, בחנויות, בחופים, וכן, גם בחיי הלילה. מהישראלי היפה שאהבנו לארח, קיבלנו את הישראלי המכוער. הישראלי שהגיע לנפוש וחושב שכחלק מהחבילה של הנופש הוא קנה את העיר... במקום הסבלנות הישראלית, קיבלנו אלימות מילולית, ויש כאלו שקיבלו גם אלימות פיזית. מיום ליום שאלנו את עצמנו, נותני השירות, לאיזו רמה עוד יכול הלקוח הישראלי להגיע? למה עוד עלינו לצפות? ועד מתי האמרה הלא נכונה- "הלקוח תמיד צודק" תנגן לנו באוזניים? אז זהו, שהלקוח לא תמיד צודק ליתר דיוק ב- 99 אחוז מהמקרים הוא לא...יש לנו את העיר הכי יפה, הכי מיוחדת, עיר תיירות שיש בה הכל מכל, אבל אנחנו לא עבדים של אף אחד. אנחנו פה מבחירה, לקום בכל בוקר ולתת שירות, כדי שלכם התיירים יהיה כייף להיות כאן......
אז מבקש מכם אחרי קריאת פוסט זה- תגיעו לאילת לנפוש ולבלות, כי אנחנו אוהבים לארח אתכם, פשוט תארזו לעצמכם יותר סבלנות וסובלנות.... ושנייה לפני שאתם מתהפכים והופכים לאלימים, שימו את עצמכם לדקה בנעליים של נותן השירות שלפניכם"....

 

"האורח לא תמיד צודק". לבקוביץ'

 

אז מה, שיחקת אותה?
ליאור: "כתבתי את הפוסט הזה מתוך הלב, עם גודש גדול אחרי החג והוא לשמחתי התפשט והפך להר גדול ואת יודעת מה, שאפו לי, כי הגיע הזמן שאנשים יבינו מה באמת עובר על נותני השירותים בעיר. הפוסט הזה נולד לאחר שיחות עם הרבה אנשים בעיר בתחומי שירותי שונים. הישראלים הגיעו לעיר חסרי סבלנות, דיברו לא יפה וזה היה לא לעניין. אמא עומדת בכניסה לחנות במול הים ושואגת על הילד שלה: "אני לא אמא שלך, אני לא אמא של אף אחד, מה אתה לא מבין בזה שבאתי לכאן כדי להיות בחופש?". ילדים רצים ומשתוללים בקניון וכשמבררים איפה ההורים שלהם מתברר שאלו בכלל בבית המלון. אנשים צעקו, התנהגו לא יפה, שתי ארסיות נכנסו לחנות משקפיים וביקשו מחיר, כשהתברר להן שהמחיר שקיבלו גבוה מהמחיר שקיבלו בחנות אחרת, הן צרחו על המוכרת וקיללו אותה רק בגלל שקיבלו מחיר נמוך יותר במקום אחר. המטרה של הפוסט הזה הייתה להרגיע, להזכיר שהם מגיעים לעיר תיירות כדי לנוח, להירגע ולא כדי להילחם ולריב וכן, תעריכו את מה שאתם מקבלים כי בצד השני עומד בן אדם ממש כמוכם".

עד כמה קשה להיות בצד של נותן השירות בסיטואציות כאלו?
"לא פשוט בעיקר כי מצפים ממך לא להגיב. בגדול, מי שאין לו את הוויב הזה של מתן שירות, לא יכול להיות שם, ולמרות הכל זה לא אמור להיות ככה".

אז מה זה אומר עלינו הישראלים?
"אני חושב שההתנהגות הישראלית הקצינה מאז שהתקשורת הפכה לזמינה. לעשות היום שיימינג על בן אדם זה פשוט וקל וזה נותן לאנשים תחושת יתר של כוח בידיים. היכולת לאיים, להעלות כל דבר ולעשות סביבו רעש. בכל מקרה חוב עדיין לא להכליל את כל הישראלים במצב הזה, ולזכור שיש גם ישראלים מדהימים שחוזרים לעיר".

כולנו מכירים את הישראלי המכוער, אז מה בעצם השתנה הפסח הזה?
"התחושה בפסח הזה הייתה תחושה של 'אובר', יותר עצבניים מהרגיל, יותר טעונים ופחות סבלנים. כל דבר מקליטים, מצלמים, הרי היום הכי קל שבעולם לעשות שיימינג על אדם או על עסק. פסח הזה שיקף את התחושה הלא טובה שיש היום בעם, אווירה של חקירות, אי אמון, השמצות, אין ספק שהפכנו לאלימים עוד יותר ממה שהיינו".

יום העצמאות אוטוטו כאן, נכנסים לכוננות ספיגה?
"לא כוננות, אבל אנחנו, נותני השירות לגמרי מצפים שכמו שאנחנו מחייכים ללקוח ונותנים לו יחס חם, שנקבל את זה ממנו בחזרה. המטרה של הפוסט הייתה להעביר את המסר הברור שאנחנו מארחים בעיר באהבה ענקית, יש לנו בעיר אנשי שירות מדהימים, כל מה שאנחנו מבקשים זה מעט יחס הוגן חזרה. זה לנשום רגע לפני שמתפרצים ולשים את עצמך במקום אותנו נותן שירות".

איזה תגובות אתה מקבל מאז העלית את הפוסט?
"התגובות היו מאוד חמות ומפרגנות. מסתבר שהפוסט פתח צוהר לעוד הרבה נותני שירות שישב להם על הלב אבל הם לא הוציאו. נהגי אוטובוס צילמו אוטובוסים שלהם אחרי נסיעה עם הלקוח הישראלי, זה הפך לסוג של עמותה לנפגעי מתן השירות. אנשים שלא היה להם אומץ קודם, ניצלו את הבמה כדי לשתף. התקשורת כולה גילתה בנושא עניין וזה מחמם את הלב, כי התחושה היא שרוצים לדבר על זה ולשנות. היו גם כאלו כמובן שטענו שפוסט כזה פוגע בעיר, אבל זה ממש לא נכון, הפוסט הגיע מהמקום הכי נקי, כדי לתקן. אנחנו מצידנו נמשיך לתת שירות באהבה ענקית בעיר הכי מדהימה שיש".

נו, ומה אתם אומרים על זה?


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש